ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
מספר ערך השלחן ח"מ ח"א וח"ב וח"ג · סימן פב
א' דין ב' משביעין אותו בנקיטת חפץ ויטול וכו' כתבתי בפנים דאם לא רצה לישבע וטען הלוה או השבע וטול או קרע השטר שומעין לו משמע דאין צריך הלוה לישבע היסת ואין נר' כן דאפי' תפס ממון מן הלוה אין מוציאין מידו ה"נ אין מוציאין השטר מידו וכן נראה דעת מרן הב"י עיין שם וכעת נדפס ספר כסא אליהו וראיתי שכת' בשם א"ז דנשבע הלוה היסת וקורעים השטר אבל מתשו' הרא"ש משמע דמחזירין השטר ואין צריך הלוה לישבע ע"ש וכבר כתבתי דמתשו' הרא"ש אין ראיה דהתם משום דאין השטר ביד המלוה דמוכח שנפרע אבל אם השטר ביד המלוה ששטר שבידו מסייעו אפשר דאפילו לא רצה לישבע אין מוציאין אותו מידו ומכל מקום אחר שהא"ז כתב דנשבע הלוה (א"ה עד כאן מצאתי):