ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן סג
ס"ז היה עוסק וכ' בברכות דט"ז ל"ק הא בפרק ראשון כתבו תוס' דל"ד נקט פ"ר דהיינו אליבא דרבא ורבא אמר לעיל פסוק ראשון לבד והכי הלכתא ורי"ף כתב דגם רבא מודה משום שלא יהא כקורא עראי ולא משום בונה ותוס' מאנו בזה דבסוגיא משמע דטעמא דבטלין משום בונה ולפע"ד דפרק ראשון דוקא, גם לרבא ומשום בונה דכמו דאמרינן בעלמא דברים שבלב אינם דברים לגרוע דברי פיו ה"נ ל"ל בונה דהוי רק דברים שבלב אמנם גם בעלמא אם ב"ע יודעים כונת לבו הוי דברים לגרוע דברי פיו וע"כ אזלינן בתר אומדנא דמוכח וכה"ג כתב הפ"י בפרק כירה דמ"א לענין דשא"מ לחלק בין ניכר כונתו עיי"ש וע"כ כשעוסק במלאכה וקורא אנן סהדי דאינו מתכוין ע"כ גם רבא מודה דאינו יוצא בכל פרשה ראשונה דהוי דאורייתא כמ"ש תר"י וכ"פ משא"כ פסוק ראשון דשי עמ"ש אם אינו מיכוין ליכא קבלת עמ"ש כמ"ש בחזר וב"י סימן זה ויש עוד ליתן טעם למה צריך כונה בפסוק ראשון לכ"ע משום דבכל המצות אין מחשבה רעה מצטרף למעשה שה רק בע"ז דכתיב למען תפוס ב"י בליבותם וכן י"ל לענין קיום וקבלת המצות דלענין שלא לעבוד ע"ז העיקר כונת הלב ועסוק ראשון של שמע הוא נגד אנכי ולא יהיה לך כמ"ש בירושלמי פ"א וע"כ צריך ג"כ מחשבה לטובה.