אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן קנד

סימן קנג

בדין ראתה חתיכת דם קשה ואיננו נימוח:

בשו"ע יו"ד סס"י קפ"ח, הביא שני דיעות בראתה חתיכת דם שקשה ואיננו נימוח אם היא טמאה, ובש"ך ס"ק י"ז העלה דעיקר כדיעה קמייתא, דטמאה, וכתב דלישנא דהש"ס אי הכי בשלא נמוחו נמי וכו' משמע הכי, ודבריו משוללין ביאור, ועיין במחהש"ק מה שכ' לפרש, ולבסוף כתב דתי' זה אלישנא דא"ה יש לפקפק קצת בשינוי לשון דהש"ס דעיקר חסר מן הספר, ונ"ל בס"ד לפרש דברי הש"ך בלי גמגום, דהנה בגמרא אמרי' שם דף כ"ב לח ונעשה יבש לא קמבע"ל כי קמבע"ל יבש מעיקרו הא נמי תניתוה המפלת כמין קליפה וכו' תטיל למים אם נמוחו טמאה, אי הכי בלא נמוחו נמי אמר רבה כי לא נמוחו בריה בפ"ע הוא, והק' להש"ך דבלא זה אגופה דמתני' הו"ל לאקשוי למאי דלא ס"ד דבריה בפ"ע הוא אפי' לא נמוחו נמי: ונראה לתרץ זה עפ"י מה שהקשו בתוד"ה אם נימוחו, והא בהנך דמטמאין לחין ואין מטמאין יבשין מני תניא אם יכולין להשרות ולחזור לכמות שהיו טמאים), א"כ אם נימוחו לא מקרי יבש, ותי' דמ"מ פשיטא שפיר דעכ"פ לא אמרי' יזוב זוב דמה דמידב דייב, אבל מ"מ לא ברור להו תי' זה דהא כתבו שם עוד תי' עיי"ש, ולפי"ז יש לומר אגופה דמתני' ליכא לאקשוי מידי די"ל לעולם דם יבש איננו מטמא מיהא אם נמוחו היי"ט דטמאה דזה מקרי לח וכקושיי' התוס' משא"כ בלא נמוחו דהוי דם יבש מעיקרו, אבל השתא דקבעית למפשט דדם יבש טמאה משום נמוחו מכלל דס"ל דגם נמוחו עדיין דם יבש מקרי שפיר קשי' לי' אי"ה בלא נמוחו נמי וע"ז משני שפיר דבלא נמוחו הו"ל בריה בפ"ע, וממילא מוכח מזה דאם נימא דהוא דם באמת אין חילוק כלל בין נמוחו ללא נמוחו וכשיטה ראשונה בשו"ע, וכוונת הש"ך עולה יפה בלי גמגום בס"ד, ועיין בחוו"ד ס"ק ה' במש"כ ליישב קושי' שהקשה הרא"ש בתשובה להרשב"א כיון דמייתי בש"ס דשאלו לרופאים ואמרו מכה יש לה במעיה א"כ גם אם נמוחו אמאי טמאה וכ' ע"פ מה דפליגו ר"י ורבנן בריש פ"ג אי המקור מגדל חתיכה, והנה לרבנן דס"ל מקור מגדל חתיכה מ"מ צריך לבדוק בפושרין כמבוא' בסעי' ג' אלמא דאף דהי' קים להו לחז"ל דהמקור מגדל חתיכה מ"מ אי נמוח אמרינן דם הוא ונתקרש, הה"נ לענין מכה, ודבריו בזה תמוהים מאוד דהא מסקי' בגמרא דר"י ורבנן פליגו אי ישנו לפתיחת הקבר בלא דם או לא, ולל"ק דריו"ח נמי דלכו"ע אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, דפליגו ר"י ורבנן אי רוב חתיכות הם של ארבעת מיני דמים או לא ולכולהו לישנא ל"ש שם כלל לבדוק אם נמוחו או לא, והא דאיתא בשו"ע סעי' ב' דצריך לבדוק החתיכות אין לו ענין להך מפלת חתיכה כלל, דהתם פליגו ר"י ורבנן במפלת עובר שבמעיה, ובשו"ע סעי' ג' מיירי ברואה כמין חתיכות, ומש"כ הרב"י דצריך לבדוק החתיכה אם נמוחה, הא גופא למד הרב"י מדין זה דהמפלת כמין שערות, ועל זה גופא קשיא קושיי' הרא"ש הנ"ל ותימא על החו"ד ז"ל דתלי תניא בדלא תניא, דבא לתרץ קושיי' הרא"ש דצריך לבדוק השערות כי היכא דאמרי' דצריך לבדוק החתיכה ובאמת דין זה דצריך לבדוק החתיכה איננו נלמד אלא ממה דאיתא גבי שערות אבל לקושטא דמילתא דין המפלת חתיכה דאיתא במשנה אין לו דמיון כלל לדין רואה דם בחתיכה הנזכר בשו"ע, וראי' דבמשנה ר"פ המפלת דקתני המפלת חתיכה לא הזכיר כלל תטיל למים וגבי כמין קליפה כמין שערה קתני תטיל למים, ומש"כ החו"ד דר"י ורבנן פליגו אי המקור מגדל חתיכה ליתא בגמרא ולמסקנא דגמרא פליגו ר"י ורבנן אי ישנו לפתיחת הקבר בלא דם ודברי החו"ד צריך עיון גדול:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה