אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן קסה

סימן קסד

שאלה:

אשה שמצאה כתם על נפחת שהי' כרוך על הכר שהתינוק מוטל בתוכו ומושכב אצל' כל הליל' והוא פחות מרוחב ג' אצבעו' והוא בא מבגד גדול רחב הרב' אם טמא' משום כתם:

תשובה:

קיימ"ל כר' נחמי' דכל דבר שאינו מקבל טומאה אין בו משום כתמים וכ"פ רוב הפוסקי' והרמב"ם וטוש"ע ביור"ד סי' ק"ץ, ומבואר שם בש"ד ס"ק ט"ז דאפי' מין שהוא מקבל טומא' אלא ששיעורו גרם לו כגון מטלית שאין בו ג' על ג' נמי אין בו משום כתמים, אלא שיש לחקור, מי אמרי' דדוקא ג' על ג' בעינן, אבל היכא דרחבו פחות מג' אפי' ארוך הרבה ויש בו כדי לרבע ג' ע"ג אכתי אינו מקבל טומא', או דילמא דלא בעינן אלא שיעור שראוי לרבע מתוכו ג' ע"ג והיכא דהוא אריך וקטן כהאי מטפחת הנ"ל בר קבולי טומא' הוא, והנה לענין טומא' לא מצאתי דבר זה מפורש, אלא כיו"ב שמענו בטור יור"ד סי' רפ"ו בהא דקיימ"ל גבי מזוזה בית שאין בו דע"ד פטור מן המזוזה אי סגי ביכול לרבע מתוכו ד' על ד' וכגון דארוך ח' ורחב ב' אמו' והביא הטור בזה מחלוקת הרא"ש והרמב"ם, דלהרמב"ם סגי ביכול לרבע מתוכו ד' על ד' כן פסק בשו"ע שם, והרא"ש ס"ל דדוקא ד' רוחב וד' אורך בעינן אבל היכא דאריך וקטן פטור ממזוזה ועיי"ש בש"ך שהביא שיטת הרא"ש וא"כ לכאו' ה"נ תלי' בפלוגתת הרא"ש והרמב"ם הנ"ל, ועיין בתשו' ח"ס חיו"ד סי' ר"פ דמייתי השוא לראי' דכל היכא דתני כהאי לישנא לא צריך אלא שיהי' אפשר לרבע מתוכו אותו מדה, מהא דתנן באהלות פ"ג מ"ז טפח על טפח ברום טפח מרובע וכתב הרע"ב דאיצטרך למיתני מרובע דאי לא הוי תני אלא טפח ע"ט הו"א אפי' ארכו ב' טפחים ורחבו חצי טפח הרי קמן דכל היכא דקתני האי לישנא אינו מרובע, אי לאו דקאמר הכי בהדיא א"כ הה"ד לענין ד' על ד', והה"ד במאי דקמן, ובח"ס שם השיב די"ל משום רום טפח תני מרובע דהו"א אם הוא ב' טפחים על ב' טפחים סגי ברום חצי טפח ובאמת זה אינו דהו"ל טומא' רצוצה, ועדיין צ"ע אטו עד השתא לא שמענו דטומאה רצוצה בוקעת ועול' אפי' אם רחב מלא כל הבית אלא שהוא פחות מרום טפח הלא מוכח כן מכמה משניות שם וראיתי שם בתשו' ח"ס שכתב וז"ל ובאמת סברת הרמב"ם תמוה קצת אם לענין מקום ד' על ד' ס"ל דלא הוי מקום חשוב להניח שם חפציו אם לא יהא מרובע ואם יהי' כחוט השערה פחות מזה ואפי' יהי' ארכו כמה יהי' מקום פטור כמש"כ הוא ז"ל פ"ד מה' שבת ה"ז מקום חשוב לא הוי' ואילו מקום לדירת אנשים הוי אתמהה, ועיי"ש משתי' עפ"י סברת הסמ"ע בסי' תכ"ז לחלק בין מזוזה למעקה לענין בית האוצר ובית התבן ונוראות נפלאתי על מרן ז"ל ותמה אני על תמיהתו אטו אידי ואידי חד שיעורא הוא האי ד' על ד' דאיתסר גבי שבת היינו ד' טפחים ואלו גבי מזוזה ומעקה ד' על ד' אמות הוי שיעורא, וא"כ מאי ענין זה לזה דאיה"נ כל שהוא פחות מרוחב ד' טפחים אפי' משהו שוב לא הוי מקום חשוב, ומ"מ בית דירה שפיר הוי כל שיש בו אפי' פחות מרוחב ד' אמות כל שארכו היא בכדי לרבע מתוכו ד' אמות על ד' אמות וצריך לומר דקושייתו הוא מדפשיט פי' להרמב"ם כל שיש לרבע מתוכו ד' אמות משמע דאפי' הוא פחות מד' טפחים אם מדת ארכו משלים לי' באופן שהוא ארוך כל כך עד שמארכו יכול להשלים הרוחב של פחות מד' טפחים לשיעור ד' אמות חשוב לי' בית דירה וחלו גבי שבת כהי"ג לא הוי מקום חשיב, כצ"ל ביאור קושייתו אבל באמת גם זה לא קשה מידי דודאי פשיטא דלא בכל ענין אמרו דארכו משלים לרחבו דודאי צריך שיהי' עכ"פ ראוי לדירה, וא"כ קושיי' זו לק"מ, אלא דאי קשיא הא קשיא, מהא דגרסי' בעירובין סוף פ' כיצד משתתפין אמתני' דחצר שהוא פחות מארבע אמות אין שופכין לתוכו מים אא"כ עושה לו עוקה וכו', ובגמרא פליגו אמוראי אי טעמא משום דעד ד' אמות ראוי לזילוף או משום דעד ד' אמות תיימי מיא, וקאמר הש"ס נפק"מ כגון דהוא אריך וקטן ופריך הש"ס מדתניא חצר שאין בו ד' על ד' אין שופכין לתוכו מים בשבת, ופירש"י מדקתני ד' על ד' ש"מ דוקא ארוך ד' ורחב ד', ותו קאמר רבא התם מתני' קשייתא מאי ארי' דתני פחות מד' ליתני שאין בו ד' על ד' ש"מ, הרי שלך לפניך דכל היכא דתני ד' על ד' הוא דוקא, וקושי' זו הקש' לי ת"ח אחד לפני כמה שנים ועכשיו שמעתי כי הכא היא כתוב' בתשו' בית שלמה, ואין פנאי לחפש אחריו אבל עכ"פ הראי' מש"ס הנ"ל היא ראי' שאין עלי' תשובה, ומכש"כ בשיעורים שהם הלל"מ בודאי מסתברא דדוקא נינהו דכל שיעורי חכמז"ל כך נינהו, ואפשר גם הרמב"ם מודה בזה, וא"כ בהאי דקמן מסתברא דאינו מקבל טומאה כל שהוא פחות מרוחב ג' אצבעות אפי' ארוך הרבה, אלא דמ"מ אכתי יש להסתפק כיון שבא מבגד גדול דהיינו שנקרע מחתיכות בגד שהי' בו שיעור קבלת טומאה, אפשר דבזה לא אמרו פחות מג' על ג' אינו מקבל טומאה, והכי משמע קצת ממש"כ התוס' בפ' במה מדליקין דף כ"ז בתוס' ד"ה אין בו משום ג' על ג' הקש' ריב"א דמשמע פחות מג' על ג' מסככין אפי' בשל פשתן ובפ"ק דסוכה אמרי' סככה במטלניות שאין בהן שלש על שלש פסולה ותי' דהתם איירי דבאות מבגד גדול שכבר היו ראיות לקב"ט אבל הכא מיירי בהני שלא הי' בהם מעולם ג' על ג' ע"ש, אמנם כד דייקת שפיר נרא' פשוט דהתוס' לא כתבו כן אלא לענין סוכה ומשום גזירה שמא יסככו בהם קודם שנעשו מטלניות פחות מג' וכן מבואר ברא"ש נדה פ' הרואה כתם עיי"ש, אבל לענין קבלת טומאה אדרב' מוכח מדבריהם דכל דהשתא אין בו ג' לא איכפת לן מה דבא מבגד גדול דאל"כ הו"ל להתוס' לומר דבאות מבגד גדול עדיין הן ראויות לקב"טא וכן מוכח מכמה מקומ' בש"ס היכא דמיירי מבגד שהוא פחות מג' על ג' דנקט מטלניות וסתם לשון מטלניות היינו שבא מבגד גדול אלא שנקרע ממנו האי חתיכה ע"כ נראה פשוט וברור ומבואר דבגד הנ"ל אינו מקבל טומא' וכתם שנמצא עליו טהור כן נרא' לפענ"ד בס"ד:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה