אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן קז

סימן קו

שלוכ"ט לכבוד אהובי תלמידי הרבני האברך המופלג בתורה ויר"ש כש"ת מו"ה צבי גאלדשטיין נ"י בק"ק טיסא פאלגאר יע"א:

יקרת מכתבך הגיעני וע"ד שאלתך אודות עבריין א' שכבר חילל שבת בפרהסיא בפתיחת חנותו וע"י הפצרת ואיומים שמע לסגור חנותו: ושוב נשמע שלקח בשר טרפה מהומקולין ומחמת זה לא רצה הנחתום לקבל מביתו תבשיליו להטמינו בתנור עם הטמנה של שאר בעה"ב שמטמינים אצלו על שבת קודש, והעבריין הנ"ל מגזים שאם ידחו תבשיליו מלהטמינם באופן שאין מחזיקין אותו לישראל שוב יחזור לסורו לפתוח חניתו בשבת ויש לחוש פן עי"ז גם אחרים קלי דעת יעשו כמתכונתו:

ועתה נפשך לשאול הגיע אם להתיר הטמנת קדרותיו עם שאר הקדירות, אם לסמוך על הרמ"א בסי' ק"ח דמתיר ע"י כיסוי בצק, והגם דהש"ך כתב דגם בזה יש לזהר לכתחילה וציוו לדעתך הפרמ"ג מחלק בין כיסוי בצק לכיסוי כלי, וא"כ בכהי"ג דיש לחוש להנ"ל אם לסמוך בזה על הפרמ"ג, והנה לא עיינת יפה בפרמ"ג הלא מבואר בשפ"ד סק"א דהיינו באופן שאין חשש שיעלה רתיחות אבל בהטמנה אפי' שניהם מכוסים ותנור גדול אסור שמא יזיב לחוץ כדאיתא בד"מ אות ג' עיי"ש, ובלא"ה דין הנ"ל שמכיסה בבצק בעלמא מותר הוא תמוה מאוד כמו שהקשה בחי' רע"א ז"ל הא הבצק עצמו הוי מגילה ונאסר מחמת הריח, וממילא התבשיל שבקדירות היתר כיון שהבצק בליע מריח איסור יאסר התבשיל ע"י רוטב שמוציא הבלע מהבצק עיי"ש, ולדעת הרמ"א נראה לפענ"ד דס"ל דענין ריח אינו כטעם הנבלע שיוצא מחתיכה לחתיכה ע"י בישול דהוא דבר שאין בו ממש וא"א להוציאו לחתיכה אחרת ע"י בישל, וא"כ נהי דחתיכה נעשה נבלה ונאסר כל הבצק מ"מ אין הנאסר יכול לאסור במקום שאין האיסור עצמו יכול לילך לשם, וכיון דמגוף הריח אינו נכנס כלום להתבשיל לא איכפת לן במה שהתבשיל בולע מהבצק, מיהת מחמת חכם הנ"ל שמעלה רתיחות פשיטא שיש לאסור בפרט לפימשכ' המג"א בסי' תמ"ז להחמיר בהטמנה שריחו חזק עיי"ש, א"כ פשוט שאין כאן קולא מצד זה, ולא שייך כאן הא דאמרי' בעירובין דף ל"ב ניחא לי' לחבר למיעבד איסורא זוטא כי היכא דלא ליעבד ע"ה איסורא רבא דזה דוקא היכא דעביד לי' על ידו כמש"כ התוס' במס' שבת דף ד' עיי"ש, ע"כ לענין מה דקמן אין להקל, ועצה היעוצה בזה לפענ"ד לעשות מחיצה של ברזל בין קדירות אותו עבריין לקדירות של היתר, באופן שלא יהיו חשש שע"י הרתיחות יזיב מקדירתו תחת קדירות היתר, ונהי דאם יזוב לחוץ יהא נאסר קרקעית התנור ומפעפע בכולו מ"מ עד כאן לא פליג הנקה"כ בסי' צ"ז על הטו"ז שם אלא בפשטיד"א הנאפית בעין על התנור, משא"כ הכא דהכל הוא בקדירות א"כ בודאי איתא לטעמו של הטו"ז דהו"ל כמו שתי קדירות שנוגעות זה בזה כמבואר בסי' צ"ב ס"ח עיי"ש, ואין לחוש אלא משום ריחא ובכהי"ג שעשו מחיצה של ברזל דהיינו להעמוד בלע"ך מקרקעות התנור עד למעלה יש להקל כדאיתא במס' פסחים דף ע"ו ע"ב כעין שתי קדירות פירש"י תל גדול של גחלים או אפר באמצע עיי"ש, וה"נ יש לעשות כן כן כראה לפענ"ד:

ולגודל הטרדא אקצר, וכל טוב מעמך לא יבצר, צלח רכב על דבר אמת וענות צדק ותתברך בכל אשר תפנה כאוה"נ ונפש רבך דושו"ט בלונבפ"ח ע"ע חוסט ג' שופטים תרס"ד לפ"ק:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה