אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן צג

סימן צב

בדין צנון שחתך בסכין של בשר דקיימ"ל בסי' צ"ו דמהני טעימה כתב בחי' רע"א ז"ל דנ"ל פשוט דאינו מספיק אם יטעום קפילא ממקום א' של מקום החתך דשמא באותו מקום שטעם לא פלט הסכין כ"כ ובמקום אחר פלט וכאלו חתך בזה אחר זה בב' מקומות, דפשיטא דלא מהני וחע"ז והקשה לפי"ז קושיי' עצומה במה דהאריך הרשב"א בחידושיו להוכיח דלא כשיטות הסוברים דבקליפה סגי והא בפשוטו א"א לומר כן דא"כ איך שייך טעימה כיון דצריך לטעום כל אורך מקום החתך דנראה פשוט דבטעימה כזו ממילא נקלף כל אורך הקליפה שהוא כחוט השערה א"ד ולפענ"ד אפי' אם נימא דבעי' כדי נטילה אכתי הקושיי' קיימת אי נימא דאין הסכין פולט בכ"מ בשוה אם כן אפי אם נוטל ממנו שיעור קליפה, ואננו מרגיש בו טעם אכתי אין הוכחה דלא יהיב טעמא יותר, דדילמא לא פלט הסכין אלא במחצית הקליפה ובאידך לא פלט כלום ומשו"ה לא הרגיש טעם משום דפתיך בי' מחציתו שלא פלט הסכין לתוכו אבל אם יאכל מהצנון חתיכה שלימה על פני כל אורך הצנון כמו החתיכה שבדק בטעימה אפשר שירגיש בו טעם, ואכתי אמאי מהני טעימה וע"כ צ"ל דבאמת לא משכחת לה טעימה אלא באופן שחותך צנון לשניים, והוא טועם מקצת הצנון מצד זה וע"י כן מותר אותו מקצת מהצנון שמצד אחר של הסכין שכנגדו ובזה ליכא חשש דמסתמא הסכין בולע ופולט בשני צדדיו בשוה, וא"כ אפי' חם נימא דסגי בקליפה נמי שייך טעימה באופן זה ואתיין שפיר דברי הרשב"א (ויותר נראה דבאמת לא משכחת לה טעימה בזה לעניין לכתחילה מטעם הנ"ל אלא לענין דיעבד דהיינו אם בישלו להאי סילקא מהני טעימה לאכלו אח"כ עם חלב,) ומיושב בזה קושיי' חרע"א שהקשה על הש"ך דמ"מ ע"י טעימה יהי' תקנה ליטול ממנו כדי נטילה ולבשלו אח"כ השאר עם בשר דממנפ"ש אם נחוש דצנון בלע בכולו הא מהני טעימה, ולמש"כ א"ש כיון דאננו פולט בשוה א"כ אפי' אי טועם כל הנטילה נמי לא סגי דדילמא הא דלא הרגיש משום שהי' מעורב בו מקצת שלא פלט הסכין לתוכו ודו"ק:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה