אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן רכה

סימן רכד

שלום וכל טוב לכבוד הנגיד ירא ושלם מו"ה משה מאשקאוויטש נ"י ביישוב סיקערניצא יע"א:

ע"ד אשר שואל ממנו בענין שרוצה לכתוב לו ס"ת בשותפות עם אשתו באופן שגם היא יהי' לה חלק במצוה זו, ושאל כדת מה לעשות, הנה פשוט באה"ע סי' פ"ה ס"ז דבעל שנתן מתנה לאשתו קנתה, ומבואר שם בחמ"ח ס"ק י"ט דאם פירש לה שתוכל למכור וליתן לאחר אין הבעל מוציא מידם אפי' לאח"מ ע"כ אם רצונו שיהי' לה חלק בס"ת יקנה לה מעות ויפרש לה כן בהדיא ואז אם תקנה במעות הנ"ל ס"ת הרי זה שלה ומ"מ ידע מע"כ כי ספיקא דדינא הוא אם אדם יוצא ידי חובתו בס"ת של שותפות, ובתשו' בית אפרים חוכך בזה והגאון רע"א בחיור"ד סי' רע"ח כתב בשם התו"ח דאינו יוצא בס"ת של שותפות ע"כ לדעתי אם רצונו לצאת י"ח מצות עשה של כתיבת ס"ת יכתוב ס"ת מיוחדת לו לבדו ובפרט דהרמב"ם ס"ל בפ"י מה' ס"ת דאשה אינה בכלל מ"ע זו, והגם שהשאג"א פקפק ע"ז מ"מ אנו אין לנו אלא דברי השו"ע וכן הוא מסקנת הרא"ה בסוף ספר החינוך, ואינו דומה למ"ע שהזמ"ג שהנשים פטורות ומ"מ אם מקיימת המצוה יש לה שכר עכ"פ כאינו מצווה ועושה, דהכא שאני דלא משכחת לה כלל שתקיים מצוה זו אפילו כאינה מצווה ועושה דהא פשוט דעיקר מצות כס"ת היינו שיכתוב לו לעצמו ומי שאינו יכול לכתוב ושוכר לו מי שיכתוב מקיים מצוה זו ע"י שליחות דבכל התורה כולו שלוחו של אדם כמותו והנה פשוט דאשה פסולה לכתוב ס"ת מהקישא דוקשרתם וכתבתם כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה ואם כתבה אשה ס"ת אין לו דין קדושת ס"ת כלל וא"כ אי אפשר לה למנות שליח כלל לכתיבת ס"ת דכל מידי דלא מצי למיעבד ל"מ שוי' שליח וממילא אין מציאות שתקיים מצות כתיבת ס"ת אפי' כאינו מצווה, ולכאורה עלה על דעתי דבסופר הכותב בשכר שפיר מתקיים מצוה זו גם ע"י אשה עפ"י מה דמבואר במחנה אפרים סי' י"א מה' שלוחין דאפי' במי שאינו בר שליחות כגון נכרי מ"מ אם בא בשכרו שפיר הו"ל כמו המשלח משום דיד פועל כיד בעה"ב דמיא, והביא ראי' לזה מש"ס ירושלמי דמס' פיאה מ"מ בנ"ד נראה דל"מ לן מידי דל"ש חילוק הנ"ל, אלא היכא דהחסרון מצד השליח י"ל דבפועל אינו בתורת שליחות משא"כ היכא דהחסרון הוא מצד המשלח דל"מ למיעבד שליח משום דאיהו בעצמו ל"מ למיעבד אי נמי יד פועל כיד בעה"ב דמי' נמי ל"מ דהא יד בעה"ב נמי ל"מ בזה ושוב מצאתי כן בהדיא בס' מנחת חינוך מצוה תרי"ג שכתב כן לענין מצות כתיבת ס"ת בנשים עיי"ש:

ונתיישב לי בזה קו' חמורה שהקשה השעה"מ, וכן הקשה בס' שעהמ"ש חו"מ סי' קפ"ב בש"ס ב"ק דף נ"א דפריך בור של שותפין היכא משכחת לה אי דשוי שליח תרווייהו וא"ל זיל כרי לן ואזל כרי בהו אין שליח לדבר עבירה ולהמח"א משכחת לה כגון ששכרו שליח דבכה"ג אפי' לא נעשה שליח מ"מ יד פועל כיד בעה"ב דמיא, ולהנ"ל י"ל לפימש"כ הרא"ש בפ"ק דגיטין ובפ"ק דב"מ דל"מ לשוי' שליח היכא דחב לאחרים א"כ לא מבעי' למש"כ המלא הרועים סברא זו גם לגבי אין שליח לד"ע משום דחב לאחרים דכל ישראל ערבין זה בזה, אלא אפי' לא נימא הכי מ"מ גבי חופר בור ברה"ר ודאי בלא העבירה הוי חב לאחרים ובזה ל"מ לשוי' שליח וכיון דהחסרון הוא מצד המשלח גם מטעם יד פועל כיד בעה"ב ל"מ, וכש"כ הכא דאי נימא דהוי כיד המשלח א"כ בלא"ה הס"ת פסול, דהא אשה פסולה לכתיבת ס"ת, ותו נ"ל דאם נכתב בשותפות אשתו גם חלקו במצוה זו יגרע דהא עכ"פ חצי' של ס"ת כאינו מצווה ועושה, ונהי דהס"ת יש לו קדושת ס"ת לכל דבר מ"מ המצוה אינו אלא כמי שקונה ס"ת שכתב הסופר ע"מ למוכרו דאינו מצוה מן המובחר ה"נ חצי הס"ת אינו נכתב במצות כס"ת, ע"כ נ"ל אם רצונו לקיים מ"ע זו בשלימות יצוה לכתוב הס"ת מיוחדת לעצמו ושוב כשכבר יהי' נשלם יוכל להקנות חלק לאשתו, אלא דבזה שוב נאחז בסבך דין המבואר ביור"ד סי' ר"ע דאסור למכור ס"ת והה"ד לנתנו במתנה דאסור, ע"כ לדעתי יותר טוב שיהי' הס"ת מיוחדת לו לעצמו כל זה נראה לפענ"ד הדוש"ט: חוסט יום ו' פ' ויחי תרנ"ד לפ"ק:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה