ערך השולחן אבן העזר· רבי יצחק טייב
סימן קנד
א דין ו' האשה שתובעת גט וכו' ראובן שהיה נשוי ושהה עם אשתו י"ד שנים ולא ילדה ואחר כך נפלה לו יבמה ויבמה ושהה עמה כמו ח' שנים ולא ילדה ויוסף עוד ויקח לו אשה אחרת ולא זכה ליבנות מא' מהנה ובכן עמדה היבמה ותבעה ממנו לגרשה בטענה שחפצה לילד בן שתשען עליו ונרא' דאפי' שהתה עמו עשר שנים אם לא טענה שהוא גורם שאינ' יורה כחץ אין כופין אותו להוציא והרב אדמת קדש סימן כ"ה נמשך אחר רמ"א בהג"ה שכת' דה"ד כשהיו לו כבר בנים דתלי' בדידה אם לא טענה שאינו יורה כחץ וכו' וכבר כתב הב"ש ס"ק י"א שאין כן דעת מרן מדכתב אפי' יש לו בנים ש"מ דין זה איירי אפילו אין לו בנים צ"ל שאינו יורה בחץ ע"ש וכעין זה דקדק הריב"ש בתשובה סי' שצ"ב מדכתב בעל העיטור אפילו במלוה בשטר א"כ נראה שעיקר דבריו במלוה ע"פ אלא שאפילו במלוה בשטר כן הדין וכו' ע"ש. וגם מדברי הרמב"ם ומרן משמע דאפילו בבעל הא' צ"ל שאינו יורה כחץ כמ"ש הב"ש ומהריט"ץ סימן קצ"ג דקדק מדכתב הטור ומרן אם אין לנו לחלות תביעת הגט משום דבר אחר שומעין לה וכו' דאם נשא אשה אחרת עליה תלי' בהכי ואפילו טענה שאינו יורה כחץ אין שומעין לה ע"ש אבל הרב תומת ישרים סימן פ"ד לא סבר כן ואדרבא כתב שם דאם נשא אשה אחרת עליה ותובעת גט וכתובה אפשר דגם לדעת האחרונים דחיישינן שמא נתנה עיניה באחר בזה מודו דכופין דיש לה טענה גדול' דאין האשה מתקנאת אלא בירך חברתה והביאו הכנה"ג הגה"ט אות ל' ע"ש:
ב דין יו"ד הגה אין כופין להוציא דין זה ציין עליו ריב"ש סימן ט"ו ומדברי הריב"ש שם נראה דעתו במ"ד דאם לא קיים פו"ר זכר ונקיבה כופין אותו שכתב דאפילו לדעת קצת המפ' דאם י"ל זרע אפי' לא קיים מצות פו"ר אין כופין אותו ה"ד בששהתה עשר שנים שעדיין לא הוחזקה בעקרה ואפשר שתלד לו עוד אבל בזקנה שאין לה תקנה אף על פי שילדה לו כיון שלא קיים מצות פו"ר כופין אותו ע"ש ועמ"ש בסימן א' דין י"ב: