ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד
סימן יב
שלוכ"ט לכבוד הה"ג החסיד בנש"ק וכו' יקרת מכתב מעכ"ת הגיעני לנכון, ובענין איסור שחוטי חוץ שהאקרו"ט גדרו גדר בהסכמת מעכ"ת לאסור איסור על כל בשר המובא מבחוץ, דהיינו ממה שנשחט שלא ע"י שוחטים של קהל עדתכם, הנה כבר מבואר בתשו' הח"ס ז"ל חיור"ד סי' ה' דבהסכמת חבר עיר יכולין ז' טובי העיר לאסר איסר על שחוטי חוץ יעויי"ש, וכבר הורה זקן ומי כמוהו מורה, וכן הוא המנהג ברוב הקהילות במדינתינו ליפסק בזה דרוב יכולין לכוף את המיעוט בכל כיו"ב, ועיי' בתשו' דב"ח חו"מ סי' נ"ח, ובתשו' שו"מ מהדר"ת ח"ד סי' פ"ט, ועיי' בס' דע"ת יור"ד סי' א' ס"ק נ"ז ואין מקום להאריך בזה, ולפימ"ש מעכ"ת דאם יהיו רגולים בבשר של שחוטי חוץ יוכל לבא מזה ח"ו הירוס לכל מעמד ומצב של הקהילה דעי"ז יהי' נהרס ההכנסה א"כ פשוט וברור דהאיסור שאסרו האקרו"ט בצירוף מעכ"ת בתור חבר עיר:
הוא בתקפו, וכל העם מחוייב לקבלו, וכאו"א יהי' זהיר ברוחו, לבלתי התגאל בבשר של שחוטי חוץ, כי פיגול הוא לא ירצה, ולשומעים יונעם ועליהם תבא ברכת טוב, דברי הדושו"ט ושתוה"ק באה"ר ובלונפ"ח ע"ע: