ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד
סימן קנ
שלוכ"ט לתלמידי האברך המופלג מו"ה מנחם בלייער נ"י בק"ק בארטפעלד יע"א:
ע"ד שאלתך המבואר במכתבך הנה כיון שהיה ביניהם ביאות בלא דם אפי' אם הרגישה כאב אין תולין בדם בתולים כמבואר בתשו' אמונת שמואל סי' כ"ג הובא במנח"י ס"ק מ' ומ"מ אם אולי היא אומרת שמה שלא הי' דם היא משום דלא הי' בביאות הנ"ל גמר ביאה אז הדין כמש"כ בתשו' נודב"י מהדו"ת סי' צ"ד ונהי די"ל דהכא מגרע גרע כיון דהרגישה כאב ומ"מ לא היה דם ומ"מ אחר העיון אין לחלק בזה ושפיר דומה לנדון של הנוב"י הנ"ל, ומ"מ לו יהא דהו"ל רואה דם מ"ת מ"מ הא לא ראתה רק פ"א ומותרת לשמש פ"ש אלא דבזה תהי' אסורה עכ"פ בליל טבילה כדס"ל כחוו"ד על דין המבואר בשו"ע סעי' יו"ד והובא בפ"ת שם ס"ק מ"ג עיי"ש, ומ"מ היינו אם ביאה שראתה דם היה בליל טבילה אבל בשער לילות ל"ש זה ולעניין הספירה והנקיים פשיט דדינה כמו בכל ראיות כפי שמבואר הדין בסי' קצ"ו, ולעניין כפרה העיקר תלוי באבנתא דלבא והוי זהיר לקיים מצות קדושים תהיו ומצות והזהרתם את בני ישראל וגו' כדדרשי' רז"ל, והבא לטהר מסייעין אותו דברי רבך הדושו"ט: