ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
סימן רו
א דין א' הרי היא מכורה לך וכולי המבי"ט ח"ב סי' כ"ו דקדק מדברי הטור דאפי' אמר אמכרנו לך ולא אמר הרי היא מכורה קנה וכן כתב מהרא"ש סי' קל"ג ומצאתי בתשו' כ"י להב"י דכ' דאע"ג דל' הגמ' מוכח כדברי הטור לענין הלכה נקטי' כהרמב"ם הכנה"ג עיין שם ותשו' מרן בס' אבקת רוכל סי' קכ"ג וכתב שם דצ"ל כן דברי הטור ואי לאו הכי וכו' משום דהוי קנין דברים עיין שם וכן כתב הריטב' בחי' וז"ל פירש"י וקנו מידו וכן בדין דאי לא במאי קני ולא שיקנו מידו שימכור באותה שעה דהא הוא קנין דברים וכולי אלא שקנו מידו שהוא מוכרה לו מעתה וא"ת והא אסמכת' היא י"ל בדא"ל מעכשיו וא"נ דליכא אסמכת' אלא באו' אם לא עשיתי וכולי עיין שם משמע דגם דעת רש"י דאפילו ליכא אסמכת' לא מהני שימכור באותה שעה דהוי קנין דברים ומרן הב"י כ' לכאורה נראה דטעמא דבעי' למימר מעכשיו משום דאי לא אמר הכי הוי כמו קנין דברים אח"ך מצאתי בבעל העיטו' כתב רבוותא דוקא פסק וקנו מניה בלשון מעכשיו הא לא"ה לא דקי"ל אסמכתא לא. קניא וכו' עיין שם וכן כתב ר' האי בס' המקח שער ל"ז וז"ל תדע שזה התנאי הוא מאותם הנקראי' אסמכתא וכו' וכבר פי' בשער האסמכתא שלא תתקיים תנאי אסמכתא אלא כגון שפי' בו מעכשיו וכמו כן צריך להתנות בזה התנאי ושיאמר המוכר ללוקח הקניתיך מעכשיו שדה פ' בדמים כו"ך אם ארצה למוכרה ויקנו ממנו בכך והתם הוי תנאו קיים דהיכא דקצץ לו דמים כה"ג עכ"ל הרי שכתב דהקניתיך מעכשיו משום דבלא"ה הוי אסמכתא ומ"ש בעל העיטור ודוק' דקיימה בידא דלוקח וכולי ז"ל רב האי שם והוי אותו שדה ביד המוכר וכו' ותדע שאם התנה התנאי ולא פסק לו דמים ידועים הרי זה אותו תנאי בטל ואע"פ שהיה השדה ביד המוכר שהתנה לו את התנאי או א"נ שפסק לו את הדמים ולא הוי הקרקע ביד המוכר שהתנה לו את התנאי הרי הוא אותו תנאי בטל ויש לו לבעל השדה למכור אותה לכל מי שירצה ומי שלקח' ממנו הרי מקחו קיים כדגרסי' בפ' השוכר וכו' אתחזי לן מהכא מאחר שהשיבו על זאת השאלה הא דמשך חמריו ופועליו דכל תנאי שאדם מתנה כה"ג צריך שיהא שם פיסוק דמים ושיהא החפץ ביד המוכר דהא לא קבל ממנו אותה תשובה דיין נסך שהוא פסק דמים בלבד שהרי השיבו לו דילמא חומרא דיי"ן שאני משו"ה מועיל הפיסוק לבדו נמצא דכל תנאי לבדו על זה ענין אינו מועיל עד שיהא שם פיסוק דמים ויהא הקרקע ברשות מוכר עכ"ל ודבריו תמוהים דהא דדחי' חומרא דיי"ן היינו דלא פסק קנה והתם משום חומרא דיין נסך הוא דאמרי' דלא קנה אבל בפסק דאמרי' גבי יי"נ דקנה ודמיו מותרי' אפילו ביי"נ אזלי' לקולא הול"ל דכ"ש דקנה בעלמא וכ' מהראד"ב בס' לחם רב בסי' קמ"ז דהרשב"א יחיד הוא ומדברי הרי"ף והרמב"ם והטור שכת' סתם משמע אפי' לא החזיק הלוקח סגי בקנין ומעכשיו וגם הרשב"א אפשר דמודה בלשון חיוב עש"ב איברא דרבינו האי הכי ס"ל כמש"ל וגם בעל העיטור הכי ס"ל: