ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד
סימן רלז
בדין ספק בכור אדם יש לחקור בהא דתנן ספק בכורות א' בכורי אדם וא' בכור בהמה הממע"ה בשלמא בכור בהמה ספק ממון הוא ולקולא לנתבע אבל ספק בכורי אדם דקיי"ל אם נתן לכהן במתנה ע"מ להחזיר בנו פדוי אין כאן פסידא דממונא כלל, ועיי' בתשו' ח"ס יו"ד סי' רצ"ט כ' מהיות טוב יפדה במעמ"ל, ובתשו' שערי צדק יו"ד סי' ק"פ כתב דמדינא הוא דמאחר דלא מיפטר אלא משום דבממון אין הולכין בתר רוב אבל לענין מתנה עמ"ל לא אתרע בזה חזקת ממון, והנה זה אינו דא"כ בכולהו ספקי בכורי אדם הול"ל הכי, אלא דמ"מ טעמא בעי ונראה כיון דמתנה עמ"ל מתנה גמורה הוא והנותן צריך לחזור ולזכות בו שוב הו"ל כמוציא מיד המוחזק:
אלא דלכאורה איכא לאוכיחי איפכא ממאי דאמרינן בגיטין דכ"ה וצריכי דאי אשמעי' האחין שחלקי לקוחות הן ומחזירין זל"ז ביובל הו"א התם משום דלחומר' הוא דאמרי' אין ברירה אבל בגט הו"א דלא קמ"ל, והקשה השעה"מ בפ"ג מה' גירושין מאי חומרא שייך בממון אדרבא הממע"ה ותי' כיון דמחזירין זל"ז א"כ אין כאן פסידא דממונא דמסתמא חלקו מעיקרא בשוה ואין כאן אלא מצות יובל בלבד ושפי' אמרינן דאזלינן לחומרא, אלמא התם נמי אע"ג דמוציאין מיד המוחזק מ"מ כיון דליכא פסיד' ל"א הממע"ה ה"נ כאן דסגי במתנה עמ"ל נימא בכל ספק בכורי אדם דצריך לפדותו במתנה עמ"ל וצע"ג:
והיש"ש בב"ק בקונטרס הברירה הקשה לשיט' הרמב"ם דמספ"ל בדאורייתא אי יש ברירה או אין ברירה א"כ איך פסק באחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זל"ז ביובל הא בממון קיימ"ל הממע"ה ומתוך כך העלה דלאו משום ספיקא ס"ל להרמב"ם אין ברירה א"ו דינא הכי, ומדבריו למדנו דלית לי' סברת שעה"מ הנ"ל אלא כל שצריך להוציאו מיד המוחזק אע"ג דלית לי' פסידא מ"מ אמרינן הממע"ה, ונ"ל דיש ראי' ברורה לדבריו מספק בכורי אדם דלא מחייבינן לפדותו במתנה עמ"ל כדפרישית, והא דאמרי' בגמ' סד"א ביובל דווקא משום דלחומרא, היינו לצריכותא בעלמא תדע דאל"כ היכא אמר בגמ' מעיקרו ואזדו לטעמיי':
ומ"מ להלכתא העלו כל הפוס' דמספק"ל אי בדאורייתא יש ברירה או אין ברירה דבא כיש"ש הנ"ל שמשבש כל הספרי' דבאיזה שרוצה אגרש הוה ספק מגורשת, א"כ ע"כ הא דפסק הרמב"ם באחין שחלקו מחזירין זל"ז צ"ל כמש"כ השעה"מ הנ"ל, וכ"כ בב"ש אהע"ז סי' קל"א עיי"ש א"כ הדק"ל גם בספק בכורי אדם נימא לחומרא וצע"ג ואולי נימא דאפי' אם נתנו לכהן במתנה עמ"ל מ"מ אי הכהן החזיקם בידו ולא החזירם זכה בהם ול"ה גזל בידו כיון דבהתירא אתי לידי' וצע"ג כעת: