ערך השולחן אבן העזר· רבי יצחק טייב
סימן ג
א דין ב' ואפי' אביו נאמן עליו כ' ה' פנים מאירות ח"ב סי' ג' דכ"מ דע"א נאמ' היכא דלא איתחזק איסו' אפי' הוא קרוב דהא ילפי' מוספר' לה לעצמה ואין לך קרוב כמו אדם לגבי עצמו וכיון דאשה נאמנת על עצמו כ"ש קרוב עש"ב וכ"כ מהרי"ק בתשו' הלק"ט ח"א סי' ל' ע"ש אבל ה' שבות יעקב ח"א סי' ע"ד כ' דלאו בכ"מ אמרו דכל שע"א נאמן ה"ה קרוב דהא בפ"ב דכתו' פליגי אם מעלי' לכהונה ע"פ אביו אע"ג דמעלים ע"פ ע"א ומהר"י כולי בס' עזרת נשי' בתשו' סי' ב' דמ"ו ע"א כ' דאין זה ראיה דאין קי"ל כר' דאמ' מעלי' לכהונה ע"פ אביו כמ"ש הטור א"ה סי' נ' ור"ח דפליג התם אפש' דסבר כר"י דאין מעלי' לכהונה ע"פ ע"א ע"ש ולית' דהתם אמרי' ור"ח מ"ש בן דלא דקרוב הוא אצל אביו אח נמי קרוב הוא אצל אחיו במסל"ת וכו' ע"ש וכבר דחה זה הריטב"א בחי' שם וז"ל היאך א"ל ר"ח לרב אם אתה מאמי' להאכילו בתרומה האמי' להשיאו אשה וכי לא היה יודע ר"ח דלתרומ' סגי בחד וליוחסי' בעי תרי וכת' דר"ח כר"י ס"ל דמעלי' מתרו' ליוחסי' הא ליתא דהיכי שביק רבנן ועביד כר"י ועוד דאי בדר" ורבנן פליגי הו"ל לפרש ועוד דבסמוך מוכח דמשום קורבא הוא דפסי' ליה ר"ח דפרכי' ור"ח מ"ש בן דלא דקרוב הוא אצל אביו וכו' אלמא דע"א בעלמא מודה ר"ח דסגי לתרו' וי"מ דר"ח הכי א"ל כיון שאתה מאמי' אע"פ שהוא קרוב אין אתה בא מדין עדו' אלא משום דס"ל דרחמנא הימניה דכתי' יכיר יכירנו לאחרי' וכשם שנאמן לו' שהוא ממזר כך נאמן לומר שהוא כהן וא"כ אף להשיאו אשה י"ל להאמי' מטעם זה ומהדר ליה משו' מיגו הוא דמיהמ' וכו' ע"ש וק' דאכתי כיון דע"א נאמ' באיסורי' דילפי' מוספרה לה א"כ קרוב נמי כשר וה"נ ע"א נאמ' להאכי' בתרומ' ככל איסורי' דע"א נאמ' אפי' קרוב נאמ' ולא מקרא דיכיר יכירנו לאחרי' דבעי' ב' עדים בע"י שיהיו כשרים והריטב"א הסכים לתי' הרמב"ן דמיירי כשלא נודע לנו שהוא בנו כדקתני בני זה כהן הוא ואלו רצה היה שותק ואומ' כהן הוא ומעלי' אותו לתרומה הילכך כשאמ' בני זה כהן הוא יש להאמי' כי הפה שאסר וכו' וא"ל ר"ח אם אתה מאמי' להאכי' בתרומה לבדו למה אין אתה מאמי' ליוחסי' בצירוף וא"ל ר' אני מאמי' להאכי' בתרו' מפני שבידו להאכי' בתרומה וכו' ואיני מאמי' ליוחסי' לפי שאין בידו להשיאו אשה לבדו כלו' דלענין יוחסי' כיון דבעי' ב' עדים אלמא עדו' גמור בעי' ואין תו' עדו' משו' מיגו וכו' הילכך אף בצירוף אחר עמו אינו נאמן אע"ג דאיכא האי מיגו דרחמנא פסליה אבל לענין תרומה שהאימינה תו' ע"א אין זה מדין עדו' ממש אלא מדין בירור וכו' הילכך שייך בה מיגו וכו' והמ"מ בפ"ך מה' א"ב הביאו בקיצור עש"ב א"כ אין קרוב נאמן אלא מכח הפה שאס' וכו' אע"ג דע"א בעלמא נאמן וגם לדעת הרמב"ם דאפי' ידוע שהוא בנו נאמ' לומ' שבנו כהן אע"ג דליכ' מיגו נראה דהתם שאני כמ"ש הרא"ש בפ' הנזקי' סי' י"ב וז"ל אינו נאמן לו' כהן אני להאכילו בתרומה וכו' ואע"ג דעבי' לאגלויי וה"ט משום דהוי שבח כהונה וריוח מתנות כהונה לו ולזרעו ולדורותיו ע"ש א"כ אע"ג דקי"ל דאדם נאמן על שלו אפי' היכא דאיתחזק איסו' מ"מ לענין כהונה אינו נאמן על עצמו לאכול בתרומה וה"נ א"ל אע"ג דקרוב נאמן בכל האיסורי' לענין כהונה אינו נאמן אלא במיגו: