אור ברסלב

ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד

סימן מח

סימן מו

סימן מז:

שלוכ"ט לכבוד הרבני המופלג ירו"ש מו"ה יעקב שומעריל ירושלמי נ' שו"ב ביושב דראהיף יע"א בדבר נקידות אדומות על הריאה ובתוכם ניכרים נקבים קטנים עד מאוד ודרכו בזה למשמש בעור הריאה היטב ושוב לבדוק ברוק או בפושרין אם אינן מבצבץ דבלא משמוש בתחילה א"א לעשות בחינת הבצביץ דאפשר מחמת שהדם נקרש בהנקבים אינו יכול לבצבץ וכשהדם יבש יוצא מתוך הנקב רובא דרובא מבצבץ, והקצבים נתנו עליו בקולם שהוא מטריף חיותם בחנם כי מעולם לא עשו השוחטים כן, ובדקו בלי עירוס ומשמיש, וביקש מע"כ חוו"ד בזה, הנה מקור הדין בנקידות אדומות על הריאה, מבואר בתב"ש ס"י ל"ח סוף סע"י י"ג שהביא בשם בדיקות הר"ץ אם יש על הריאה נקודות אדימות צריך לבדוק אחר נקבים במקום האדמימות:

ובראש אפרים ס"ק מ"ט מקהה בזה קהיותא דהר"ץ קאמר היכא דנמצא בחלל הגוף מים צריך לבדוק אחר נקידות אדיומות ודלמא ע"כ ל"ק אלא בכהי"ג, אבל בלא"ה אעפ"י שיש נקידות אדומות אפשר דלא חיישי' להו, והעלה שם דמ"מ יש להחמיר הואיל ונפיק מפימי דתב"ש לאסור אף בדיעבד אם לא בדק: משמע דעיקר דין זה אינו אלא חומרא בעלמא א"כ מן הראוי היה להקל דלסגי בבדיקות פושרין בלא מירוס ומשמיש תחילה, וכיו"ב מצאתי בדע"ק ס"י ל"ו סוסע"י ג' וז"ל, התב"ש בס"י ל"ח הביא נקידות אדומות וש"י והשו"ב הראה שכן הוא רביתייהו דכל הריאות בנקידות אדימות וכ"ו ואמרתי שאיני יודע מקים להקל בזה והיו סברתי שמש"כ התב"ש שאם לא בדק טריפה היינו בדיקות פושרין, אך אחר שהראה לי השו"ב דהכי רביתייהו כנ"ל דאפשר שהוא ע"י נקב כ"ד צריך להיות בפושרין ממש אך מצד שכן היא רביתייהו י"ל דדי בראי' ומשמיש, אלמא אע"ג דעדיף לי' כחא דהתירא בענין זה מ"מ לא התיר בלא משמישו ושוב מצאתי בדברי חיים חאהע"ז סוף ס"י כ"ט ש"כ וז"ל ובענייני נקידות האדומות שבריאה ראיתי הרבה שבודקין רק במראית עין ומשמיש מעט סמוך לנקידות בנחת ואז לפעמים יוצא דם ומטריפין ואם לאו בודקין בפושרין ומכשירין עכל"ק, ומכל זה היו נראה לכאורה דאינו צורך למרס ולמשמיש על הנקידות ממש כדרך שעושה מעלתו, אמנם אחרי העיון נראה דאין ענין הנידון דומה לדהתם, דהכא כפי מש"כ מ"ע לפי מראות העין נראים הנקידות כמו נקבים, ודבר זה מבואר ב"ס טוטו"ד מהדו"ת בס"י מ"ח דמבואר שם דלא מהני בזה בדיקות פושרין דאולי טיפת דם סותם הנקב לכן אינו מבצבץ ע"כ צריך דיקא לקלוף הקרומים ולראות אם אין בהם נקבים, ועוד שם בס"י נ"ג החמיר לגמרי דאפי' לקלוף ולבדוק ל"מ דהוי תרתי לריעותא דאודם ונגלדו די"ל נגלד העליון והמראה כשירה בקרום התחתון והוסיף עוד חומרא דאפי' אי אחר הקליפה רואה שאין אודם בקרומים רק בבשר טרפה דחיישי' שמא היה המראה בקרום העליון רק שאינו ניכר כיון שנגלד עיי"ש, מכל זה נראה דעכ"פ יפה עושה מ"ע בזה שממרס הריאה עד שאזדה לה המראה ושיב בודק בפושרין:

ושוב מצאתי שאלה זו ממש מבואר ומפורש בתש"ו בית שלמה ס"י ס"ד והעולה מדבריו להלכה דכל שיש נקודות אדומות כהנ"ל שפיר יש לחוש שנכנס הדם בנקב כל שלא סר מראה האודם, י"ל שאינו מבצבץ מחמת שהדם נכנס לתוך הנקב, ועוד מחמת תרתי לריעותא נגלד עור העליון ותחתיו מראה אדומה, מכש"כ לפימש"כ שעמד על הבחינה כ"פ שאחר המירוס עפ"י רוב היה מבצבץ הרי הוכחה ברירה שרובן נקבו מעל"ע אלא שהדם סותם הנקב א"כ בודאי אין להכשיר עד שימרס מקודם, וכל שאינו עושה כן וסומך על בדיקת פושרין גרידא היה כמאכיל נבו"ט:

ע"כ יחזיק בבדיקתו כפי שהתנהג ולא יחוש להקצבים השואגים לטרוף, הדושו"ט חוסט אור ליום ד' פ' לך לך תרנ"ד לפ"ק:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על יוד - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה