אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן סז

סימן סו

במעשה דרשי' ביור"ד סי' ס"ט דפסק הרמ"א כשיטת האוסרין וכתב דאם הכלי חולבת והוא מליכלך אסור הבשר, דאף לאחר ששהה שיעור מליחה חשיב כרותח, וכתב שם הטו"ז בס"ק כ' הה"ד אם אין בו לכליך והכלי ב"י דאסור כמש"כ הב"י בשם הג"ה ש"ד, והנקה"כ שם השיג ע"ז דהא קיימ"ל אין מליחה לכלים, וכיו"ב הקשה הש"ך בס"ק פ"ג דברי העט"ז אהדדי דהכי פסק כשיטת הג"ה ש"ד הנ"ל, והרי הוא עצמו כתב בסי' ק"ה דאם מלח הבשר בכלי איסור מותר שאין מפליט הכלי מן האיסור עיי"ש, ולפענ"ד נראה ליישב בס"ד דברי העט"ז והטו"ז לפימש"כ הש"ך בסי' ק"ה בטעמא דאין מליחה לכלים, משום דהו"ל טהור מליח, וטמא תפל עיי"ש גבי גבינות הנעשים בדפוסים של גויים, א"כ לפימש"כ הש"ך בס"י צ"א ס"ק ט"ז, דבדבר צליל אסור אפי' טהור מליח וטמא תפל, א"כ לק"מ על הטו"ז דהכא כיון דאיכא ציר הרי נאסר הציר מחמת בלוע החלב שבכלי ושוב נבלע בבשר מחמת רתיחה, וממילא גם קושיי' הש"ך על העט"ז ל"ק, דבסי' ק"ה מיירא שמלח דבר יבש משו"ה אננו נאסר והגם דכתב שם הרמ"א דאפי' הכלי של איסור אינו מנוקב מ"מ ע"כ לא מיירא התם בבשר שמפליט במלחו, דא"כ בלא"ה אסור, אלא בבשר שכבר נמלח והודח או במידי אחרינא של היתר דלית בי' פליטה מיירא התם, והתם שפיר פסק העט"ז דאין מליחה לכלים וא"ש, מיהא לכאורה זה אינו דהרי מבואר בטו"ז ס"ק מ"א דכלי שאינו מניקב שמלחו בו בשר, ושוב הניחו בו בשר שכבר שהה שיעור מליחה אננו אסור אלא כשיעור כבישה, ולא בכדי שירתיח משום דאין רתיחת הציר פועל להפליט מהכלים כיון דאין מליחה לכלים עיי"ש, ולהנ"ל התם נמי ליתסר כיון דלא שייך בזה אין מליחה לכלים לסברת הש"ך הנ"ל, וראיתי שהקשה כן באמת בחידושי רע"א ז"ל, ונראה ליישב בס"ד, דנ"ל עד כאן לא הוצרך הש"ך בס"י ק"ה למיהב טעמא דאין מליחה לכלים, משום טהור מליח וטמא תפל היינו דוקא בשאר איסורין, דאיכא סברת הרשב"א המובא בב"י ובטו"ז סי' ע' ס"ק ז' דפליטת שאר איסורין מסתרכת יותר, ודגים שמלחן בכלי של איסור באמת ס"ל דאסורין, לזה הוצרך הש"ך בס"י ק"ה לומר דמ"מ אינו אסור משום דעכ"פ הו"ל טהור מליח וטמא תפל, משא"כ בדם בלא טעם זה נמי אמרי' דאין כח המלח להפליט הבליע שבתוך הכלי, ול"ק קושיי' רע"א ז"ל, וממילא ניחא שפיר דודאי בס"ק מ"א לעניין איסור דם שפיר קאמר הטו"ז דהתם לא איכפת לן מה שההיתר הוא צליל, כיון דלעניין דם אין מליחה לכלים מחמת דאין בכחו להפליט משא"כ בס"ק נ' לעניין שאר איסורין דיש לומר כסברת הרשב"א הנ"ל וע"כ צריכין לטעמא דהש"ך בסי' ק"ה א"כ כיון דאיכא היתר צלול י"ל דאסור, וא"ש בס"ד, ובזה צלע"ג על הדג"מ שכתב על דברי הש"ך בסוף ס"ק ס"ז שהקשה ממש"כ הרב בסי' ק"ה סי"ב דאסור למלוח לכתחילה גבינה בדפוסי העכו"ם וא"כ אמאי התיר לכתחילה לחזור ולמלוח בשר בכלי שנאסר מחמת שמלחו בו בשר קודם שהי' מנוקב וכתב הדג"מ דשאני הכא דדם אינו נבלע כ"כ, ואינו מובן דהא ע"כ צ"ל דעכ"פ נבלע הדם בכלי שאינו מנוקב דאל"כ אפי' ברותח הי' לן להתיר ועכצ"ל דעכ"פ נבלע מיהת, א"כ לעניין להפליט מהכלי הו"ל להחמיר טפי בשאר איסורין מבדם, וע"כ צריך לומר כתי' הש"ך:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה