ערוגת הבושם על יוד - א· רבי משה גרינוולד
סימן ט
שלוכ"ט ליראי השם וחושבי שמו, יחידי סגולה, מפוארים בפאר ותהילה בק"ק פלוני יקרת מכתבכם נראה אלי בזמנו, וכמה עניינים עצרוני מלהשיבכם במועדו, וכדי שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק ולומר, מדשתקו רבנן, ש"מ הדין עם אותן שכנגדיכם אחיכם שונאיכם מנדיכם, אמרתי הנה שפתי לא אכלה מלהשיב לכם מלוא דבר ע"ד מקהלות שטאטוסקווא אשר בעירכם, אשר עד הנה היתה עומדת תחת דגל השטאטוסקווא בכל חוקותי' ומשפטי' ועתה כי החל רוח השם להפעם בקרב מקצת יראי השם וחושבי שמו להקהל ולעמוד על נפשם להפרד מהם, ולהעשות קהל ארטאדאקסין בפ"ע, פתאום נהפך לבם בקרבם ויתהפכו כאופן להתייסד על חוקי הארגאנזיאטיאן של הארטהאדאקסען גם העמידו הבימה באמצעי אולם כל מנהגי ומנהיגי הקהילה כבראשונה יסעו לדגליהם, הן בהנהגת בתי תלמוד תורה הן במנהגי ביהכ"נ כגון להעמיד החופה בביה"כ וכיו"ב ועתה הגיעה לשאול נפשכם, אם ראוי ליראים וחרדים לדבר ה' להבדיל מהם ולהזהר משוחניהם ומוריהם כמו מעיקרו הנה בדבר זה אין מן הצורך להאריך כי כבר נפתח הדבר בגדולים וכבר הורה גבר גברא רבא אחד המיוחד מגדולי הדור אשר לפנינו הגאון מהר"ם שי"ק בתשו' חיור"ד סי' י"ט יעיי"ש ודבריו אינם צריכין חיזוק וכבר מבואר שם דאפי' אם עשה תשובה אל ישמש אצלינו, ואפי' אם שימש בקאהר שיהל מחמת דוחק פרנסה שלא הי' יכול להתפרנס באופן אחר, והנה שם כ' הגאון ז"ל עוד אם שימש בביהכ"נ שאין הבימה באמצע אם הוא ראוי להיות שו"ב והתיר מחמת שהאיסור זה לא נתפשט לא מקרי עובר עברה, וזה ל"ש בנ"ד כיון שכבר נודע למשגב ונתפרסם בשער בת רבים שכיתות השטאטוסקווא הם כנעאלאגען לכל דבריהם כאשר כבר נמנו וגמרו כל רבנים היראים דמדינתינו לפני כמה שנים במכתב גלוי לכל העמים לאסור הוראות ושחיטות השטאטוסקווא ודבר זה אפי' תינוקת של בית רבן יודעין אותו א"כ כל אותן מורי הוראות והשוחטים ששימשו בקהל ועדה שהיא קאנשטיטואירט בבחינת שטאטוסקווא געמיינדע הם בכלל האיסור, ופשוט וברור שדינם כפי' מה שפסק בתשו' מהר"ם שי"ק הנ"ל דיש לחוש כשם שמקלו הגיד לו שלא לחוש לדברי חכמי ורבני המדינה היראים לנגד מה שאמרה תורה עפ"י הדבר אשר יוריך ועל המשפט אשר יגידו לך כמו כן מקלו יגיד לו להקל כדעת המקילין במקום שהלכה כמחמירין וכיו"ב כמה חששות:
והנה בתשו' מהר"ם שי"ק בסוף דבריו העלה שם דאם הוא מדקדק במצוות ובמע"ט כראוי אז יכולין לסמוך עליו לדונו לכף זכות, אבל אם זה חסר בודאי ראוי לכל בעל נפש להחמיר על עצמו עיי"ש, ועל דבר זה א"א לדון ברחוק מקום ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות וכ"ז להתלמוד במק"א, אם היה מתברר לנו שמה שלעת עתה נתייסדו על יסודי הארטהאדאקסען הוא מחמת שנשאם לבם לשוב בתשובה, אבל אם כנים דבריכם דכל עיקר מה שחזרו בהם היא רק שעי"ז יהא ביכלתם להפרוע את יחידי סגולה שלא יהא באפשרותם להקהל ולעמוד על נפשם ולכונן בהם עדה שלימה בפ"ע א"כ לית דין צריך בושש, ואכתי בחזקת איסור עומדת, והשי"ת יסור כל בדילנו, וכימי צאתינו מאמ"צ נפלאות יראנו, ואל הר מרום מאויינו, יביאנו ויטענו, כנפש הדושו"ט כה"י:
חוסט ד' לס' ולקח למיטהר תרס"ד לפ"ק: