ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד
סימן פח
הבושם - סימן פט:
בדין טיפת חלב שנפלה על דופן הקדרה מבחוץ שהביא הטור יו"ד בסי' צ"ב מחלוקת מהר"ם ר"ב על הסמ"ק, לענין אם יש חילוק בין נפלה כנגד התבשיל או כנגד מקום הריקן ועיי"ש בב"י שהביא בשם הסמ"ק שתלה הספק אם בישל מפעפע בכל הכלי או לא במאי דקמבע"ל במס' זבחים דף צ"ו בבישל במקצת כלי אי בעינן מריקה ושטיפה בכל הכלי עיי"ש וכבר תמהו ע"ז בכו"פ וחו"ד, דהא זה נסתר ממש"כ התוס' שם דאין לומר דמספק"ל אי מפעפע בכלו דא"כ הו"ל למבעי כן בשאר איסורין ותו דלמסקנא נפשט האיבעי דחטאת טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי ולא בתרומה עיי"ש, ומש"כ הכו"פ דממסקנא אין לפשוט מחטאת דחולין מקדשים ל"ג ומתרומה לא דתרומה מקרי התירא בלע פליאה נשגבה לא אוכל לה, דתרומה לאו לגבי כהן ממעטי' ממריקה ושטיפה, דהא לכהן עדיין כולו התירא הוא ולמה לי' לעשות מריקה ושטיפה, וע"כ לגבי ישראל קמיירא, ומאי התירא בלע איכא, דהא אסורה עליו מתחילה ועד סוף ומן התימא על החוו"ד שהשיג על הכו"פ הנ"ל במאי דקאמר חטאת מקרי איסורא בלע ושתק לי' ממש"כ לגבי תרומה מקרי התירא בלע ומש"כ החו"ד דס"ל לסמ"ק בשאר איסורין ליכא למבעי דפשיטא לי' דאם בישל במקצת כלי מועיל הגעלה באותו מקצת משום דאמרי' כבולעו כך פלטו כדקיימ"ל בסי' קכ"א וא"כ אפי' אי מפעפע בכלו מכל מקום מועיל הגעלה בכלו רק בקדשים מספק"ל דאם מפעפע בכלו לא מהני הגעלה במקצתו דלעניין ומריקה ושטיפה לא תליא אי מוציא משם הבלועה ע"י הגעלה או לובן, אכתי קושיי' התוס' אינו מיושב דאכתי הו"מ למבעי לי' אי מפעפע בכלו לעניין שאר איסורין דנפק"מ לענין דין הנ"ל בטיפת חלב שנפלה על הקדרה במקום הריקן ותו דנהי דשפיר כתב החו"ד דלמסקנא א"א למפשט מחטאת דבחטאת גזיה"כ הוא דהא אפי' בישל בלא בלוע מספק"ל, ומתרומה לא מצינו למילף דאפי' אם מפעפע בכלו מ"מ מהני הגעלה משום כבלעו כך פלטו מ"מ קשי' לי לאידך גיסא תפשוט מדאיצטרך קרא גבי חטאת אפי' בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכלו ש"מ דאננו מפעפע בכלו דאל"כ תיפוק לי' דהו"ל כמו בישל בכל הכלי ומתוך כך נ"ל בס"ד ליישב כל הנ"ל בפשוט, דמה שכתב הסמ"ק דהספק הנ"ל תלי בהך שמעתא דזבחים לאו על בעל האיבעי' נתכוין דודאי לאו לענין אי מפעפע בכלו קמבע"ל כמש"כ התוס' אלא אמסקנא דגמרא קאמר דמוכח ספיקא הנ"ל דהא קפשיט מקרא דאם בכלי נחושת בישלו לרבות בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכלו והשתא מספק"ל בטעמא דקרא אי משום דהא גופא קמ"ל דבישול מפעפע בכלו או דילמא לעולם אננו מפעפע וגזירת הכתוב הוא דלא גרע מבישול בלא בלוע, וממילא כל קושיית הנ"ל לק"מ וא"ש בס"ד ודוק היטב:
ועיי"ש בש"ך ס"ק כ"ז, דהקדרה נשארה באיסורה אפי' איכא ס' כנגד הטיפה שמא נשאר בה מעט מהחלב בתוך העובי שלא נכנס לפנים ואסורה לכך אם בשל בתוך הקדרה תבשיל אחר דינו כמו בפעם ראשון וסגי בששים כנגד הטיפה אם נפלה כנגד הרוטב כמו בפעם ראשון ועיי"ש בחידושי רע"א ז"ל דס"ל בכוונת הש"ך דדוקא אם בפעם השני הגיעה הרוטב למקום הטיפה, דאל"כ שוב יש לחוש דהטיפה מתפשט עד סמוך לרוטב ובעי' ס' פעמים ס', והקשה ע"ז א"כ גם בדאיכא בפעם שני רוטב עד מקום הטיפה מ"מ כשעירה הרוטב בפעם א' והקדרה עדיין רותח אז נתפשטה הטיפה ואסרה עד ס' פעמים ס' וע"כ צ"ל דאין הבלועה בקדרה מתפשט ממקום למקום בלא רוטב א"כ גם אם אין הרוטב מגיע בפעם שני עד מקום הנ"ל ליכא למיחוש לשלום, ונ"ל בס"ד דיש לומר ודאי אין הטיפה מתפשט בקדרה בלא רוטב, מ"מ הנ"מ היכא דהקדירה ריקנית אבל אם יש רוטב בתוך הקדרה אזי מתפשט הטיפה שבדופן ע"י הבל הקדרה, מ"ד אטיפת חלב שנפלה על חתיכה שכלו חוץ לרוטב דאמרי' דנאסרה כולה, אע"ג דאיסור שאננו שמן אננו מפעפע בלא רוטב יותר מכדי קליפה, מ"מ נאסרה כולה ע"י הבל הקדרה כמבואר בר"ן שהובא בש"ך ס"ק ג' ההד"ב לענין טיפה שבתוך דופני הקדרה וכל זה כשיש תבשיל בתוך הקדרה משא"כ היכא דהקדירה רקנית לא שייך זה וא"ש בס"ד, ומ"מ הפירו' בדברי הש"ך הנ"ל, נראה דאננו מוכרח כדס"ל בחרע"א די"ל דלא איכפת לן אם בפעם שני אין הרוטב מגיע עד מקום הטיפה, ומש"כ הש"ך דסגי בששים כנגד הטיפה אם נפלה כנגד הרוטב לא קאי אפעם שני אלא אפעם ראשון קאי ודו"ק מיהא זה ודאי אמת נכון הדבר דאין הטיפה מתפשט ממקום למקום בלא רוטב כדהוכיח שם בחי' רע"א מאו"ח סי' תס"א ויש להביא עוד הכרח ממאי דקיימ"ל בכף שנאסר מקצתו דסגי בליבן אותו מקצת ולא אמרי' דכשהוחם הכף מתפשט הבלוע בכלו וליבון ע"כ לא מהני אלא לאותו מקום המליבון דהליבון אננו מפליט אלא שורף, אלא ודאי דהבלוע אננו יוצא ממקום למקום בתוך הדופן אלא על ידי הרוטב וזה ברור, ועיי' בשפ"ד ס"ק כ"ז דבהנ"ל נתיישב מה שהצ"ע אבל מ"מ לדינא צ"ע היכא דבפעם שני אין הרוטב מגיע עד מקום הטיפה דזה י"ל על ידי הבל הבישול ודאי מפעפע בכלו כמש"כ הר"ן וצע"ג: