אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן צב

סימן צא

אלקים יחנך בני רחימי אישון עיני חמדת לבי ונועמי הרב המופלא ומופלג שתורה ויר"ש מו"ה יקותיאל יהודא שליט"א בק"ק קאפיש יע"א:

נועם נועמך בנעימות ימינך לנכון הגיעני ומחמת טרדותי אשר סבוני כמים כל היום, א"א לי לקח מועד לכל אשר האות נפשי ע"כ אחרו פעמי מכתבי עד כה וכו' ועתה באתי להשיב לך על קושייתך דשדרת לן חורפא על מש"כ התוס' בחולין דף קי"ב לדחות הראי' שהביאו בתחילה דנ"ט בנ"ט שרי גם ע"י בישול מהא דכל יום נעשה גיעול לחברו וכתבו דע"כ אין ראי' משם דהא אפי' בישל בה חטאת שרי לבשל באותה קדרה שלמים והרי ממעט באכילתה דמתסרי לזרים ולנשים ועבדים דאין נאכלין אלא לזכרי כהונה וגם מפסלי ביוצא דהוי טעם שני באיסור, ועכצ"ל התם הוי הטעם משום דמב"מ מדאורייתא ברובא בטל רק מדרבנן הצריכו ס' ובכלי מקדש אוקמוה אדאורייתא עכ"ל, והוקשה לך א"כ לשמואל דס"ל מב"מ במשהו ע"כ ליכא למימר סברת התוס' הנ"ל, א"כ עכ"פ מוכח דשמואל ס"ל נ"ט בנ"ט מותר גם ע"י בישול ולא עוד א"כ לימא מסעיי' לי' להני שיטת האחרים שהביא הר"ן דאפי' היכא דהוי טעם שני באיסור נמי שרי לק"מ לא מבעי למש"כ הריטב"א בע"ז דף ע"ג דאמרי' התם רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה מב"מ במשהו שלא במינו בנ"ט ור"י ור"ל דאמרו תרווייהו בין במינו בין שלא במינו בנו"ט, והקשה הריטב"א הא היינו פלוגתייהו דר"י ורבנן, א"כ לימא מר הלכה כר"י ומר לימא הלכה כרבנן, ותי' דהני כולהי אמוראי ס"ל דמדאורייתא מב"מ ברובא בטל, ורב ושמואל ס"ל דמדרבנן מיהת מב"מ לא בטל ור"י ור"ל ס"ל דאפי' מדרבנן בטל, א"כ קושייתך לק"מ, אלא אפי' אם נימא כתי' שני שבריטב"א הנ"ל ולהני אמוראי דהתם גם מדאוריי' מב"מ לא בטיל מ"מ לק"מ לק"מ דכוונת התוס' הוא דסתם מתני' אתי' כמ"ד מב"נ בטל וכל השקלא וטריא דש"ס זבחים ובשלהי ע"ז אתי' כהך מ"ד ולמ"ד מב"מ לא בטיל איה"נ דהיו נזהרים שלא לבשל חטאת בקדירה שבשלו בה שלמים מקמי' הגעלה:

ומה שהקשית עוד לפי מש"כ הרב"י בשם או"ז והאגור בס"י צ"ח דבשר שור ואיל ועז שלשה מינים הם א"כ איך כתבו התוס' דמב"מ ברובא בטל, הא כמה פעמים בישלו כונה מיני בשר, יפה הקשית וכיוונת בזה דעת ס' טהרת הקודש שהקשה כן בחי' זבחים שם, ולפענ"ד נראה ליישב דדוקא טעם דנפק מבשר שור עצמו הוי מבשא"מ עם בשר כבש ועז, אבל טעם הנבלע בכלי אותו טעם ודאי אינו נרגיש בבשר אחר, דסיון דנבלע בכלי כבר אשתני טעמו קצת מכמות שהי' תדע דהא איכא למ"ד קדרה בת יומא נמי אי"א דלא פגמה פורתא, אבל הא ודאי כו"ע מודו דעכ"פ נשתנה מיהת מכמות שהיה, וא"כ י"ל דכולי האי אינו נרגש אח"כ אם הוא מבשר שור או כשב ועז ושפיר כתבו התוס' דמדאורייתא ברובא בטל, ושוב ראיתי בחי' מרן הח"ס וז"ל שהביא קושיי' טה"ק הנ"ל וכתב דלק"מ דהרב"י וניירא אי מב"מ לא בטל דאזלי' בתר שמא הוי ג' מינים שונא אבל למאי דקיימ"ל ברובא בטל כל שטעמו שוה אפי' אינו שוה בשמא בטל ברובא והני תלת הנ"ל לא מצינו שיהי' נחלקין כ"כ בטעם שיהי' אינו מינו עכ"ל, ותמהתי על זה דבתשובה חיור"ד סי' פ"ז כתב בפשיטות דהחוש מעיד שטעם עז אינו דומה לטעמא של בשר שור וחיך אוכל יטעם וכיון שכן כל שטעמו נרגש טעמו לא בטל דטע"כ וסיים שם דלענין שיהי' צריך ס' מה"ת פשיט הוא כל שיש לו שום שינוי בעולם אפי' כ"ש נמצא שטעם נרגש וניכר האיסור ולא בטל מה"ת מצד טע"כ דאורייתא וזה פשוט ומבואר עכ"ל, נמצאו דברי סותרין זא"ז, ועיי' עוד בתשו' סי' צ"ז הביא ג"כ קושיי' טה"ק הנ"ל אבל מ"מ מה שכתבתי נראה נכון ומה שהקשה עוד בטה"ק שם דאף לדברי התוס' דמ"מ אכתי קשיא הא ממעט באכילת הרוטב דהא רוטב עם בשר הו"ל מבשא"מ, ולשיטת הרשב"א שהובא בסי' צ"ח כי היכא דלר"י אמרי' סליק את מינו ה"נ לדידן סליק את אינו מינו וכו' א"ש, אבל לשיטת הש"ך דלא אמרי' כן כיון דטע"כ דאורייתא קשיא ונ"ל דלק"מ דהא מבואר בחי' הרשב"א בסוגיא דזרוע בשלה דמוהל היוצא מן הבשר עם רוטב מיקרי מב"מ, א"כ הטעם שבלוע בקדרה מוהל הבשר הוא ומקרי מב"מ בהדי רוטב, ושוב ראיתי שגם בזה הרגיש הח"ס ז"ל בחי' ואסברא לה שפיר עיי"ש, ומה שהקשית עוד על מש"כ התוס' דבמקדש אוקמוה אדאורייתא, דתיקשי מזה על מש"כ המהרש"א בשבת דף מ"ב דלא אמרי' אין שבות במקדש רק באיסורי שבת, כבר העיר בזה מורי הגאון בתשו' כ"ס חאו"ח סי' קט"ו וכתב התם משום הפסד כלי מקדש ברגל אבל בלא"ה לא, דאל"כ קשה מרקיק שנגע ברקיק עיי"ש, ולפענ"ד נראה דהמהרש"א לא כתב כן אלא דאין למדין מהאי כללא דאין שבות במקדש לענין שאר איסורין דדוקא לענין איסור מלאכת שבת ויו"ט הוא דאיתא להאי כללא אבל לענין שאר איסורין אין זה כללא אלא לפעמים אשכחן דאוקמוה אדאורייתא, ולפעמים החמירו גם במקדש, תדע דהא אשכחן כמה דברים שהקילו במקדש כגון אותה ששנינו ארע"ק זכינו שאין טומאת ידים במקדש וכגו משקי בי ונסבחי' דכין א"וו דהמהרש"א ל"ק אלא דלאו כללא הוא, דברי אביך דושו"ט וש"ת באה"ר וע"ע:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה