אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן רה

סימן רד

שלוכ"ט לכבוד תלמידי הרבני המופלג בתוי"ש חו"ש מו"ה ברוך פריעדמאן נ"י בק"ק טשאפ יע"א יקרתך הגיעני, והאותיות שאלוני ע"ד המקוה שלכם שנעשית כולה מרצפת אבנים וגם המדרגות של אבנים ונמצא בהם נקבים נקבים גדולים וקטנים מהם בתולדה ומהם הנעשים ע"י האומנים חוצבי אבנים מחמת מלאכה והם מקבלים מים כ"ש כי א"א להשוותם ולהחליקם לגמרי שלא יהי' בהם מקום גומא קטנה והשתא רוצה הדומ"צ שלשם להורות בה פסול באמרו כי ע"י הנקבים ההם' נעשו כלי והוי כמו טבילה בכלים, ומשום שאובים לא אתי עלה יען כי יש שיעור מקוה בחפירת המקוה עצמה זולת מה שעל המדרגות ונטהרו בהשקה ונפשך לשאול הגיע אם יש לחוש לדבריו בזה, וכפי שבאת בדבריך גם הדומ"צ הסכים עמך לשאול את דעתי בענין הזה:

והנה עיניכם שפיר חזו דין המבואר בשו"ע סעי' ל"ו ול"ז דכל שלא נעשה לקבלה אינו חשיב כלי לפסול המקוה, אלא שבאתם לחוש לחומרת מרן הח"ס ז"ל בתשו' סי' ר"א שכ' דהך טעמא דלא עשאו אדם בכוונה, צ"ע לפי המבואר בחולין י"ג וברמב"ם פי"ד מטו"א והעלה דלדינא אפשר לומר דרו"פ יודו להמרדכי דחטיטה הנעשה מאליה בתלוש שפסול ולא פליגו אלא מה שנעשה ע"י רקבון אחרי שקבען ומשום דהו"ל קול"ח, והנה דברי מרן בזה מרפסין איגרא, הלא דין זה דכל שלא נעשה לקבלה אינו פוסל את המקוה מקורו ממשנה מפורשת דסילון שהיא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע אינו פוסל את המקוה לפי שלא נעשה לקבלה ומרן הח"ס באותו תשובה לא האיר עינינו איך יפרש הגאון מרדכי משנה הנ"ל ולא פירש כן אלא מתני' דהחוטט בצינור איך מתפרשת לפי שיטת הגא"מ וגירסתו, אבל מקור הדין היא כובע ממשנה הנ"ל, כמבואר בב"י ונהי די"ל תי' ע"ז לשיטה הנ"ל, אבל לרוב ראשונים דמפרשי המשנה כפשוטו לפי שלא נעשית לקבל ודאי הלכה זו ברורה דכל שלא נעשה לקבלה אינו פוסל את המקוה, וא"כ איך אפשר לומר דרו"פ יודו לדברי הגאון מרדכי הנ"ל:

ומה שהקשה הח"ס מש"ס חולין דף י"ג ורמב"ם הטו"א ביארתי בס"ד יפה יפה בחידושי ליישב שיטת השו"ע והרמ"א, ואין מקום להאריך בזה, כי בנ"ד בלא"ה אין נפק"מ בכל זה דודאי פשוט דאפי' לדעת הח"ס בעי' עכ"פ שיהי' ניחא לי' לבסוף באותו בית קיבול דומי' דמדמה זה להכשר דשנינו כל הכלים יורדין לידי טומאה ע"י מחשבה, אבל היכא דלא ניחא לי' כלל באותן גומות פשיטא דאפי' להח"ס ז"ל אין כאן בית מיחוש שיהי' עליו תורת בית קיבול לענין מקוה וכ"ז פשוט ומבואר להמעיין:

וכ"ז כתבתי להתלמד במק"א אלו היינו דנין להביא מים למקוה ע"י צינור וכיו"ב שנעשה בו חטיטה מאליו, וכהאי דינא דמהרי"ק אבל בנ"ד אין אנו צריכין לכל זה ומעיקרו דדינא פירכא ושגיתם בזה דאפי' הוי אמרינ' דכו"ע ס"ל דאפי' לא נעשה לקבלה, ואפי' לא ניחא לי' כלל מ"מ יש תורת כלי עליו, לא הוי' איכפת לן כלל לנידון זה דהא אינו עומד בתוך הגומא שבתוך האבן אלא ע"ג האבן, ונהי דאם יש גומא קטנה כשיעורו נעשה כלו כלי אפי' שלא במקום הגומא דלא כמשמעות הש"ך בס"ק ע"ז וכבר השיגו עליו האחרונים בזה עיין בתשו' אמרי אש סוף חלק יור"ד מ"מ הא אין הטובל עומד אלא על גבי הכלי ונהי דקיימ"ל אין טובלין ע"ג כלים, הא מבואר בסי' קצ"ח סעי' ל"א דהיינו דוקא בכלים שמק"ט ואפי' טומאת מדרס וגם בזה כבר האריכו שם בטו"ז ס"ק ל"א ובש"ך ס"ק מ"ה ללמד זכות במה שנהגו ברוב תפוצות ישראל לרצף המקואות בנסרים עיי"ש, אבל היכא דאיכא רצפת אבנים ומדרגות של אבנים, דאין כלי אבן ראוי לקב"ט כלל וגם לא טומאת מדרס בזה לית דין ולית דיין דלא איכפת לן אם עומדת ע"ג בשעת טבילה, ע"כ כל מי שמטפל בזה אינו אלא מן המתמיהין דברי רבך הדושו"ט בלונ"ח ע"ע:

חוסט ד' שמות תרס"ב לפ"ק:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה