אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן קלב

סימן קלא

שלוכ"ט לכבוד תלמידי יקירי הרב החריף ושנון זי"ר יפ"ת המופלג בתורה ויר"ש כש"ת מו"ה חיים יהודא דייטש נ"י דומו"צ בק"ק מאקיווע יע"א: ע"ד שאלתך אודות איזה שותפין דשם שעשו שותפות עם עשיר א' מקלי הדעת שאינו חושש לאיסור רבית באופן שהוא נותן להם מעות על הסחורה ומכל וואגאן יתנו לו דבר קצוב ואינו רוצה לקבל עליו שום אחריות הפסד והנה בזה פשוט שאין כאן שום צד היתר כמבואר ביור"ד סי' קע"ז סעי' ו' דלהמחבר אסור אפי' קיבל עליו כל האחריות והרמ"א כתב דיש מתירין בקיבל עליו כל האחריות ופסק כן בריבית דרבנן וכל זה שפיר חזי עניך, אלא דמספקא לך אם ירצה הנותן לקבל עליו אונס שבגוף הסחורה דכיון שהיא מילתא דלא שכיחא שיבוא לידי הפסד על הבאהן קרוב הדבר שיתרצה על קבלת אחריות כזה אלא דאחריות יוקרא וזולא בוודאי לא ירצה הנותן לקבל ויהי' אחריות יוקרא וזולא על המקבלים בכהי"ג מספק"ל אם מותר לשיטת הרמ"א הנ"ל, והן כל יקר ראתה עיניך בשו"ע התניא בסעי' מ' ומ"א הזכיר בזה גם אחריות יוקרא וזילא, אלא שהבאת בשם הגאון מפלאטצק בחי' מהרא"ל דמבואר בדבריו דמש"כ בשו"ע כל האחריות היינו לכלול אפי' אחריות אונסין אבל זילא אינו מקבל עלי' ובקשת ממני חוו"ד להכריע בזה, הנה דעת קטן שלא הגיע לעונת הפעוטות בתלמידו כמוני אינה מכרעת, מ"מ מסתבר טעמא דהגאון מהרא"ל, ולא זכיתי לירד לעומק דעת בעל התניא בזה, דאיך אפשר לומר דגם יוקרא וזילא של הסחורה היא בכלל אחריות שצריך הנותן לקבל עליו דמה שיהי' נפחת ע"י מכירת הסחורה בזול יהי' הפסדו של המוכר דהא על זה קצב עמו בעד חלק הנותן בריוח בין שיהי' ריוח או הפסד דהיינו שתמכר הסחורה בפחות ממה שקנה, וראיתי בגוף ס' מהרא"ל הנ"ל דמהאי הוכחה גופה הכריח דמש"כ הרמ"א דמקבל כל האחריות שרי היינו אפי' יהי' האחריות זילא של המקבל מ"מ כיון דמקבל עליו אחריות גניבה ואבידה ואונסין שרי' והיא לפענ"ד הוכחה מכרחת שאין לנטות ממנה ימין ושמאל באופן שדברי השו"ע תניא נפלאו בזה, ומתוך כך נ"ל דאולי גם הוא לא נתכוין אלא האחריות שנתהוה ע"י הפסד מחמת השחתה או קילקול הסחורה, ולא מחמת יוקרא וזילא שמתהוה ע"י השער שבשוק דזהו עיקר מה שקצב עמו, ואם אפשר דזהו דוחק להעמיד בלשונו דמסתם לה סתימי ופוסק הלכות פסוקות צריך לפרש דבריו בפרט רבינו בעל השו"ע התניא דעת שפתו ברור מלולו בלשון זהב מזוקק, מ"מ כך יפה לנו לפרש דבריו מחמת הכרח הנ"ל, וכן מוכח מלשון הש"ך ס"ק כ"א על מש"כ הרמ"א אבל אם לא קבל עליו אחריות רק קצתו אפי' בדרבנן אסור, כתב הש"ך כלומר אונסין לבד או בגניבה ואבידה לבד, משמע בהדיא דעכ"פ במקבל עליו אונסין וגו"א תו לא צריך, ונראה דהש"ך עצמו נתכוין בדבריו לאפוקי מדעת התניא הנ"ל, דאל"כ מה בא להשמיענו אטו לא ידענא כוונת רמ"א בקצתו היינו כנ"ל, ע"כ נראה לפענ"ד דהסומך בזה על הגאון בחי' מהרא"ל לא הפסיד ויש לו סעד גדול לסמוך עליו, ולגודל הטרדא אקצר, וכל טוב ממך לא יבצר תתברך מאוצר המנוצר, והמתנשא לכל ראש ירומם קרנך לעילא, כנה"ר ונפש הדושו"ט וש"ת בלונפ"ח:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה