ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד
סימן קפו
שלוכ"ט לכבוד הנגיד המפואר הרבני המו"מ במעוונ"ט וכו' ע"ד השאלה באשה שהגיע ליל טבילתה במוצאי ט"ב, ולא עשתה חפיפה בעט"ב מחמת חסרון ידיעה אם מותרת לחוף ולטבול במוט"ב הנה באו"ח סי' תקנ"א סעי' ט"ז כ' הרמ"א בהג"ה וז"ל ואפי' אם טובלת בליל יו"ד באב מותר' לרחוץ בעט"ב אם א"א לה לרחוץ ליל יו"ד, מבואר מזה דאם אפשר לה לרחוץ ליל יו"ד לא הותר לה לרחוץ בעט"ב וסמכי' בכהי"ג אשי' השאלתות דס"ל דלעולם מוטב לעשות החפיפה בלילה סמוך לטבילתה אלא דהמג"א בסי' תקנ"ד ס"ק י' הביא ג"כ שיטת הרמ"א בזה ואיהו דידי' ס"ל תרחוץ ותחוף בעט"ב ולמוט"ב חופפת מעט נשום סמוך לטבילה, כמו במו"ש ביור"ד סי' קצ"ט וכיו"ב פליגו נמי האחרונים באשה שחל טבילתה במו"ש וביום ז' היתה בימי אבלה ואבילות שלה נשלם בשבת בתשובת פמ"א סי' ח' פסק לעשות החפיפה בע"ש ותטבול במו"ש כמו אשה דעלמא, ובתשובת בית לחם יהודא חולק עליו וס"ל דלא תרחץ בע"ש אלא במו"ש וכן העלה בס' שערי דעה ביור"ד סי' קצ"ט וכיון דפליגו גדולי רבותינו לענין לכתחילה אם יש לה לעשות החפיפה בעט"ב, א"כ דבר פשוט וברור דבדיעבד שלא עשתה החפיפה בעט"ב בודאי מותרת לחוף ולטבול במוט"ב, וכן מבואר בהדי' בשע"ת סי' הנ"ל בשם תשו' זרע אמת יעיי"ש ועיין בחכ"א כ' דאפי' הזידה ולא חפפה ביום מותרת לחוף בלילה ולטבול, וכ"מ בסד"ט ס"ק י"א, וכן משמע לשון הטור עיי' בב"י שם וכ"כ בלחו"ש והנה לכאורה לא משמע כן בספר בית הלל שהובא בבאה"ט ס"ק ח' דאם לא הי' בעלה בעיר ובא בלילה ולא היתה יודעת שיבא בלילה מותרת לחוף בלילה ולטבול משמע דס"ל דאם היתה יודעת ובמזיד לא חפפה אסורה לטבול מ"מ הלכתא כבתראי הסד"ט והחכ"א הנ"ל וי"ל דעיקר הרבותא דב"ה הנ"ל דאפי' בא באמצע הלילה דבאופן זה שייך יותר דמהומה לביתה אפ"ה מותרת לחוף ולטבול ובכהיי"ג אפשר דבאמת דוקא בלא ידעה אבל אם חופפת בתחילת הלילה כבר פשוט הוראה זו ומורין כל בעלי הוראות דבדיעבד כל שלא חפפה ביום מותרת לחוף בלילה וכ"ז בעלמא אבל במאי דשאילנא קדמוהי לית דין צריך בושש כלל דודאי מותרת לחוף ולטבול במוט"ב כיון דלפי שיטת רמ"א אפי' לכתחילה לא תעשה החפיפה בעט"ב ושוב ראיתי בס' שדי חמד שפסק כן הלכה למעשה כדברי רבנן בתראי הנ"ל, דברי הדושו"ט ומוקירו בלתי מכירו:
חוסט ד' לסדר ראה תרס"ב לפ"ק: