אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן קמז

סימן קמו

בתשו' נודב"י מהודו"ת סי' צ"ב מצדד דבכל אשה הרואה דם מ"ת אם כלהראיות הי' בליל טבילה דהיינו בלא שאלת חכם, דבלא זה הא אסורה ליל טבילה אפי' לא ראתה ג"פ וכולן בליל טבילה הי' מקום להתיר מטעם ס"ס ספק שמא דם צדדין, ואת"ל מן המקור דילמא טבילה הוא דקגרם וא"כ לא מיתסרה אלא בליל טבילה אבל לא בשאר לילות, ושוב דחה זה ואמר דאין לסמוך אס"ס זה עפ"י מש"כ התוס' בנדה דף כ"ט, דהיכא דאיכא תרי ס"ס דסתרי אהדדי הו"ל כתרי קולי דסתרי אהדדי ולא אמרי' שום ס"ס עיייש' וה"נ אם נתירה שלא בליל טבילה, ותשמש ולא תראה דם שוב נתירנה אח"כ גם בליל טבילה מטעם ס"ס ספק שמא דם צדדין ואת"ל דם נדה שמא התשמיש לחוד הי' גורם וכבר נעקר במה שלא ראתה מחמת תשמיש, וא"כ אין לסמוך על שום ס"ס אד"ק, וצע"ג שלא זכר שם דלהטו"ז ס"ק י"ד באמת דינא הכי הוא דברואה ג"פ מחמת תשמיש בליל טבילה אינה אסורה אלא בלי"ט, דאמרי' מורכב הוא, וכ"פ המנח"י דברי הטו"ז, והגם דבתשו' אמונת שמואל ובפלתי פליגו בזה אטו"ז, מ"מ צ"ע על הנודב"י שלא הביא כלל דברי הטו"ז בזה, ועי"י מנחהש"ק, ומש"כ הנודב"י דהוי תרי ס"ס דסתרי אהדדי הוא תמיה נשגבה על גאון עוזו, דאין כאן שום סתירה דשפיר יש להתירה משום ס"ס ספק מן הצדדין ואת"ל מן המקור דילמא הוסת מורכב מתשמיש וטבילה וא"כ לא מיתסרי אלא בליל טבילה, ושוב א"א להתירה אף אם לא תראה מחמת תשמיש בליל שניה אחר טבילתה משום ס"ס הנ"ל דאף אם לא תראה מ"מ אין הוסת נעקר כיון דמורכב הוא א"א לו שיעקר אלא ע"י הרכבה כעין שקבעתו, והיינו אם נעקר כ"כ ע"י הרכבה ודברי הנודב"י בזה תמוהין מאוד, ועפ"י דרכנו אשכחנא פתרי לתמיהת האמונת שמואל והפלתי הנ"ל על הטו"ז ס"ק י"ד הנ"ל דאם קבעה ג"פ בליל טבילה אינה אסורה אלא בליל טבילה בלבד ותמהו ע"ז מאן לימא לן דלא תשמיש לחודא גרם לה עיי"ש במחהש"ק ס"ק ל", ולהנ"ל א"ש, דכיון דעכ"פ מדי ספיקא לא נפקא שרי מטעם ס"ס'

ובעיקר השגתם נ"ל בטעמו של הטו"ז דהא ע"כ צ"ל דגם ליל טבילה הוא דקגרם, כיון דקשרינן לה אי לא ראתה רק ב' פעמים בליל טבילה דמותרת לשמש שלא בליל טבילתה ע"כ צ"ל דלא התשמיש גרידא גרם לה, דאל"כ היתה אסורה לשמש לעולם משום עונה הסמיכה לוסת, ונהי שכתב הטו"ז בס"ק ט"ז דלענין לאוסרה עולמית לא מחמרינן בעונה הסמוך לוסת מ"מ השתא מיהת תלינן ראייתה בטבילה דאל"כ לא הוי אסרינן לה אפי' בליל טבילה, וכיון דכל קמי' דלא ראתה ג"פ דהוי אסרית לה בלי"ט ע"כ משום דהוי נקטי' דטבילה הוא דקגרים, שוב א"א לאסרה אם ראתה אח"כ ג"פ, דאם תאמר אסורה אפי' שלא בליל טבילה, הו"ל תרתי דסתרי אהדדי משו"ה קאמר הטו"ז דע"כ לוסת המורכב מטבילה ותשמיש דיינינן לי' ועיקר הקושיי' על הרמ"א מה שהוצרכנו לנחותי לכל הנ"ל עי' מחהש"ק ס"ק ל' משום דמלשון המחבר משמע דאפי' אם קבעה וסת בכך נמי אינה אסורה לשמש אלא בליל טבילה, וא"כ הרב שכתב ואם ראתה ג"פ וכו' אסורה וכו' ע"כ פליג אהמחבר והול"ל בלשון י"א, וע"ז כתב הטו"ז דל"פ עיי"ש, ועיי' מש"כ בתשו' אמונת שמואל סי' נ"ז לפרש לשון השו"ע, ולפענ"ד נראה בס"ד ברור דרך ישכון אור בכוונת השו"ע והרמ"א, דהמחבר מיירי באם ראתה ליל טבילה וקאמר שצריכה לפרוש לי"ט אחרת ומותרת בלילה שלאחריו, ומיירי שלא ראתה בלילה של אחר טבילה, וע"ז קאמר רמ"א דאם פרשה ליל טבילה כדינה ושימשה בלילה שלאחריו וראתה, ושוב בפ"ג פרשה גם אותה לילה כדינה ושימשה בליל ג' שלאחר טבילה וראתה, אסורה לבעלה כאלו ראתה ג"פ רצופים, דלא תימא כיון דבפ"א ראתה בליל טבילה סבר' הוא דלאתהי' נדונו כרואה ג"פ ואמרינן דבא' הטבילה הוא דגרם לה קמ"ל דהו"ל כאלו ראתה ג"פ בלא צירוף טבילה, והשתא אין צריכין למש"כ הש"ך ס"ק ל' דמיירי כאלו עברה וראתה בג"פ רצופין, דבלא"ה א"א למצוא בהיתר עיי"ש, וגם לא מה שנדחק באמונת שמואל ששימשה בלילה א' ג"פ בלא בדיקה בנתיים, אלא כוונת הרמ"א כפשוטו וכדפרישית כן נראה לפענ"ד בס"ד נכון וברור, ושוב ראיתי בבאה"ג על גליון השו"ע שכתב על הרמ"א פי' אדלעיל קאי שפרשה ליל טבילתה ואח"כ שימשה ולא ראתה, מ"מ אם אח"כ ראתה עם הקודם ג"פ בביאה ראשונה שבליל טבילתה אסורה לבעלה, כאלו ראתה ג"פ רצופים בלי שום שימוש היתר ביניהם עיי"ש, ולכאורה הוא תמוה מאוד כיון דמיירי, שאח"כ שימשה ולא ראתה ע"כ אחר טבילתה הי' דבלא"ה א"א וא"כ לא ראתה ג"פ רצופין בלילה ראשונה שלאחר טבילתה ואנן רצופין בעינן, ומתוך כך נ"ל דט"ס נפל בספרים ומש"כ הבאה"ג אדלעיל קאי אין כוונתו לפרש דהרמ"י אדלעיל קאי אלא כוונתו לפרש דברי השו"ע והאי א' יתר הוא וכנטל דמי וכצ"ל דלעיל קאי שפרשה וה"ק דהמחבר לעיל קאי שפירשה ליל טבילתה ואח"כ שמשה ולא ראתה ומש"כ ומ"מ וכו' בזה מתחיל פירוש לשון הרמ"א דהרמ"א קמ"ל דמ"מ אם אח"כ ראתה עם הקודם וכו' והוא ממש פירוש הנ"ל שכתבתי בדברי השו"ע והרמ"א כן נראה לפענ"ד בס"ד נכון וברור ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה