אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן קל

סימן קכט

לכבוד הרבני המו"מ וכו' מו"ה נחמן ג"ב נ"י בק"ק הערונאנשטאט, יע"א: ע"ד נגיד א' שכיבדוהו ממקום גבוה באות של יותרת הכבוד שקורין אויסצייכנונג והוא מחט זהב ומצוייר בו שו"ע שאינו בולט ולא שוקע רק שמצוייר באופן שקורין בל"א מאליר"ט ונפשו לשאול הגיע אם מותר לילך באותו מחט, דנהי דחשש איה"נ ליכא כמש"כ הרמ"א בסי' קמ"א דצלם שתולין בצואר לנוי לא מקרי צלם, א"כ כש"כ בזה אין בו חשש שנעבד דודאי מעיקרו לא נעשה כ"א לכבד בו אנשים מצויינים, אבל מ"מ מספק"ל אי מיתסר עכ"פ משום חשדא דהא מבואר ברמ"א שם ס"ג דאף צורות שאין העכו"ם עובדין אותן בזמה"ז ומותרין בהנאה אם מוצאן מ"מ אין להשהותם וטעמא משום חשדא כמש"כ הש"ך בס"ק ט"ז, או דילמא לא מיתסר משום חשדא אלא צורה בולטת אבל בזה דלא הוי אפי' שוקע רק מצויר אפשר דגם הרמב"ן שהובא בטו"ז ס"ק י"ב מודה דמותר וכהי"ג שהביא הפ"ת ס"ק ה' בשם תשו' כנס"י א"ד, ונראה פשוט דלפי מש"כ הש"ך ס"ק כ"ה דלענין עשיי' ושהיי' הכל תלוי במה שהוא הדבר בעצמו שאם הוא אדם וכיו"ב שהוא בולט אינו אסור אלא בולט ואם הוא שוקע אסור אפי' בשוקע והוא פשוט עכ"ל, א"כ פשוט דאותן צורות הנעבדות אפי' במצוייר בצבעונים באופן שאיננו שוקע ואיננו בולט ממילא מיתסרי לעשותן ולהשהותן אפי' באופן זה, ועיי' בטו"ז ס"ק י"ג דס"ל בפשיטות דציור עדיף אפי' משוקעים דאין בציור שום ממשות, והש"ך בנקה"כ חולק עליו ונראה דע"כ ל"פ אלא בצורות שאין דרך לעבדם כגון כורא דמייתא הטו"ז ראי' אבל צורות הנעבדים מודה הטו"ז דאסור אפי' לציירם וכש"כ היכא דדרכי עבודתן הוא באופן שהצורות נמי אינן אלא מצויירות, ויעיי' בדברי הרב"י שהביא בשם רבינו ירוחם וז"ל המצעות שעושין בהן אותן צורות אסור לעשותן שהרי הן נעבדין וראוי לנדותן אם לא ימנעו וכ"כ המפורשים עכ"ל, ולכאורה להוי מזה תיובתא להטו"ז, ומן התימא שהטו"ז לא הרגיש ממש"כ הרב"י במקומו א"ו דהטו"ז ל"ק אלא בוצרות שאינן נעבדין, משא"כ בצורות שדרך לעבדם, מודה דאסור גם בציור ובזה מיירא הרי"ו, ולכאורה הי' אפשר להמציא היתר קצת עפימש"כ הש"ך בסק"ח וז"ל דודאי להשהות או לעשות בידו אף בעיגול שלהן אסור, וכו' וכן להשהותם בידו איכא חשדא אף בעיגול שלהן דלאיזה צורך הוא משהה אותן עכ"ל, מלשון זה משמע דלא חיישינן לחשדא אלא אם יש רגלים לדבר דאל"כ לאיזה צורך משהה אותן, ולפי"ז בנדון הנ"ל דל"ש לומר כן דהא ידוע דמשהה אותו לשם הנכבדות אשר כיבדוהו ממקום גבוה, ממילא לא חיישי' לחשדא, וקצת ראיה מש"ס מס' שבת דף כ"ד בחצר של שני פתחים דאמרי' מדבהאי לא אדליק באידך נמי לא אדליק משמע דבלא הוכחה ליכא למיחוש לחשדא ועי' תשו' חכם צבי סי' צ"א:

אבל צ"ע דבאמת מוכח בכמה דוכתי דחיישי' לחשדא אפי' בלא רגלים לדבר כגון בהאי דאו"ח סי' רמ"ד וכיו"ב, ואפשר לפי מש"כ הרב"י באו"ח סי' תרע"א ליישב קושייתו מביהכ"נ דבתפילה שאני כיון דאי לא מצלי הו"ל פורק עול בזה אמרי' כל היכא דאיכא פתחא אחרינא לא אתי למחשדי', א"כ י"ל כש"כ בע"ז דלא חיישינן לחשדא אלא היכא דאיכא הוכחה קצת ושפיר קאמר הש"ך דאל"כ לאיזה צורך משהה אותה, אבל דברי הרב"י צלע"ג ממשנה פ"ק דע"ז דף י"א ע"ב עיר שיש בה ע"ז חוצה לה מותר מהו לילך לשם ולפירש"י שם האיסור מפני החשד דנראה כהולך לעובדה, וה"נ מהו רגלים לדבר איכא דהא איכא למיתלי שהולך לשם לצורך עסקיו, ויש לומר דהרב"י לא יפרש המשנה כפירש"י אלא ע"ד שפי' הרמב"ם בפי' המשניות וכ"פ בחיבורו פ"ט דלאו משום חשדא איתמר, אלא מדינא אסור ומיירי שהדרך שרוצה לילך א"א לו להגיע למחוז חפצו אלא דרך אותו עיר ומשום איה"נ מע"ז נגעו בה, ועיי' ביור"ד סי' קמ"ט משמע דפסק כפי' זה, וא"כ לעולם יש לומר דל"ח לחשדא בע"ז אלא היכא דאיכא רגלים לדבר קצת, אלא דצע"ג א"כ מ"פ הגמרא בע"ז דף מ"ג ובר"ה דף כ"ד גבי דמות צורות לבנות שהי' לו לר"ג ותיפוק לי' משום חשדא והא כיון דשם לא שייך לומר הסברא דלאיזה צורך משהה אותן, א"כ ל"ש חשדא, ואפשר דהא דמשני התם דלהתלמד עבד קאי נמי אקושי' ות"ל משום חשדא, וא"כ י"ל דזהו נכלל בתי' הגמרא, והא דהוצרך להביא קרא דלא תלמד לעשות היינו משום התירא דעשיי', אלא דעדיין צ"ע דהא מבואר ברמ"א ס"ג בצורות שע"ג הכלים דנהי דמותרין בהנאה, מ"מ אין להשהות אותן ומבואר בש"ך ס"ק ט"ז טעמא משום חשדא, והתם נמי ל"ש לומר לאיזה צורך משהה אותן כיון דמותר להשתמש בהן, וצ"ל דמ"מ הו"ל לקלקל הצורה ושפיר שייך לומר לאיזה צורך משהה הצורה הו"ל לפוחתה ולהשתמש בכלי באופן זה, ולפי"ז בני"ד נמי עכ"פ צריך לקלקל הציור שבו, וכל זה אמינא אם נימא דהש"ך דוקא נקיט האי טעמא, אבל יותר נראה דהש"ך ל"ק אלא לרוחא דמילתא ובאמת שייך חשדא אפי' בלא שום הוכחה כדמוכח מדברי רבנו ירוחם שבב"י שהבאתי' לעיל דהא במצעות המצויירים ל"ש נמי האי טעמא דלאיזה צורך משהה אותן וגם א"א לקלקל הצורות המצויירים כדאפשר בכלים שיש בהם צורות בולטות, ומ"מ מיתסר להשהותן, ע"כ נראה ברור דעכ"פ בלא השחתת צורה אסור להשהותו כן נראה לפענ"ד בס"ד:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה