ערוגת הבושם על אוח· רבי משה גרינוולד
סימן נד
שלוכ"ט לכבוד הרבני המופלג וכו' מו"ה יצחק שמואל עהרמאנן נ"י בק"ק דיומא יע"א. ע"ד שאלתו אם מומר לחלל שבת בפרהסיא רוצה לשכור ממנו חנות אשר בביתו אם נכון לעשות כן ולהשכירו לו מאחר שיודע בבירור שיהי' חנותו פתוח בשב"ק אם יש בזה משום מסייע ידי ע"ע אם מותר מצד הדין מאחר שיש הפסד מרובה דאם לא ישכירנו לו אפשר שלא יזדמן לו שוכר אחר, ואידך מוצא לעצמו מקום לחנות די והותר:
והנה אי שייך לפני עור ל"ת מכשול מיהת מדרבנן היכא דאינו בתרי עברי דנהרא היא מחלוקת בין הפוסקי' וכבר הובאו בזה שני דיעות בשו"ע יור"ד סי' קנ"א ס"א בהגהת רמ"א י"א הא דאסר למכור להם דברים השייכים לעבודתה היינו דוקא אם אין להם אחרים כיו"ב, או שלא יוכלו לקנות במק"א, אבל אם יכולים לקנות במק"א מותר למכור להם כל דבר, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא הראשונה וסיים רמ"א שם וכל בעל נפש יחיש לעצמו, והיא שיטת הר"ן פ"ק דע"ז דהא דבעינן בתרי עברי דנהרא היינו לענין איסור דאורייתא, אבל מ"מ איכא אד"ר שהרי מחוייב להפרישו מאיסורא ואיך יסייע ידי ע"ע, וכ"ה דעת התוס' בשבת דף ג' ע"א סד"ה בבא, ודעת הרא"ש שם, ורוב ראשוני' שם, והש"ך סק"ו שם כ' דלא פליגו דכו"ע מודים דבנכרי ומומר שרי כשיטת המקילין, והתוס' וראשונים ברפ"ק דשבת מיירי בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור עיי"ש, ונראה פשוט דמומר דנקט הש"ך מיירי במומר לע"ז שכבר יצא מן הכלל אבל בפושעי ישראל אף שדינו כמומר לכה"ת כולה מ"מ כיון דישראל גמור הוא מאן לימא לן שאם הי' בידנו ובכחנו להפרישו שלא הי' מוטל עליו, וכבר השיג בזה על הש"ך בתשו' חות יאיר סי' קפ"ה עיי"ש, וזהו דלא כדג"מ שם דכ' בפשיטות דלדעת הש"ך בישראל הרוצה לעבור במזיד על איזה עבירה אפי' אינו מומר גמור אין ישראל אחר מצוה להפרישו עיי"ש, והוא תמוה מאוד דהא מבואר בכמה דוכתי' דצריך למחות בעוברי עבירה אפי' בכח גדול וביד חזקה וכל שאפשר לו למחות ואינו מוחה וכו' כש"כ דמצווין להפרישו וכבר הביאו ראי' לשיטת המחמירין מש"ס נדרים דף ס"ב ע"ב רב אשי הו"ל האי אבא זבני' לבי נורא, א"ל רבינא לרב אשי והאיכא משום לפני עור ל"ת מכשול, א"ל רוב עצים להסקה נינהו משמע דלולי זאת הי' אסור אע"ג דבודאי הי' אפשר להם למצוא עצים גם ממק"א, והיא ראי' גדולה לשיטת המחמירין. וכבר כ' רמ"א דכל בעל נפש יחמיר בזה, וכל זה להתלמד במק"א היכא דממציא לבעל עבירה איסורא דלא הוי בתרי עברי דנהרא והיא באקראי בעלמא אבל במאי דקמן להשכיר חנות לפושעי ישראל המחלל שבת בפרהסי' והוא בבית דירתו דבר זה איכא למפשט ממשנה מפורשת במסכת אבות פ"א דתנן התם הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ואי משום הפסד המגיעו עי"ז, כבר אמרו בשלהי מסכת סוכה ששכיני רשעים לא נשתכרו עיי"ש, ועיין בבאה"ט בשו"ע או"ח סי' ש"ז סק"ד בשם ס' חסידים דאל ידור האדם בעיר שיום השוק בשבת כי א"א שלא יכשל עיי"ש, ק"ו שלא ישכיר חנות שבביתו למי שיחלל בו שב"ק, ע"כ יראה מעכ"ת להזהר מזה, ואז קרנו בכבוד ירום, ויזכה לנחלה בלי מצרים. עד נזכה לעלות מאשפות דלותנו אל הר מרום הרים, כאו"נ, ונפש הדושו"ט ע"ע: