ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
יו"ד · סימן קס
א' דין ך' הג"ה וגם האפטרו' פטור מלהחזירו וכו' אבל הרדב"ז בתשו' חלק שני סימן פ"ד כתב דמוציאין מידו ע"ש ונראה דסבירא ליה דאפילו האכיל ליתומים מוציאין מידם כדעת בעה"ת והמרדכי בשם מהר"ם וז"ל הריטב"א הובא בש"מ דאפי' רבית קצוצה אינו אסור מדאורייתא ליתמי דלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה וכל דאיכא איסור לגבי מלוה איכא איסור ללוה ולערב ולעדים ולסרסור וכל דליכא איסור למלוה ליכא איסור ללוה ולערב ולעדי' ולסרסור וא"כ המלוה מעות של יתומים אינו נפסל לא מדאוריית' ולא מדרבנן עיין שם:
ב' כתב ה' בית יהודה חח"מ סימן כ"א באפטרופ' של יתומים שנתן מעות משכונה לראובן על חצירו ואחר שעברו יותר מה' שנים ונפטר ועמד האפטרו' לגבות הקרן והפירות של ה' שנים בכת"י ראובן שעדיין הוא חייב הפירות והיה הלוה דר בחצירו דלכ"ע הוי ר"ק כיון שאינו ע"י שליש ואפי' לא הוי ר"ק אלא אבק רבית ומותר להלות נכסי יתומים ברבית דרבנן ה"ד ללוה עצמו אבל הכא שניהם יתומים במלוה והלוה ואין לחייב יתומי' הלוה לתת א"ר שהיתה ההלואה לאביהם ע"ש ונר' דא"ר שעלה בחיי הלוה מותר ליתומים להגבותו אפילו לאחר שמת הלוה וכן ראיתי להמש"ל בפ"ד מה' מלוה שכתב דהריוח שעלה אחר שהגדיל היתום אסור אבל מה שעלה קודם שהגדיל גובה אותו עש"ב והכא נמי הריות שהיה קודם מיתת הלוה גובה אותו וכ"כ מהרימ"ט ח"א סימן קמ"ד עש"ב:
ג' דין י"ח כל רבית דרבנן מותר במעות של יתומי' וכו' אם נתן אביהם באבק רבית ומת אין היתומי' יכולים לגבות האבק רבית אע"פ שהם מותרין בו מהר"א מונסין הובאו דבריו בתשו' מהרש"ך ח"ג סי' ב' והביאו המש"ל בפ"ד מה' מלוה דין י"ד ע"ש וכתב מהריק"ש בתשו' שבס' אהלי יעקב סימן ה' אע"פ שיש לחלק בין מ"מ בנשבע לפרוע לו או לבאי כחו חייב ליתן להם מכח שבועתו עיין שם הטע':