אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן ק

סימן צט

החוו"ד בסי' ק"א העלה כלל חדש דלא שייך ביטול ברוב רק במקום שהספק נולד מכח התערובות ואם לא הי' רק אחד לא הי' ספק רק מכח התערובות נולד הספק שייך ביטול ברוב דומיא דסנהדרין שיש רוב מזכין ואלו הי' רק המזכין או המחייבין לא הי' ספק כלל רק לפי ששניהם לפנינו נולד הספק משא"כ בדבר שאפי' לא הי' רק א' ג"כ הי' הספק א"כ כל חד וחד אסור מדאורייתא משום הספק שנולד עליו בפ"ע לא שייך ביטול וראי' מהא דמקשה בחולין דף י"ב ור"מ דחייש למועוטא האיך אכול בישרא ומאי קושיא הא ע"כ ר"מ לא פליג אביטול ברוב וביטול ברוב הוא אפי' א' בסוף העולם וכיון דרובא כשרות נינהו יתבטל הטרפה ברוב אלא ודאי כיון דאפי' לא הי' רק בהמה אחת הי' ספק בה ולא מצד התערובות לא שייך ביטול ברוב ועפ"י דבריו נתיישב קושייתו שהקשה בסי' הנ"ל לשיטת הפוסקים דחתיכה שלמה לא מקרי חתיכה הר"ל מש"ס פסחים דף פ"ח גבי חמשה שנתערבו עורות פסחיהם כולן יוצאין לביה"ש ופטורין מלעשות פסח שני וקאמר התם כ"ש אלא שנתערבו לאחר זריקה אבל נתערבו קודם זריקה לא כיון דבשעת זריקה לא חזו לאכילה, ולפי דעה הנ"ל אמאי לא חזו לאכילה הא נתבטל ברוב דמה לי נמצא יבלת או טרפה וא"י איזה מהן דמותר החתיכה באכילה כמבואר בסי' ק"י וא"ל משום דם שנתערב דהא מבואר בזבחים דאם לא נמלך ונתן כשר גם אין לומר משום דאין ראוי להקטיר אימורין דזה אינו דלא יהי' אלא שנטמאו איברים או שנאבדו דמותר הבשר באכילה אלא ודאי מטעם חהר"ל לא בטלי וא"כ מוכח דבהמה שלמה נמי מקרי חהר"ל מיהא לפום האי כללא דכייל לן רבנו בעצמו יש ליישב קושייתו דהתם הפסחים בעצמם לא נתערבו דע"כ בלא"ה אין ראוין לאכילה משום שלא למכויין והעורות הוא שנתערבו ועי"ז ממילא נולד ספק בפסחו של כאו"א אם זהו שהי' בו יבשת אבל על העורות אין אנו דנין כלל דהא אין נפק"מ בזה נמצא דהספק שיש לכל או"א אם הי' יבלת בפסחו לאו מחמת תערובות הוא דנולד לן דמה לי אם שכח מצד עצמו אם הי' מום בפסחו או שנסתפק לו מחמת העורות שנתערבו כיון דעל העורות לא באנו לדון כלל השתא מיהת הספק הוא בכל פסחו של כל או"א לא מצד תערובות הפסחים וא"כ לפום האי כללא ל"ש בזה ביטול ברוב וזה נכון בס"ד מיהא נראה דהש"ך לא ס"ל להאי כללא דכן מוכח ממאי דכתב בסי' ק"ט ס"ק ח' דמשכחת לה יבש ביבש שנתערב שלא במינו כגון ששחט כמה מינים וידוע שאחד מהם נשחט שלא כהוגן ואינו יודע איזהו ולפום האי כללא של החו"ד התם לא שייך ביטול כיון דאין הספק נולד מחמת התעריבות:

והראי' שהביא החו"ד מה דפריך לר"מ דחייש למיעוטא היכא אכיל בישרא נראה לי דלאו ראי' הוא דהא מוכח בש"ס ר"פ כל הזבחים דפריך אמתניתן דכל הזבחים שנתערבו וליבטלו ברובא וכ"ת חשיבי ולא בטילי הניחא למ"ד את שדרכו למנות עיי"ש אלמא דלר"מ דשמעי' לי' דדבר שבמניין לא בטל וס"ל נמי כתנא דליטרא קציעות עיי"ש א"ה בהמה שלמה נמי לא בטלה וכן הוא באמת שיטת התו"ח שהובא בש"ך סי' ק"א ס"ק ז' דבהמה שלמה נהי דלא שייך בה דין חהר"ל מ"מ מחמת דבר שבמנין לא בטלה עיי"ש וא"כ א"א לומר דהבהמה תתבטל ברוב בהמות כשרות ונהי דחהר"ל ודבר שבמניין מדרבנן הוא דל"ב מ"מ הא ע"כ קושיי' הגמרא הוא גם מחמת איסור דרבנן כמש"כ התוס' שם דהא ר"מ מדרבנן הוא דחייש למיעוטא ועפי"ז יש ליישב כמין חומר קושיי' הפלתי מ"ש דפריך הגמרא לר"מ היכא אכיל בישרא ולא פריך מרע"ק דהוא קדמון יותר ור"מ מתלמידי תלמודיו ולרע"ק נמי שמעי' לי' דס"ל חיישי' למיעוטא ולהנ"ל ניחא דבאמת יש לומר כקושיי' החו"ד הנ"ל דנתבטל ברוב כשרות דעלמא מיהא לר"מ שפיר פריך דהא ס"ל דבר שבמניין לא בטל משא"כ לרע"ק דס"ל אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד איה"נ די"ל כקושיי' הנ"ל דנתבטל ברוב כשרות ושפיר אכיל בישרא וא"ש בס"ד:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה