ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
סימן רלח
א' דין ג' מי שאומר וכו' בעל התרומות שער מ"ח כתב בשם מהר"י ן' מיגש וזה לשונו מסתברא לן דוקא היכא שיעידו העדים על עצמו שכבר קבל המעות מן הלוקח וכו' וההיא דכותבים שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו מסתברא לן דהא נמי מיירי שהעיד על עצמו שכבר קבל המעות וכו' וה' גידולי תרומה הקשה דאם כן סיפא דקתני ואין כותבין ללוקח עד שיהא המוכר עמו במ"ע אי במקום שכותבין שטר אפילו העיד על עצמו שקבל המעות אכתי שמא לא סמכא דעתיה דלוקח עד שיכתוב שטר ושמא אינו רוצה שיקבל אותה קנייה ולמה כותבין למוכר אף על פי שאין לוקח עמו ואי במקום שאין כותבין שטר הרי ע"י המעות שנתן לו קנה קנייה גמורה וכיון שהמוכר העיד על עצמי שקבל המעו' למה לא יכתבו ללוקח אפילו אין המוכר עמו הא ליכא פסידא למוכר דאי משום אחריות הא אמרי' המוכ' בעדי' גובה מנכסים משועבדים ע"ש והרב עדות ביעקב סימן קמ"ג דרנ"ג ע"ג תי' דבמקום שכותבים שטר אף שיכו' הלוקח לחזור אנן ודאי חיישינן שיחזור אחר שנתן כבר המעות דחזקה אינו חוזר דומיא לבעל ששלח גט לאשתו על ידי שליח דנותנים אותו מיד לאשה וא"א ניחוש שמא חזר ובטלו אלא ודאי לא חיישינן לחזרה דמילתא דלא שכיחא היא וזה לע"ד פשוט ע"ש ולע"ד לא דמי דגבי גט סומכין על החזקה אבל בממון דקי"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב כמבואר בסי' תרל"ב עיין שם וכבר הב"ח בריש סי' קכ"ב על הטור שכתב שיש לחוש שמא בטל המלוה את השליחות וכו' כתב וז"ל וא"ל דבפ' כל הגט תנן המביא גט והניחו זקן או חולה ניתני לה בחזקת שהוא קיים אלמא לא חיישינן שמא בטל השליחו' וכו' וי"ל דוקא גבי איסור אזלינן בתר חזקה או רובא אבל אין הולכין בממון אחר הרוב כדאיתא בפרק המוכר פירות וה"ה אחר החזקה וכו' ע"ש וכל שכן הוא דרוב' עדיף מחזקה וכה"ג כתב הרמב"ן במלחמות בפ' האשה שנתארמלה ובספר הזכות סי' ס"ב עש"ב ועוד אפי' דלא חיישינן בדיעבד שמא חזר לכתחילה מיהא אין כותבין וכה"ג פרכי' בפר' קמא דמציעא אהא דכותבין ללוה אף ע"פ שאין מלוה עמו לכתחי' היכי כותבין ניחוש שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי וכולי וכתב הריטב"א פי' נהי דבשטרי דעלמא דנפקי מיד בעלי' לא חיישי' בדיעבד אבל לכתתילה ניחוש להו כיון דאפשר עיין שם: