אור ברסלב

ערוך לנר על יבמות· רבי יעקב אטלינגר

דף קטו.

דף קיד:

בגמרא ת"ש נפלו עלינו נכרים: ק"ק לס"ד דמקשן דלא אסיק אדעתא סברא דאשה כלי זיינה עלי' לפרוך בקיצור ב' ברייתות אהדדי ח"ש דבלסטים נאמנת ובעשינו אינה נאמנת מטעם דכי היכי דלדידך אתרחיש ניסא וכו' שהרי טעם זה שייך גם בלסטים, וי"ל דגם המקשן ידע שיש חילוק בין עשינו ללסטים דבעישינו ודאי בורחת שיודעת שאם תשאר תשרף אבל בלסטים לא מתייראת שודאי תהרג ומספק אינה בורחת אבל מדמה לסטים למלחמה דשם ג"כ אין ודאי שתהרג אבל התרצן מתרץ שלסטים עדיפא ממלחמה שסומכת שודאי לא יהרגוה לסטים שאשה כלי זיינה עלי' משא"כ במלחמה שמתיראת מן החצים ואבני בלסטראות ובורחת:

שם אלמא עד א' מהימן: א"ל דלמא במת על מטתו קאמר דמהימן דא"כ מאי משובשת בגייסות דקאמר דהא אין זה נוגע לגייסות, אבל מכ"מ קשה דלמא במת וקברתיו קאמר דמהימן במלחמה כמש"כ הרשב"א לעיל, ובשלמא לשיטת הרי"ף דמה דמסופק בעד א' היינו במת וקברתיו א"ש אבל לדעת הראשונים דמפרשי דבלא מת וקברתיו קאמר קשה ומזה לכאורה ראי' לדעת הרמב"ם דאשה אפילו במת וקברתיו אינה נאמנת משום דאמרה גם וקברתיו בדדמי כשראתה קוברים כל ההרוגים במקום שעמד בעלה כחו שפרשתיו לעיל לדעת הרמב"ם וא"כ כיון דמסופק בעד אי אומר בדדמי שפיר פשיט מהכא כיון דנאמן במת וקברתיו עכ"פ א"כ ע"כ לא אומר בדדמי ולכן גם בלא וקברתיו נאמן:

שם כל מקום שיש גייסות מבעי לי': ק"ק מאי קושיא הא שפיר קאמר דר"ג הורה דאפילו במדינה זו המשובשת בגייסות נאמן ע"א וכש"כ במדינה שיש שלום וי"ל דהרי ר' גמליאל ע"כ לא הורה לו במדינה זו שהרי ר"ג הי' נשיא ודר בא"י וא"כ ע"כ ה"ק שר"ג הורה לו דאפילו במדינה המשובשת בגייסות ע"א נאמן ולכן שפיר הקשה למה הזכיר מדינה זו דוקא הל"ל סתם מדינות המשובשות בגייסות:

שם והא מים כמלחמה דמי: א"ל הא הכא הוי כהחזיקו הם מלחמה כיון דלא ידעינן דנטבעו והיו יכולים לומר סתם מתו ולכך נאמנים ואכתי מנ"ל דגם בליכא מגו נאמן ע"א במלחמה, די"ל דמשמע להש"ס דאיירי שהי' ידוע שהת"ח היו בספינה רק דלא ידענו מה נעשה מהספינה והנשים העידו שנטבע והוי זה כהוחזק מלחמה בעולם, והנה עוד הי' אפשר לומר דא"נ איירי שלא ידענו כלל שהיו בספינה והחזיקו הם המלחמה אעפ"כ תפשוט האבעיא דלעיל דבאיכא מגו נאמנת אשה במלחמה אי ליכא חילוק בין אשה לעד א' וא"כ ממנ"פ אחת מהאבעיות דלעיל נפשט, אכן על זה יקשה דאכתי היאך בעי למיפשט כיון דלא ידענו איזה בעי' נפשטת אי הטעם דהאמינו משום דעדיף עבד א' מאשה או אי הטעם דלא עדיף אבל בהחזיקה היא גם האשה נאמנת ואכתי נשאר בספק ולכן נראה יותר כתירוצינו הראשון:

שם ברש"י ד"ה פסתא דידי'. מאיש אחר: ל לרבא פי' רש"י כן דהרי לרבא אכתי לא ס"ד שהי' כאן איש אחר ורב חייא בר אבין הוא שחדש כן ולרבא גם רש"י ס"ל שאמר דפסת יד היא נשארת מבעלה שנשרף אבל לרב חייא ב"א שאמר דגברא אחרינא הוא שנשרף ס"ל דגם פסת יד ממנו נשארה ובבעלה נעשה מום אחר ומפני זה ברח אבל לא רצה רש"י לפרש דמבעלה הי' הפסת יד וזהו המום דמתיילד בו דאין זה שכיח שישרף כ"כ עד שתפול ממנו פסת יד ויחי' ויברח כמו שפי' התוספ' הרא"ש אבל הריטב"א כתב שהפסת יד היתה נכרת לה שהי' מבעלה ולפ"ז צ"ל דהוא מפרש בר"ח בר אבין שמבעלה הי' נושר הפסת יד ועל כן ברח וכמו שפי' הריב"ן שהביא התוספ' הרא"ש וכן כתב ג"כ הרי"ף והרא"ש. וראיתי בשו"ת נודע ביהודה (מה"ק אעה"ז סי' מ"ב) שכתב בפשטות שהיד הי' מבעלה ומביא ראי' מזה דבעינן אמתלא לתלות למה ברח ע"ש ותמו' הוא שלא הזכיר כלל דרש"י באמת לא פי' כן:

שם בתוספ' ד"ה דאי בעי. שיכולה לומר מת על מטתו: על פי מה שכתבתי לעיל גם זה יש ליישב דהא הש"ס לא קאמר מגו שתשקר אלא. שלא צריכה שתאמר כלל אלא לשתוק מלומר שהוא מלחמה:

בד"ה טעמא. למה לו להיות נאמן: לפי זה יקשה על רש"י דפירש הכא דתרוייהו אמרי בדדמי, וי"ל דלכאורה לא מקשים התוספ' מידי דלמה לא תהי' נאמנת אי דייקא דהא האשה לבדה נאמנת לומר מת בטלי אפילו בלא העד וצ"ל דקושית אתוס' היא דהא הכא מלחמה הוא ואין האשה נאמנת, אך י"ל ליישוב שיטת רש"י כיון דהטעם דאין אשה נאמנת במלחמה משום דאמרה בדדמי כדאמרינן לעיל א"כ אי הוית דייקא לא אמרה בדדמי והיתה נאמנת אבל השתא דלא דייקא גם היא אומרת בדדמי ולכן מספקא לי' אי עיקר טעמא דסמכינן אעד משום דלא משקר ולא אמר בדדמי וא"כ גם במלחמה נאמן או עיקר טעמא דסמכינן אהא דהיא דייקא וכיון דבמלחמה היא לא מדייקי וגם הוא לא מדייק אין נאמנים, ולכאורה יש להביא ראי' לפי' זה דמספקא לי' אי העד אומר בדדמי או לא דלפי' התוספ' דפשיטא לי' דהעד מדייק ולא מספקא לי' רק אי עיקר טעמא דסמכינן על העד היא משום דלא משקר או משום דהיא גופא דייקא א"כ הוי מצי למיפשט אבעיא זו כמו דרוצה לפשוט האיבעיא דלעיל (צ"ג:) לענין עד א' ביבמה דלפי מה שרוצה לפשוט דנאמן התירה לשוק ע"כ ה"ט משום דסמכינן אעד דלא משקר וא"כ גם הכא נאמן אבל לפי' רש"י דמסופק אי העד אומר בדדמי לא מצי למיפשט דדלמא דוקא במזיד לא משקר וסמכינן עליו מהאי טעמא להתיר יבמה לשוק אבל מכ"מ י"ל דבמלחמה אומר בדדמי ולא סמכינן עליו, אכן מכ"מ יקשה אפכא שרוצה למיפשט הכא מהא דר"ע ומהא דרבי דעד א' נאמן במלחמה תפשוט גם האיבעיא דלעיל לענין עד א' ביבמה דהא עכ"פ מוכח דעיקר טעמא דסמכינן אעד דלא משקר ולא אדיוק דידה וע"כ צ"ל דלא חש לי' להביא לעיל כיון דגם הכא משיב על הראיות ולא קיימי במסקנא א"כ גם אין ראי' נגד התוס' מהא דלא מייתי הכא הראיות דלעיל דהא גם לעיל משיב עליהם ולא קיימי לפי המסקנא, אבל מכ"מ גם לפי' רש"י ליכא קושיא ממה שהעירו התוספות, אכן ק"ק לשיטת רש"י מ"ט לא פשיט האבעיא דהכא ודלעיל דע"כ טעמא דעד א' נאמן הוא משום מלתא דעבידא לאגלויו דאי טעמא דהיא גופא דייקא מ"ט אמרינן לקמן (דף קי"ז) דה' נשים אינן נאמנות אי היא דייקא אע"כ דסומכת על העד ומה דמאמינן לעד הוא משום מלתא דעבידא לאגלוי' ולכן בה' נשים לא אמרינן כן כיון דמכוונת לקלקל:

בד"ה אמר ר"ע. דהא שנת שביעית הי': ק"ק אכתי מאי מייתרי בזה למה הוי להו לחשב אם צריכה עבור כיון שאינם יכולים לעבר, וי"ל דבלא"ה יש להבין מאי ראי' דלא הי' עבור ממש משום דשביעית הי' דלמא הי' בסוף שנת שביעית קודם לר"ה והיו רוצים לעבר השנה שאחרי זה, אכן זה אינו דהא אמרינן בסנהדרין (י"ב.) דאם עברו לפני ר"ה אינו מעוברת אך לפי המבואר שם אף דאין מעברין ממש מכ"מ מעיינין קודם ר"ה אם צריך לעבר אחר ר"ה וא"כ י"ל דהכי הוי ולעולם עבור ממש עשו אחר ר"ה רק דקודם ר"ה כשהי' עדיין שביעית היו מחשבין אם צריך עבור ואף דאמרינן שם דגם מוצאי שביעית אין מעברין הא מבואר שם דשל בית ר"ג היו מעברין במ"ש ודלמא הם כשל בית ר"ג הוי סבירא להו, אכן כל זה לדעת התוספות והראב"ד (ספ"ד מה' קידוש החדש) דבשביעית לעולם אין מעברין אבל לדעת הרמב"ם שם דמפני האביב והתקופה אפילו בשביעית מעברין שפיר י"ל דהי' עבור ממש, ועל קושית התוספ' מח"ל אפשר לומר כיון דהי' שום אונם שלא היו יכולים לעבר בא"י א"כ כמו דאמרינן דאם לא הניח כמותו בא"י מותר לעבר בח"ל ה"ה ג"כ בנטל רשות מגדול שבא"י ודלמא נטלו רשות מר"י כנרא' מגמרא דסנהדרין שהיו כפופים לר' יוחנן דקבלו לפניו על ר"ל שקראם רועי בקר והא דלא הלך ר"י גופא לח"ל דלמא טריחא לי' מלתא וא"כ לא צריכים אנו לדחוק דלא הלכו לח"ל אלא לחשוב על עבור לזמן מרובה ושלא היו יכולים לעשות חשבון זה בא"י, ולפ"ז יש חזה ראי' לדעת הרמב"ם דמפני האביב והתקופה מעברין אפילו בשביעית:

תוכן העניינים

ערוך לנר על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה