ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
סימן קלב
א' דין ג' ויש חולקים וכולי זה דעת הראב"ד והרמב"ן וזה ל' הובא בספר אסיפת זקנים בפרק בית כור ולא מחוור דהא תנאי בתוספתא דפ' המלוה את חבירו על ידי שני ערבים לא יפרע מאחד מהם תחלה וכולי דהכא ב"ח אדעתא דחד נחת דהיינו לוה וכולי ואף על פה שמת לא הורע כוחו של מלוה שלא יוכל לגבות אלא מזה מחצה ומזה מחצה אבל המלוה את חבירו על ידי ב' ערבים כיון דאדעתא דתרויהו נחת ודאי ע"ד כן נשתעבדו שלא יגבה הכל מאחד מהם אא"כ לא ימצא נכסים לב' עד כאן לשונו (עכ"מ):
ב' דין ד' חוזר ותוב' מחבירו חלקו ואם טען פרעתיך אם היא מלוה על פה נשב' ונפטר ואם היא מלוה בשטר ופר' הערב והשטר בידו וכתב לו המלוה התקבלתי אינו נאמן לומר פרעתיך הרדב"ז חלק ב' סי' קנ"ו עיין שם ועמ"ש בסימן ק"ל:
ג' דין ו' יש אומרים שיכול המלוה לתבו' כל הממון מהערב השני עיין בספר משפט צדק חלק שני סוף סימן כ"ב: