אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן צז

סימן צו

בדיני תערובות איסור והיתר הפרמ"ג בפתיחתו לה' תערובות חקר בחתיכה של היתר שנתערבה בב' חתיכות של איסור, אי אמרינן דההיתר נהפך לאיסור כי היכא דאמרי' מיעוט איסור שנתערב בהיתר שנהפך כלו להתיר ההד"נ מיעוט היתר שנתערב באיסור כלו נהפך להיות איסור או דילמא אין היתר נהפך להיות איסור ושוב קפשיט בשם תשו' רשב"א דהיתר נמי נהפך להיות איסור ולבסוף הביא בשם מנחת כהן בח"א פ"א כתב בפשיטות דאין היתר נהפך להיות איסור, ועיי' ר"ן סוף פ' הנודר מן הירק דפשיטא לי' נמי דהיתר אין דרכו להתבטל עיי"ש, ונראה לפענ"ד בס"ד ראיי' ברורה לזה ממשנה מפורשת בפ' התערובות דף ע"ז ע"ב דתנן התם, דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם כשר ואם לאו פסול נתערב ביין רואין אותו כאלו הוא מים, נתערב בדם בהמה או בדם חיה רואין אותו כאלו הוא מים, ופירש"י ואומדין אותו אם היו דם הזבח ניכר כשר ואעפ"י שדם החולין רבה עליו ולכאורה תמוה כיון דבכל דוכתא המיעוט נהפך להיות כרוב א"כ מיעוט דם שנתערב אמאי כשר לזריקה ובשלמא ברישא גבי דם שנתערב במים ניחא כיון דמראה הדם ניכר, ודבר הניכר לא מתבטל אבל נתערב ביין או בדם בהמה הול"ל דבטל ברובו כיון דבאמת אין מראה הדם ניכר אלא ע"כ דבהיתר לא אמרינן דנהפך להיות איסור מיהא אם הוא מיעוט כ"כ דאפי' במים לא הי' ניכר בו מראה דם אז נאבד בעוצם מיעוטו, אבל אי הי' ניכר מראה דם במים באופן דלא שייך לומר שנאבד במיעוטו, שוב לא איכפת לן במה שדם החולין הוא הרוב דהיתר אינו נהפך להיות איסור, וזה נראה לפענ"ד ראי' שאין עלי' תשובה וארווח לן בזה בס"ד ליישב סוגיא דש"ס שם במס' זבחים דף ע"ח דאמר ר"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור דאיסורין מבטלין זה את זה, ומתיב רבא מהעושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה, ואדם יוצא י"ח בפסח, ומסקי' אלא מבשא"מ בטעמו מב"מ ברובא, ופריך עלה ונשער מב"מ כמין בשאינו מינו עיי"ש בפירש"י ותוס' דמדאורייתא פריך דלא לבטל מב"מ משום דבמין בשא"מ הוי יהיב טעמא, והוא לכאורה תמוה נפלאה מה זו קושיי' מהיכ"ת הוי עלה על דעת המקשן בפשיטות לומר כן נהי דבמין בשא"מ הוי יהיב טעמא השתא מיהת ליכא טעמא:

ונ"ל בס"ד הא דאמר ר"ל איסורין מבטלין זא"ז לכאורה נמי הא בהא תלי' אי אמרי' היתר נהפך להיות איסור או לא, דהא האי איסורא לגבי אידך איסורא שאנו דנון שיתבטל בו לגבי האי איסורא הך המתבטל התירא הוא דהא עכ"פ לא נקרא עליו שם איסור הנ"ל וכיון דאמרי' אין היתר נהפך להיות איסור הה"ד נמי דאין איסור נהפך להיות איסור שלא הי' נאסר בו עד השתא, ולפי"ז שפיר פריך הגמרא נהי דהו"ל מב"מ מ"מ כיון דעכ"פ באינו מינו יהיב טעמא א"כ א"א לומר שנאבד בעוצם מיעוטו וא"כ נהי דהוי המיעוט מ"מ לעניין זה ל"ש לומר שהמיעוט נהפך להיות כרוב אם לא שהוא מיעוט כ"כ עד שיש לומר שנאבד, ומייתא ראי' לזה ממתני' דדם שנתערב ביין ובדם בהמת חולין דאלו הי' מראה דם ניכר במים שוב לא נתבטל אפי' השתא אננו ניכר מראה דם ועכצ"ל משום דהיתר אננו נהפך להיות איסור א"כ ה"נ לענין איסור א"א לו להיות נהפך לאיסור, ועל זה מייתא הגמרא תנאי הוא אם אמרי' כהיי"ג רואין עיי"ש, ועפימש"ב יתיישב שפיר הא דהקשו בתוס' שם דף ע"ט מ"ש גבי קדשים וטומאה ומקוה אמרי' רואין, וגבי איסורא לא אמרי' רואין אלא מדאורייתא ברובא עיי"ש, ולהנ"ל ניחא בס"ד דכל היכא דאנו דנין אי ההיתר המיעוט יתהפך להיות כרוב האיסור וההד"נ לעניין איסור המיעוט שיהי' נהפך להיות כאיסור המבטל בכהי"ג אמרי' רואין משום דהיתר אננו נהפך להיות כאיסור, ובעינן דוקא שיהא נאבד בעוצם מיעוטו משו"ה אמרי' רואין אלו הי' ניכר באינו מינו, אבל אם המתבטל הוא איסור בזה נהפך להיות היתר אם ההיתר הוא רובא גרידא וא"ש בס"ד:

עוד נ"ל ראי' דבהיתר לא אמרי' דהמיעוט נהפך להיות כהאיסור, מהא דתנן במ"ה פ"ז דמקואות ג' לוגין מים חסר קורטוב ונפל לתוכן קורטב חלב והרי מראיהן מראה מים ונפלו למקוה, לא פסלוהו וכו', אלמא דמיעוט חלב שנפל לתוך המים לא נהפך להיות כמו הרוב, ולכאורה קשיא לי קושיי' עצומה, נ"ש מהא דתנן התם וקמייתא לה בהערל דף פ"ב ע"ב מקוה שיש בו ארבעים סאה נתן סאה ונטל סאה הרי זה כשר, ואר"י עד רובו, ומפרשי' שם בתוס' ד"ה נתן דמיירא במי פירות עיי"ש והשתא נמי כי נתן סאה ונטל סאה אמאי כשר הא במי פירות לא שייך השקה דנימא מתורת זריעה אתאינן עלה, ועכצ"ל דהמיעוט מי פירות נתבטל במים ונהפך להיות מים וקשה השתא גבי ג' לוגין מים חסר קורטב שנפל לתוכן קורטוב חלב ונפלו למקוה לא פסלוהו אלמא דהמיעוט מני חלב לא נהפך להיות כמו הרוב מים אפי' לחומרא כש"כ דלא הול"ל לקולא דהמיעוט מי פירות נהפך להיות רוב מים לעניין שיהי' כשר לטבול, דהא בפ' כסה"ד ילפי' מקרא דמי פירות פסולין לטבילה מדאורייתא עיי"ש, והיא קושי' עצומה לכאורה אלא ע"כ דדוקא באיסור אמרי' דמיעוטו נהפך להיות היתר, אבל בהיתר ל"א דנהפך להיות איסור, ולפי"ז ניחא דבשלמא גבי ג' לוגין מים חסר קורטב דאנו דנין לפסול המקוה בג' לוגין דבזה המים הוא האיסור והחלב הוא ההיתר דהא שאר משקין אינן פוסלין את המקוה, בזה לא אמרי' דהמיעוט היתה יהי' נהפך לאיסור ויהי' דינו כאלו כלו מים משא"כ בנתן סאה ונטל סאה, התם הוא להיפוך דהמים הוא ההיתר ומי פירות דמפסלי לטבולי בהו הוא האיסור ומיעוט האיסור שפיר נהפך להיות היתר, משו"ה כשר עד רובו כן נ"ל בס"ד נכון:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה