ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד
סימן קעח
בדיני זמן לבישת הליבון כתב הרמ"א בשו"ע סי' קצ"ו סעיף י"א בשם התה"ד, שיש נשים נהגו להמתין עוד עד שבעת ימים, ואין טעם בדבר והמחמיר יחמיר והמיקל נשכר להקדים עצמו למצוה, ובטו"ז שם ס"ק ו' הביא טעם בשם הב"ח, והוא בסי' קפ"ג עיי"ש, שהוא טעם דחוק כמש"כ הטו"ז, ולפענ"ד נראה בס"ד, טעם נכון למנהג זה, ויסודתו בהררי קודש, דהנה הטור כתב בשם הרא"ש שצריכה להפסיק בטהרה בין השמשות דוקא ובב"י תמה על זה דמסתימת הטור משמע דלהרא"ש באיזה יום שתפסיק צריכה להפסיק ביה"ש וכרבי יהודא במתניתן דף ס"ח וקשה למה פסק כיחידאי, ותי' דאפשר דס"ל כת"ק דמתניתן דס"ל דוקא כשפסקה ביום ז' לא צריכה בדיקה בה"ש אבל פסקה בשאר ימים בעי בדיקה ביה"ש, ומזה נראה יותר דמשו"ה מסתם לה סתימי אי משום דרוב נשים פוסקת קודם ז' ואי משום כיון דפוסקת בשאר יומי בעי בדיקת בה"ש בר מפוסקת ביום ז' לית לן לאורוי התירא ביום ז' כי היכא דלא לחלפו בי' שאר יומי ע"כ דברי הרב"י, והנה בהך בדיקה בה"ש ע"כ לאו דוקא דהא ספק לילה הוא, וע"כ סמוך לביה"ש קאמר, וסמוך לביה"ש נמי כיון דחיישינן לרבנן שמא עם סילוק ידיה ראתה א"כ כל שאיננו ממש סמוך לביה"ש איכא למיחוש, עד שהביא הרב"י בשם הרשב"א שילמד אדם בתוך ביתו שתבדוק במוך דחוק ויהי' שם כל ביה"ש עיי"ש, ובהיות שבדיקה זו הי' קשה להם לנהוג כן בפרט דלכאורה נראה דאם נימא מדאורייתא בעינן בדוקים ספורים לפנינו לא מהני מה שהמוך דחוק מונח שם כל בה"ש ולא תבדקנו עד הלילה, לענין להחזיקו להפסקת טהרה למפרע וע"כ צ"ל דצריכה לבדוק סמוך לביה"ש ולהניחו שם כל ביה"ש, ובפרט לפימש"כ הש"ך בס"ק ד' דבימי הקיץ חשבינן ו' שעות אחר חצות היום ואח"כ הו"ל לילה לענין זה, וא"כ ודאי בדיקה במוך דחוק היא קשה מאוד ע"כ המציאו הם להמתין עד יום ז', ובו ביום מהני אפי' בדיקת שחרית מעיקר הדין ואינו אלא משום דלא לחלפו בי' שאר יומי ובזה שפיר סמכו עצמן אבדיקה סמוך לביה"ש כן נראה לפענ"ד בס"ד טעם נכון למנהג זה, עכ"פ נראה דמש"כ הרב"י בשם התה"ד שגמגם אם יש למחות במקילין במקום שנהגו להחמיר בזה דלפענ"ד ודאי יש למחות בזה כיון דמנהגם מיוסד עפ"י שיטת הרא"ש אם לא במקום שנוהגין כמו שמבואר בשו"ע בשם הרשב"א דילמד אדם בתוך ביתו וכו' וכן נרא' לפענ"ד בס"ד בש"ך סק"ד, הביא בשם החגור לענין לבישת הליבון ובדיקותה דחשבי' לענין זה היום לכ"ד שעות וכתב הש"ך שם דלפי"ז כשהיום גדול חשבינן יום ולילה שוין, וכגון בקיץ שהיום גדול לערך י"ח שעות אפי"ה אחר שעה ו' מחצות היום חשבי' לילה ואינה יכולה לפסוק בטהרה, ועיי' בתשו' נודב"י מהדו"ת סי' קל"א ובדג"מ שחולק על זה, וכן הביא בינהש"ק בשם מנח"י, ופלתי שחולקין ע"ז וס"ל דלעולם חשבינן ענין זה הלילה מצאת הכוכבים, ולפענ"ד נראה דברי הש"ך נכונים בטעמם דהא מבואר לקמן בסי"א בטעמא דמחמרי' שלא תתחיל למנות עד יום הששי דחיישי' שמא תשמש ביום הראשון ביהש"מ ותסבור שהוא יום ואפשר שהוא לילה, ואם תתחיל למנות מיום ה' יהי' תוך ששה עונות, ולפי"ז נראה כיון דלענין פרישה סמוך לוסתה מבואר בש"ך סי' קפ"ד ס"ק ז' ובנקה"כ שם האריך והעלה להלכה כשיטת האביאסף דבתקופת טבת שהלילה לוה מן היום צריכה לחוש לאותן שעות אם וסת' ביום, וכמו כן בתקופת תמוז שהיום לוה מן הלילה אם וסתה בלילה צריכה לפרוש באותן שעות שהם סוף היום הואיל ובתקופת טבת לילה הוא, והשתא אם נימא שתוכל לפסוק בטהרה באותן השעות שהם סוף היום בתקופת תמוז מכלל שעדיין יום הוא, ושוב כשיגיע זמן וסתה תהא סבורה שעדיין נחשב ליום ומותרת לשמש ובאמת לענין פרישה סמוך לוסתה חשבי' לי' לילה לשיטת האביאסף שהעלה הש"ך כוותי' לדינא, וכש"כ אם נימא דלא כשיטת האביאסף אלא דחשבינן לענין זה יום ולילה מצה"כ עד עלות השחר, כמו שהעלה הטו"ז לעיל סי' קפ"ד, א"כ כש"כ דא"ש טפי שיטת הש"ך דהא לענין פולטת ודאי קי"מל דבעי' ו' עונות שלמות וחשבי' כל עונה לי"ב שעות א"כ אם תשמש באותן השעות שהם סוף היום בימי הקיץ, שוב איכא למיחוש שמא לבישת הליבון לא יהי' בשעה שכבר עברו ששה עונות שלמות ממש ותהיו פולטת אח"כ וא"כ יפה כתב הש"ך, ובזה ניחא ממילא מה שהקשו האחרונים הנ"ל על הש"ך דהא ע"כ מש"כ האגור כ"ד שעות שעות זמניות קאמר שהרי מביא ראי' א העומר וכו' והתם אפי' יהי' יום ארוך אין סופרין עד צאת הכוכבים, ולהנ"ל ניחא בס"ד די"ל דשפיר מייתי ראי' כיון דלכל מילי לא חשבי' לילה עד צה"כ א"כ הה"ד נמי לענין פרישה סמוך לוסתה, א"כ אי חשבית לי' ליום לענין לבישת הליבון שוב איכא חשש פולטת כיון דלענין פולטת בעי' י"ב שעות שלמות לכל עונה, וכש"כ דא"ש טפי דהאגור נמי מאותן הפוסקים דס"ל שלא תתחיל למנות עד יום ו' מחמת חשש שמא שמשה בין השמשות, כמש"כ הרמ"א בשמו בסעי' י"א, וא"כ דברי הש"ך נכונים ומ"מ נראה דברי הש"ך הו"ל חומרא דאתי לידי קילא לפי מה דמבואר בשו"ע דילמד אדם בתוך ביתו שתכניס מוך דחוק ובפרט לפי מה שהעלה בחו"ד בס"ק א' וב' דלנשי דידן מעיקר הדין בעינן בדיקת ביה"ש ממש א"כ אי חשבית לי' לילה לעני' שאסורה ללבוש לבנים אתו למטעו דגם לענין בדיקת הפסק בטהרה כבר הו"ל לילה ואינה צריכה להניח המוך יותר, ע"כ נראה לענין הלכה סמי קילתא מקמי' חמירתא ודוק היטב: