אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן יב

סימן יא

כדי עניבת כל החוטים הפסוקים במשבצות סוף הסימן נסתפק דכל חוט כפול ע"י שזירה אם נפסק ולא נשתייר כ"ע מהשזור אם כשר ולע"ד נראה דפסול ממ"ש העיטור דצריך כדי לענב שמנה שערות כפולות הובא בב"י וע"כ משום דכל חוט שזור כפול שיער בשערות כפולות ומוכח דצריך כדי עניבה גם מהשזור דאל"כ לא מסתבר שיהא צריך כדי עניבה באחרים וכמ"ש ב"י דלא מסתבר שיחויב לישאר בגרדומין לעכוב החוטין השלמין הרי דא"צ לענב רק אותם עצמם שצריך בהם כדי לעכוב וגם הלשון בגמרא שיעור גרדומין כדי לענבן משמע דקאי רק על אותם חוטים שנשתיירו בכ"ע.

ס"ב מג"א סק"ו בינונים צ"ע למה חלק על ב"ע שאפילו אין בו אלא כדי לכרוך ח' שערות דיו עכ"ל הנה ב"ע כתב שערות כפולות וצ"ע על המג"א דהשמיטן ומסתבר טעם ב"ע כיון שצריך שזורין א"כ נהי דכל חוט משערינן בשערה מ"מ כל חוט שזור והוי שני שערות ומצאתי שכ"כ במחצית השקל ונראה דס"ל למג"א כיון דאיבעיא בגמרא אי צריך כדי לעכוב כולם ביחד וכ"פ פסקו לקולא וכמ"ש ב"י נהי דאנן מחמירין יש לסמוך ע"ד הרמב"ם דל"צ שזורין וכה"ג כתב המג"א לעיל סימן י"א סק"ד אמנם ל"ד לשם דלא חש לדברי ר"ת דלעיל סוף ס"א כיון דהמחבר כתב רק טוב לחוש לסברת ר"ת היכא דאפשר ועיקר דלא כר"ת וכמ"ש המג"א סק"ז וע"כ בנפרק שזירתן יש לסמוך על הרמב"ם אבל לענין מה דצריך כדי לענבן כולם ביחד סתם המחבר לעיל תחלת הסימן להחמיר דלא כמ"ש בב"י וא"כ אין לסמוך על הרמב"ם כיון דהמחבר סתם בסימן י"א דלא כותיה ועוד דעדיין נ"מ כשנפסק רק חוט אחד דהל"ל דצריך לשער בשערה כפולה לכן אפשר כונת המג"א דבה"ע כתב שמונה שערות כפולות דס"ל דגם כשנפסקו כולם כשר בכ"ע אמנם המג"א קאי על הרמ"א דכתב בס"א ונוהגין כר"ת ולא מתכשר בכ"ע רק בנפסקו שתים שהן ארבע ואזי השיעור כדי לכרוך על שמונה שערות דהיינו ארבע שזורים.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה