אור ברסלב

ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב

יו"ד · סימן סט

סימן סו

דין א' צריך להדיח הבשר קודם מליחה וכולי כתבתי בספר עה"ש שדעת רש"י והרמב"ם ור' יהונתן בספר תמים סימן דאסור מדאורייתא וכן כתב הרדב"ז בתשו' חלק שני סימן קצ"ט שכן נראה דעת הרי"ף וכן כ' הר"ן בחי' בפ' העור והרוטב ע"ש וכן ראיתי בשו"ת בשמים ראש סימן ל"ד שכ' על חתיכת דם שנמצא בתוך הקדרה ובאותו יום הקיז אדם דם והיה הכלי מונח סמוך לקדירה ולא ידעו אם הוא דם האדם שנפל שם או דם בהמה חיה ועוף והתיר השואל משום דהוי ס' דרבנן דדם שבשלו או מלחו דרבנן וכ' ה' דחלילה לסמוך על סבר' זו באיסור כרת עיין שם וכבר כת' בשם הרשב"א במ"ה דע"ה דאף להסוברים דהוי דרבנן כיון דעיקר דם דאורי' החמירו בספיקו כשל תורה וכי האי גוונא חילקו התוס' והרא"ש בפרק כל הבשר דף קי"א בין דם שחוטה לדם שבשלו עיין שם ומכל מקום כת' הרב דכיון שדם האדם היה מונח אצל הקדירה לא חיישינן לדם אחר הבא מבחוץ ודם האדם שנתערב אינו אוסר תערובתו ויש להביא ראיה דדם שבשלו או מלחו אסור מדאורייתא מדפרכינן בפרק כל שעה דף כ"ב לרבי אבהו והרי דם וכו' וא"א נילף דם בקל וחומר מחלב שאין היתר לאיסורו ומותר בהנאה דם שיש היתר לאיסורו על ידי בישול או מליחה אינו דין שמותר בהנאה אלא ודאי דם שבשלו או מלחו אסור מדאורייתא.

ב' דין י"א בשר שנתבשל בלא מליחה וכו' אם נתנו במים רותחין על האש מרן הב"י סימן ע"ג נראה דלא מהני חליטת רותחין לבשר ולא לכבד וכבר כתבתי בספר עה"ש דמבואר בדברי הרשב"א דשיי' בבשר חליטת רותחין אלא משום דלא בקיאים בהחליטה תקנו מליחה אם כן בדיעבד מותר וכן כ' הריטב"א בחי' עיין שם וכן ראיתי בתשו' הגאונים סימן צ"ח וזה לשונו היכא שאין לו מלח למלוח הבשר אם יכול לאוכלו צלי מוטב ואם לאו יחתכנו חתיכות חתיכות וירתיח הקדרה עד דסליק עמודא וישליך בה נתח אח' ועוד ירתיח עד דסליק עמודא וישליך בה נתח אחד וכן יעשה עד שישלי' כל הנתחים ודבר זה אסור למוסרו לעמי הארץ ולנשים לפי שאינן יודעים להעמיד איסור והיתר על מקומו עד כאן לשונו הרי דמהני רותחין לבשר ומ"ש ועוד ירתיח וכו' נר' דהאי טעמא כמו שכ' מרן הב"י בא"ח סי' תנ"ב גבי הגעלה וז"ל ומ"ש בתשו' הגאוני' שיזהר שלא ינוחו המים מן הרתיחה וכו' לפי שכיון שאין המים רותחין אינה הגעל' אבל אם נחו ואחר כך הרתיחן והגעיל בהם כלים פשיט' דעלתה להם הגעלה וכן כת' בתה"ד שמי שיש לו כלים הרבה שמגעיל זה אחר זה ורגילות הוא כשמכניסן כלי א' נייחי המים מרתיחתן צריך להמתין בכל כלי עד שישבו המים ויעלו רתיחה וכולי עיין שם והכא נמי כשמשליך חתיכה א' נייחי המים מרתיחתן ולכך צריך להמתין בכל חתיכה עד שישובו המים ויעלו רתיחה ואם נחו ואח"ך הרתיחן מהני כמו הגעלה:

ג' דין ח"י בשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב וכו' א' דרכו למלוח בשר על קערה קטנה ומני' אותה בתוך כלי חרס גדול שמשתמשים בו להדיח בתוכו כלי אכילה במים רותחין והאפר והציר הנוטף מן המליח' היה יורד דרך אחוריים של הקערה הקטנה ומתקבץ בשולי הכלי הגדול וגם באחורים של הקערה הקטנה שהיו מניחי' הבשר עליו למלוח מתקבץ קצת ציר בבית קבול קטן שבאחורי הכלי כתב הרב זרע אמת סימן כ"ה דלכאורה כיון דקיימ"ל דבשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב אינו אסור אלא מה שבתוך הציר שמא מקצת חתיכה שהיה בתוך הציר הוא מועט ובטל בס' במה שנתבטל בקדרה ודם שמלחו דרבנן והוה ליה ס' דרבנן:

תוכן העניינים

ערך השולחן חושן משפט חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה