ערך השולחן אבן העזר· רבי יצחק טייב
סימן סט
א דין ב' מזונותי' וכו' כ' הב"ש הרמב"ם ס"ל דג' מה"ת והרמב"ן והר"ן ס"ל דמזונו' וכסו' מדרב' והרא"ש והמ"מ ס"ל דמזונו' דרבנן ועונה וכסו' דאוריי' וא"כ רוב הפוסקי' ס"ל דמזונו' דרבנן נגד הרמב"ם אבל בתשו' מהר"ם הארוכו' סימן רל"ב כ' וז"ל ולכאורה משמע דמזוני' דאורייתא ואף על גב דתני' בפרק נערה תי' מזו' תחת מע"י אלמא דמזו' דרב' נר' דהל' כאידך ברייתא דכולהו ס"ל דמזונות דאורייתא ת"ק וראב"י דמשנתו קב ונקי ס"ל נמי דמזו' דאורייתא כדמסי' במכי' מזו' מנין אמ' ק"ו ומה דברי' שאין בהם קיום נפש כך דברי' שיש בהם ק"נ עאכ"ו והשתא כולהו תנאי ס"ל מזו' דאורייתא לכך תנא דבריי' דתי' מזו' תחת מע"י לר"ה דהל' כוותי' מגיה הבריית' בפ' אע"פ תני מעשה ידיה תחת מזו' וכו' וע"כ צ"ל כן דמנ"ל לתלמודא דלר"ה מזו' דרב' כיון דמגיה הברייתא תי' מע"י תחת מזו' ולא אשכחן תנא בעלמ' דלימא דמזו' דרבנן אלא ע"כ כדפי' וכן מצאתי שפ' המיי' וכו' עכ"ל הרי דמהר"ם ס"ל דמזונו' נמי דאוריי' כהרמב"ם והר"א ממיץ בס' יראים סי' קצ"א כ' ולראב"י מזו' ועונה מדרבנן ע"ש:
ב דין ד' אם אמ' איני ניזו' ואיני עושה שומעי' לה נס' ה' קמ"ר אם לקחה האשה קרקע ממע"י אחר שאמ' איני ניזונת ואיני עושה אם יש לבעל פירות ונר' פשוט דיש לבעל פירו' כמ"ש התוס' בכתו' דנ"ט בד"ה כ"ע וכו' וא"ת ואיך יכו' להפיר והא אין זה מדברי' שבינו לבינה וי"ל וכו' א"נ גם חלקה משועבד לה שיקח בהם קרקע והוא יאכל פירות וכו' ע"ש. וה"נ באו' איני ניזונת וא"ע דהתוספות בד"ה שמא יגרשנה וכו' כ' לרב וכו' ל"ל למינקט שמא יגרשנה לימא שמא תאמ' איני ניזו' וא"ע וכו' וא"א איך יכו' להפר הא אין זה מדברי שבינו לבינה אלא צ"ל משום דאוכל פירות ובירוש' מוקי מתני' באינו מעלה מזונו' אבל אם מעלה מזו' ד"ה קדשו ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכי' פירות וכו' וכ' ה' שדה יהושע אפי' מע"י שלה לדברי ר"י הסנדלר למה חולי' הרי הם משועבדי' לאיש שימכרו וליקח בהם קרקע ויאכל פירו' וא"כ לעולם אותם פירות הוו קדש דשלו הם ע"ש (אה"ב עיין להתוס' בד"ה א"צ וכו' ולהח"ה ולמהר"ם שיף). והרדב"ז בתשו' ח"א סי' ק"צ כ' דאם התנה הבעל עמה שמע"י לעצמה אין לבעל פירות כיון דכ' לה בעודה ארוסה וכו' ומ"מ מודה אני שאם תמות יירשנה שהרי לא סילק עצמו מירושתה וכו' הילכך כיון שהתנה עמה שלא יזכה במע"י אין לו בהם ולא בפירותי' כלום וכו' ואפי' קנת' במע"י קרקע אין הבעל אוכל פירות שכבר נסתלק מהם וכו' ע"ש ונר' דנסתלק אפי' מפירי פירותי' אבל מתה יורשה כמ"ש הרמב"ם והטור ומרן בסי' צ"ב כשא"ל בעודה ארוסה דו"ד אין לי בנכסיך אם קנו מידו הרי סילק עצמו מגוף הקרקע ואין לו בנכסים פורות בעולם וכ' הב"ש משמ' אפילו מפירי פירות והרא"ש כ' אפילו מירושה נסתלק כיון דא"צ קנין ועשה קנין אבל מהרמב"ם והטור משמע דלא נסתלק אלא מהפירו' ע"ש: