אור ברסלב

ערוגת הבושם על אוח· רבי משה גרינוולד

סימן נ

סימן מט

בין גאולה לגאולה, יתרומם קרנות עם סגולה, ונזכה לראות העיה"ק בנוי' על תילה, ובתוכם אהובי בני אישון עיני הרב הגאון החו"ב בח"ת ויראת השם אוצרו כש"ת מו"ה אברהם יוסף נ"י האבדק"ק מאקאווע יע"א: יקרת מכתבך וכו' וע"ד אשר שאלתני איך להורות הלכה למעשה להשותפים שקנו רחיים של קיטור בכפר א' סמוך לעירכם, והנה העסק הוא עסק גדול וצריכין לזה פועלים רבים והפועלים נשכרים לחודש או לשנה ואם לא יעשו מלאכתם בשבת איכא פסידא והפסד רב דיצטרכו לשלם שכר הפועלים בחנם וגם ביטול מלאכה הוא הפסד רב ועצום, ע"כ נפשם לשאול הגיע להמציא להם פתחא דהתירא ע"י אחד מהדרכים המוזכרים בדברי גאוני הדור שלפנינו ואין רצונך לתקוע עצמך לדבר הלכה זו עד אחוה דעי בזה, והנה היותר פשוט הי' בזה לעשות ע"י אריסות דהיינו שמנהל העסק שקורין מיללנער מייסטער יקח חלק ריוח בהטחינה, דבזה הדין פשוט ומבואר בסי' רמ"ג דרחיים דינו כשדה דמותר באריסות וכבר הורו כן להלכה למעשה גם רבותינו ז"ל מורי הגאון בכ"ס או"ח סי' ע"ד וכ' שם לדבר פשוט שהכל יודעין ודבר מפורסם הוא שזה האומן וכל האומנים נוטלין חלקם מן הקמח. ומעיקרא נחתו לאריסות ואדעתי' דנפשי' קעבד, וכן בתשו' מהר"ם שי"ק או"ח סי' צ"ח צדד ג"כ להתיר, רק ברחיים שמנהיגים ע"י בהמות חושש משום מרה"ע עיי"ש, אמנם פשוט ומבואר דברחיים שהוא עסק כזה שצריכין להתעסק פועלים רבים, א"כ דבר זה הוא מהנמנע שכאו"א יהי' לו חלק אריסות וע"כ בעל הרחיים שוכר ומשלם להפועלים שכר פעולתם, א"כ נפל התירו של אריסות בבירא, ועוד נ"ל דדין המבואר בשו"ע דרחיים דינו כשדה דמותר באריסות ל"ש בזמן הזה דידוע וגלוי לכל שאין המנהג בימינו ליתן להאומנים העוסקים בטחינה חלק בגוף הריוח, וא"כ עדיין איכא למיחוש למרה"ע, והו"ל כסתם מרחץ דלאו לאריסותא עבידא ואין מקום להיתר אחר כ"א ע"י שכירות או מכירה לנכרי ואני שולח לך בזה נוסח שטר מכירה או שכירות:

אני ח"מ השכרתי [או מכרתי] הרחיים שלי שבכפר פלוני בעד כו"כ לשנה, לערל פלוני עם כל הזכיות שיש לי בהרחיים השכרתי [או מכרתי] לו וגם התבואה שיש לי וכל הכלים שלי השייכים להעסק הנזכר מכרתי לו בעד כו"כ ולקחתי עכ"ז דראנגאבע סך כו"כ והמותר זקפתי במלוה ונתחייב הערל ליתן לי בעד הצינזען כל צרכי ביתו היינו כפי התנהגות ב"ב שנהגתי ע"ע לצורך פרנס הב"ב וחוץ לזה סך כו"כ לשנה בעד שכר אפטרופסת, והנה רשות להערל הנ"ל לעשות עם הכל כאדם העושה בשלו (רק קודם שישלם לי מעות המגיע לי כנ"ל משועבד בתורת אפותיקי מפורש הכל לי) ואין הנכרי רשאי ליקח דבר בלי רשותי קודם תשלומי המעות וגם מחמת מורא שלא יפסיד ויקלקל הערל הקונה את העסק ולא יהי' לו ממה לשלם לזה אין רשאי לו לעשות דבר בלתי רשותי ואני מחייב עצמי נגד הערל להיות אפטרופס על כל הנ"ל ולעשות הכל וכל העסקים הנ"ל הכל לטובתו עצהיו"ט חוץ התעסקות שבשבת ויו"ט אינו מוטל עלי ואוכל להעמיד ערל במקומי לטובת ערל הנ"ל, ואם יצטרך להערל הנ"ל עוד איזה סכום מעות לקנות איזה דבר לצורך הרחיים מחויב אני להלוות לו ולעשות שליחותו ולקנות עבורו ולמסור לו לרשותו והמעות שאתן על המקח הזה יהי' הלואה להערל היינו שאודיע לו והשכירות נעשה על כו"כ שנים, ולבסוף זמן השכירות אעשה עמו חשבון צדק ואם יהי' ריוח הוא שלו ואם ח"ו הפסד ישלם מכיסו ועל החשבון ניתן נאמנות שאהיה נאמן נגדו בדיבור הקל וכך גם אני אהי' עמו באמונה, ואם אקח מעות שלא עבור פרנסת ב"ב ויותר מסך כו"כ המגיע לי בעד התנהלות העסק יהי' נכתב בחשבון צדק ולנכות להערל מהחוב הנ"ל, כל זה נעשה בכאוהיו"מ והותנה בפי' שגם בכסף לחוד יקנה כל הנ"ל וגם אג"ק הקניתי לו כל התבואה ומטלטלין השייכים להרחיים ובפי' הותנה שכל מו"מ שיהי' בעסק הנ"ל מהיום הכל הוא לשם הערל ולטובתו ואפי' בלי נטילת רשות ממני כי סומך עלי הכל:

גם הערל יבא עה"ח, או ע"י מסירת הקולמס בעדים, וגם עדים יהיו חתומים ויפרשו בחתימתן שקראו היטב לפני הערל כל הכתוב ושעל זה חתם ויעשו ב' כתבים א' יהי' ביד הערל וא' ביד הבעלי רחיים, ויפרסמו שעשו בדרך היתר מכירה:

ועדיין אני אומר אף שכבר פשוט אצל כמה בעלי רחיים היתר ע"ד מכירה, מ"מ בעל נפש יחוש לעצמו ולא יסמוך על התירים של מכירת הערמה, והבוטח בהשי"ת חסר יסובבנו, ומאן דיזיף שבתא יפרע שבתא, ויזכה לנחלה בלי מצרים, עד עת לחננה כי יבואו הנדחים מארץ מצרים לעלות ולהשתחוות בהר הקודש בירושלים בב"א:

ובזה אחתום בברכת שמחת חגיגת חג הפסח בדיצות וכשרות, אביך אוהבך בלונ"פ ע"ע:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על אוח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה