אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - ב· רבי משה גרינוולד

סימן קיח

סימן קיז

שלום וכ"ט לכבוד תלמידי יקירי הרבני המופלג בתו"ש וכו' וכו' מו"ה טובי' גדלי' פליישמאן נ"י בק"ק סאומער יע"א:

אותיותיך הגיעני וע"ד אשר שאלתנו להודיעך חו"ד אודות צוואות רבינו יהודא החסיד זצל"ה שג' אחים לא ידורו בעיר אחד ומבעי' לך אם לחוש לצוואתו הואיל ונקל עליך יותר לעשות ולשות עצות בנפשך בענין משא ומתן ועסק פרנסתך אם תדור בין האחים שלך, אהובי תלמודי הקשית לשאול ממני לחות דעתי בדבר שאין לו שורש בש"ס ופוסקים וכבר תונה מרן הגאוה"ק בעל דברי חיים בחאע"ה סי' ח' על גאוני בתראי שהחלו לפלפל בכוונת ריה"ח זצ"ל וכי נשכיל בדבר שאין לו מבוא לשכלנו להשיג עיי"ש ואנן מה נענן אבתרי' מ"מ מחמת אשר נתיקרת בעיני מעת אשר שמשת בישיבה לפני להוציאך חלק אי אפשר ע"כ לא אמנע מלהודיעך דעתי הקלושה אף כי הוא בעיני דבר קשה והנה בנוב"י מהדו"ת סי' ע"ט החליט כי ריה"ח רק לזרעו אחריו צווה לדורי דורות משום דקשי' לי' מכמה דברים שכ' שם כגון שלא ישא בת אחותו ובגמרא אמרו שהוא מצוה אבל בתשו' דברי חיים הנ"ל כתב דבאמת מדברי הגמרא אין להקשות עליו דיוכל להיות דבימי הש"ס הי' החיתון לש"ש משו"ה לא נזהרו בזה אבל החסיד ראה שהדורות לא מכוונים יפה לש"ש והעלה לפי גודל חכמתו מה שיוקפד בעניני הזיווג ולפענד"נ דנהי' דעל הקושי' מהש"ס שפיר קאמר הדב"ח מ"מ אכתי יש ראי' לדברי הנוב"י הנ"ל מהרמ"א שכ' ג"כ באה"ע סי' ב' ס' ו מצוה לאדם שישא בת אחותו וי"א אף בת אחיו ונשנה בסי' ט"ו סכ"ה ע"ש והרמ"א בודאי ידע מצוואת ריה"ח ובזה א"א לומר כמוש"כ הדב"ח דהא כבר כתב הרמ"א בסי' א' דבזמן הזה כבר נהגו מכמה דורות שלא לדקדק בעיניני הזיווגים עי"ש אלמא בדורותיו כבר נתמעטו הלבבות ומ"מ כתב בפשיטות שמצוה לישא בת אחותו וי"א אף בת אחיו מה שהוא נגד צוואות רי"ח ש"מ דגם הרמ"א הוי ס"ל כהנוב"י הנ"ל שלא נאמרה הצוואה אלא לזרעו הגם שכמה דברים נרשם שם דבר זה לא נאמר אלא לזרעו מכלל דבדברים שנכתבו בסתם לכל אדם נאמרו מ"מ הלא הג"ה זה איני מגוף הצוואה אלא שאח"כ נתוסף מחכם א' ולא ידענו מני הוא מיהא ממה שכ' בתשו' שב יעקב סי' כ"ג לפלפל בפירוש מש"כ בצוואה וזה ספק אם לזרעו אי קאי נמי אשלפני פניו עיי"ש מוכח דנקט מש"כ בהגהת הצוואה זה נאמר לזרעו לדבר ברור ומנה דמה שכ' שם סתם לכל אדם צווה כן, ובמאי דקמן נראה דיש קצת הוכחה דלא לזרעו בלבד נאמרו ממה שהביא אסכמתא מקרא עיי"ש ומ"מ נראה ממש"כ בס' חסידים סי' רמ"ז מוכח דאין קפידא אלא בד' אחים או בד' אחיות נשואות בעיר אחת עיי"ש וא"כ ע"כ גם מש"כ בצוואה אות ל"ח אחים נשואים עכצ"ל חדא מתרתי אם הכוונה על ב' אחים כמשמעות לשון אחים דמיעוט אחים שנים עכצ"ל דלא נאמר אלא לזרעו ואם נאמר דהכוונה לכל אדם א"כ ע"כ לא נתכווין אלא על ד' אחים כמוש"כ בגוף הספר הנ"ל ועיי' בתשו' ח"ס חלק אה"ע ססי' קט"ז דהוכיח נמי הפירוש בהצוואה ממה שלא יהי' סתירה ממש"כ בס"ח גופא א"כ ה"נ דכוותי' וכ"כ בתשו' דב"ח הנ"ל בכל דבר שהוא ספק אם נאמר כן לזרעו אמרינן כ"מ שהלכה רופפת בידך צא וראה האיך העולם נוהג וכש"כ אם כוונתך לש"ש דע"י שלא תהי' מוטרד כ"כ בדאגת פרנסה יהי' לבך פנוי להגות בתורת ה' ית"ש בודאי יקוים בך מאמר רז"ל תורה בין בעידנא דעסוק בי' בין שלא בעידנא מגיני ומצלי כאו"נ הדרה"ט:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה