אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן קעז

סימן קעו

בדין ז' נקיים אי צריכים להיות בדוקים וספורים מדאורייתא החו"ד בסי' קצ"ו סק"ג העלה דימי נקיים בעינן בדוקים וספורים מדאורייתא ואף שלא הרגישה מ"מ כל שלא בדקה עצמה טמאה מדאורייתא, והוכיח כן מהש"ס דף ס"ט דמוקי להברייתא דיום א' טמא ראיתי דוקא באומרת ספרתי וא"י כמה ספרתי והיינו שבדקה עצמה כמו שפירש"י שם משמע הא כל שלא בדקה אין צריכה טבילה כלל אפי' למ"ד טבילה בזמנה מצוה, ואי מדאורייתא דז' נקיים אפי' בלא בדיקה, אמאי לא תיבעי טבילה כיון דמדאו' טבילה בזמנה הוי, אלא ודאי מדאורייתא ספורין ובדוקין בעינן ובתשו' ח"ס יור"ד סי' קע"ז כתב דאין ראייתו מכרעת דודאי לענין הפסק טהרה שפיר י"ל כיון דביום וסתה נפתח מקורה, א"א לומר כיון שלא הרגישה כל בה"ש שנפתח מקור' הרי פסקה דילמא פתוח ועומד הוא וא"א שתדע שנסתם מקורה אלא ע"י בדיקת חורים וסדקים אבל לענין ספירת ז' נקיים שפיר י"ל כל שברור לה שהשגיחה על עצמה שחרית א' מז' ימים ויודעת בודאי שלא נפתח מקורה באופן דלא שייך לומר דילמא ארגשה ולא אדעתה י"ל דהוי ספורים לפנינו אך לפי שזה קשה מאוד ע"כ עיקר הבדיקה ע"י הכנסת עד לחורין וסדקין וא"כ לא תיקשי עלי' מהש"ס דאמרה א"י כמה ספרתי היינו כנ"ל שלא השגיחה על עצמה או שלא בדקה בחורין וסדקין עיי"ש, ונפלאתי על רבותינו ז"ל בזה דלפענ"ד מוכח מסוגיא דהש"ס התם איפכא דלהילכתא לא בעינן בדוקין וספורי' לפנינו, דהא אמרי' התם לרב דאמר דתחילתן אעפ"י שאין סופן, וסופן אעפ"י שאין תחילתן מתיב ר"ח טועה וכו', ואיס"ד לא בעי' ספורי' לפנינו, ואמרי' ולאו מי אוקימנא כרע"ק דלא בעי לפנינו ומנא תימרא דפליגו רבנן עלי' דתנן טועה שאמרה יום א' טמא ראיתי וכו' עיי"ש כל השו"ט עד ואי ס"ד בעי' ספורים לפנינו כל הני טבילות למה לי תספור ז' ותטבול, אלא לאו ש"מ רבנן היא דלא בעי ספורים לפנינו ועל זה דחה הגמרא תריץ ואימא הכי ספרתי וא"י כמה ספרתי וכו' אלא אימא א"י אם ספרתי אי לא ספרתי נמצא דע"כ לא דחי הגמרא אלא דמהברייתא אין ראי' דס"ל לרבנן דבעי' בדוקין וספורים לפנינו אבל מ"מ מוכח מיהת מהאי שמעתא דאליבא דרב דס"ל תחילתן אעפ"י שאין סופן וסופן אעפ"י שאין תחילתן, ודאי ס"ל דלא בעי' ספורים לפנינו וכיון דקיימ"ל בהא כרב א"כ ממילא אתיא ברייתא כפשטי' וקיימ"ל דלא בעי בדוקים וספורים לפנינו דלרע"ק דס"ל ספורי' לפנינו בעינן, בעינן שיהי' כל הז' בדוקין וספורי' ולא מהני בדיקת יום אחד וא"כ תמוהין דברי החו"ד שהביא ראי' ממתני' דנדה דף נ"ח ע"ב באשה אחת שבאת לפני רע"ק ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה ואמר להם דם אמר רחמנא ולא כתם ואמאי לא אמר מקרא דכתיב בבשרה עד שתרגיש בבשרה דאיכא ראיי' טפי, אלא ודאי דבעינן בדוקין וספורין לפנינו, וא"כ בתוך יוני ספירת' לא מהני מה שלא הרגישה דעכ"פ בדוקין וספורין לא הוי משו"ה הוצרך לומר כן דאיהו ס"ל בדוקי' וספורין לפנינו בעינן אבל אנן לא קיימ"ל כרע"ק בזה כדמוכח בהדיא מש"ס דף פ"ט הנ"ל וארוחנא בזה בס"ד ליישב הא דהקשה בתשו' חכם צבי סי' מ"ו לשיטת הרשב"א דמכה שידוע שמוציא דם אפי' בשעת וסתה טהורה ותולה במכתה א"כ מ"ק רע"ק דם ולא כתם, מכלל דאי הוי דם גמור הוי מטמאה אפי' אם יכולה להתגלע והוא קושיא עצומה, ולהנ"ל א"ש, דרע"ק לשיטתו דס"ל בדוקין וספורין בעינן וא"כ עכ"פ בימי ספירה אלו הוי דם ממש הוי מטמא לה ולא הוי מהני מה שמכתה מוציאה דם, משא"כ לדידן דע"כ לא קיימ"ל כן שפיר מצינו למימר דאפי' בשעת וסתה נמי תולה במכתה, וא"ש בס"ד:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה