אור ברסלב

ערוגת הבושם על אוח· רבי משה גרינוולד

סימן כח

סימן כז

בימי המטמונים יתברך משוכן מעונים, בכל הענינים כבוד ידידי הרה"ג המפורסים ערוגת הבושם וכו' כקש"ת מו"ה שאול ראזענבערג נ"י האבדק"ק ראצפערט יע"א:

ע"ד הענין שהציע לפני במכתבו כי מנהיגי הקהל דעירו רוצים לשנות מקומות מושבות של ביהכ"נ דשם אשר נתחנכה עוז ע"י הקדושים מקאליב ומאוהעל זצוק"ל ונעשו המושבות עם שטענדערס כנהוג משנים קדמוניות, ועתה רוצים להשליך חוצה השטענדערס ולעשות ספסלים חדשים כמנהג בבתי כנסיות החדשים באמרם כי הביהכ"נ צר מהכיל את העם, וגם יהי' מזה הכנסה לביהכ"נ ממכירת המקומות שיתוספו, ובאמת בכל השנה לא אמר אדם מעולם צר לי המקום בביהכ"נ אדרבה הרבה מקומות ריקים מאין יושב רק בימים נוראים הביהכ"נ קטנה מהכיל, אבל בצד הביהכ"נ יש עזרה וביהמ"ד אשר יכולים להיות שם, ועיקר הטעם הוא ההכנסה שיהי' מהמקומות. והנה הד"ג אסר להם מחמת כמה טעמים, ה"א ההתחדשות אשר מקור מקומו טמא להתדמות לבתי העמים, הב' מחמת שעי"ז יהי' מוכרחים להרוס ולשבר השטענדערס ולשורפם וזה אסור מדינא אפי' בתלוש כמ"ש הח"ס ז"ל בתשו' ל"ב דלא כמשמע מפשטות המג"א בשם מהר"ם פאדוא, הג' מחמת שהחפץ של הביהכ"נ קנה מקומו וקרש שזכה להנתן בצפון וכו', וחוץ מזה יש כמה טעמים שלא לחדש. כי אם יתירו פרושים לחדש איזה ענין כיו"ב מי יודע וכו', רק לפי שאומרים שבכמה קהלות קדושות נעשה מעשה כיו"ב ואין פוצה פה ומצפצף, ומהרהרים אחר מעכ"ת שמחדש חומרות ע"כ רוצה הדר"ג להתיעץ במכת"ר וביקש ממני לחוות לו דעתי העני' בזה, אתו"ד, והנה הדר"ג כדאי לעצמו להורות לבני קהילתו ולבלתי סור מן המצוה אשר יורה אותם ימין ושמאל ואין לו מן הצורך להביא ממרחק לחמו, מ"מ הואיל ובענות צדקו דפק על פתחי פתחא זעירא, פקודתו אשמור לחוות דעי גם אני:

והנה דבר זה גלוי וידוע ונודע למשגב שכל בתי כנסיות הישינים רובם ככולם מקום מושבות שלהם עשוים עם שטענדערס ואינם מסודרים שורה אחר שורה, אלא שורה אחת על כל פני המזרח, ושורה אחרת על כל פני כותל הצפוני, ושורה אחת על כל פני הדרומי, ואח"כ שורה כי"ב סמוך להם. והגם דמבואר בנוב"י מהדו"ת סי' י"ח שאינו מוזכר בשום מקום בש"ס תמונת ביהכ"נ באיזה אופן שיהיו, מ"מ אין להעלות על הדעת שיהיו הקדמונים עוסקי' בבנין ביהכ"נ שהוא לנו מקדש מעט ולא יהיו מתייעצים בזקני העיר ובחכמיהם לקיים שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, והרי אנו רואים שכל בתי כנסיות הקדמונים סדר מקום המושבות הוא ע"ד הנ"ל מן הנמנע שלא יהי' זה עפ"י פקודת חכמי הדור בפרט שכפי הנראה קביעות המקומות ועשייתן שורות שורות בלא שנוענדערס הוא פשוט יותר והסדר כזה הוא נראה נכון ביותר וגם מחיר החומר והצורה שלהם נעשה בשכר מלאכה מועטת ממה שעולה מחירם של השטענדערס, וגם פשוט שאפשר להוסיף כמה וכמה ספסלי ומקומות לישיבה יותר ויותר על דרך זה, ואיך השתבשו כולם לעשות דוקא על אופן הנ"ל, וביותר תמוה, דהא באמת מבואר ברמב"ם פי"א מה' תפלה וכן הוא בטור או"ח סי' ק"כ וברמ"א שם, כיצד העם יושבין בבתי הכנסיות, הזקנים יושבין ופניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי ההיכל וכל העם יושבין שורה לפני שורה ופני השורה אחורי שורה שלפני' עד שיהי' פני העם כלפי הקודש ופני הזקנים, יעוי' לשון הרמב"ם ולשון הרמ"א, ואיך העלימו הקדמונים עיניהם ממה דמבואר מזה סדר הישיבה, שלא כנהוג בבתי כנסיות הישנים שבזמננו, הן אמת שכ' הלבוש באו"ח סי' ק"נ וז"ל בימיהם הי' להם סדר כי יושיבו כל אחד מן הציבור לפי כבודו, ועכשיו קונים המקומות בדמים יקרים כ"א לפי עשרו ואין מקום לאותו סדר ע"כ לא כתבתי עכ"ל, מיהא עכ"פ לא היה להם לשנות מקום קביעות המושבות וסידורם ממה שמבואר ברמב"ם וטור. מכל זה מוכח בהדי' דמה שנתפשט המנהג בבתי כנסיות הישנים לעשות המקומות וסדר המושבות באופן הנ"ל דוקא, אינו באקראי בעלמא אלא בכוונה מדוייקת, והוא עפ"י מ"ש בנוב"י מהדו"ת סי' י"ח על ענין כיו"ב וז"ל וכל זה אמינא מצד הדין, אבל אני תמה למה יעשו כזה ואני חושב אולי יראו בהיכלי שרים או בבתים אחרים כזה ורוצים להדמות וכו' ואם הוא מטעם זה אני קורא ע"ז וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות ולכן טוב הדבר שלא לחדש דבר ממנהגים ישנים ובפרט בדור הזה וכו', ועי' בתשו' ח"ס או"ח סי' כ"ז שהביא דברי הנוב"י וכ' עליו דדבר גדול דיבר הנוב"י, ומסתמא ראו הקדמונים שבקביעות מקומות על סדר שורות שורות יש בזה התדמות לחוקת העמים, וע"ד שכתב רש"י בפסוק ולא תקום לך מצבה אשר שנא י"א, ואעפ"י שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאום אלו חק וכו', משו"ה המה ראו כן התבוננו כי מן הראוי לקבוע מקומות המושבות שבבית מקדש מעט, באופן זה שיהי' מוכח מתוכו שהוא בכוונה מיוחדת לבלתי התדמות לחוקותיהם וגדר גדול גדרו בדבר שראו שהדורות בעו"ה מתמעטין והולכין וחששו פן ברבות הימים ירצו לעשות התדמות גם בענינים אחרים יותר מכוערים, ולהפר בריתות בנכלי דתות חדשים לפגרים, כדרכו של היצה"ר היום אומר לו כך וכו' כאשר באמת בעו"ה אוי לעינים שכך רואות שבכל מקום שהתחילו לפרוץ קצת מנהגן של ראשונים, סוגי שושנים הולכים מדחי אל דחי עד כי בקהל רפאים ינוחו כ"ז ראו רבותינו הקדמונים ז"ל מרחוק, ע"כ עשו תיקון גדול שיהיה סימן דמינכר שעיקר בנין ביהכ"נ הוא להיות בבחי' מקדש מעט, ומ"מ אותן בתי כנסיות שבכמה קהילות קדושות שמקומות מושבותיהם אינם על דרך זה, יש ללמד עליהם זכות שלא שתו לבם ע"ז, אבל ביהכ"נ שכבר נעשה ונבנה משנים קדמוניות עפ"י דעת קדושים, ובינת נבונים, אם ישנו את תפקידם, לעשות המקומות עפ"י הנהוג אצל המתחדשים כוונתם מוכח בהדי', ומחשבתם ניכרת מתוך מעשיהם דלהתדמות הוא נעשה, ובודאי בדין הוא למחות עד מקום שידו מגעת:

והנה הד"ג אתו עלה עוד מחמת איסור נתיצה דאית בי' משום ל"ת כן לי"א ע"י שמוציאין משם השטענדערס והגם דמ"א ססי' קנ"ב כתב בשם מהר"ם פאדוא דלא שייך איסור זה אלא בתולש וסותר ממחובר ולא דבר המטלטל, כבר הרבה להשיב ולהשיג ע"ז מרן בתשו' ח"ס סי' ל"ב וסי' ל"ג, והנה אי משום הא לא ארי' דהא מבואר שם בח"ס דהיינו דוקא לשבור המטלטלין או לשורפן וע"ז קיים ראייתו מהש"ס מכות דף כ"ב דבשורף עצי הקדש אית בי' משום ל"ת, אבל להסר מביהכ"נ השטענדערס בזה מיירא המהר"ם פ' בזה ס"ל הנ"ל דאין בטלטולם מאתר לאתר נתיצה והריסה, והגם שיש לפקפק על ראיי' הח"ס בזה ממה שהעלה דהע"ה אה"ק מבית שמש לבית אובד אדום, ומשם לעיר דוד, ע"ש, דהא ודאי פשוט דל"ש לאו זה אלא בעושה דרך השחתה משא"כ התם, ואכתי בהאי דמהר"ם פ', וכמו כן בנדון שלנו שמוציא השטענדערס ממקום קביעותן לתשמישי קדושה, ולהניחם בארץ נשי' במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב להשתמש בהם לצורך ביהכ"נ בזה שפיר י"ל דאית בי' משום ל"ת כן מ"מ אין לנו ראי' לאיסור, ותו מ"ש הדר"ג עוד משום קרש שזכה להנתן בצפון לעולם בצפון ומייתא לה בשם מרן הגאון מהר"ם שי"ק וכן מבואר זה בכמה תשו' האחרונים בשם הירושלמי, מ"מ נראה דלפי מה דמבואר בשו"ע סי' קנ"ג הי' אפשר לשות עצה בזה להפקיע קדושת אותן העצים עפ"י זט"ה על העצים החדשים שיעשו מהם המקומות החדשים, וכיון שנפקע קדושתן ממילא אין בו משום לא תעשון, וגם לא משום קרש שזכה להנתן בצפון, מיהא לפי"מ שהחליט המג"א בסי' קנ"ג ס"ק י"ו לאסור של כרכים אפי' אם בנו להם ביהכ"נ אחרת משום דאין בידם להפקיע קדושתן, ואפי' לשיטת המ"ב דמייתא התם דהתיר אפי' בשל כרכים דמאי איכפת להו לרחוקי' באבנים כיון שיש להם ביהכ"נ אחרת, מ"מ הכא ל"ש זה די"ל מסתמא יש כמה אנשים דודאי איכפת להו וקפדי שלא תשתנה הביהכ"נ מתכונתה הראשונה, וכ"ש לשיטת המג"א הנ"ל, ועי' בתשו' מרן הח"ס סי' ל"א שהעלה להלכה כהמג"א, והנה תשובתו הנ"ל הוא סובבת על ביהכ"נ שבעיר סענטע, ומחשיב לה ביהכ"נ של כרכים, וכפי הנראה גם עירו של הדר"ג לא נופל ממנה ולא גרועה ממנה ונחשב ג"כ לשל כרכים, וא"כ א"א לחלל קדושת הכלים ולהוציאם לחולין וממילא אית בי' נמי משום טעמי' הנ"ל:

ויותר מזה איכא למילף מתשו' ח"ס הנ"ל דלאו משום זכותם של אותן הכלים גרידא שזכו להיותם תשמישי קדושה צריכין אנו לדון בזה, אלא על קדושת ביהכ"נ בעצמו, ע"ש שכתב דאותו ביהכ"נ זכה להיות בימה שלה באמצע כמו קרש שזכה בדרום, וכו', א"כ ה"כ אותו ביהכ"נ כיון שכבר זכה להיות מבתי כנסיות השרידים אשר במדינתינו להיות עומד לנס, שכל מקומות מושבותיהם הם סדורים עפ"י מה שסדורים בבתי כנסיות הישנים שנבנו בעצת חכמי וגדולי הדור, בפרט כדרך שנסדרו בעת שנתחנך מאת קדושי עליון א"כ אינו בדין להפקיע מביהכ"נ זה זכות גדול ונשגב כזה, ובזה שוב לא שייך צד היתר הנ"ל שיש לצדד על הפקעת הזכות הזה מהכלים, דהא הביהכ"נ עצמו נשאר בקדושתי ושייך בי' טעם הנ"ל כיון שזכה בצפון, מה רב טוב הצפון במעשיהם של הקדמונים, וטובם גנוז בגוייהו, ובודאי לא אפון, כי אלופי קהל עדתו ישמעו ויאזינו, ויזכו לרב טוב הצפון, ותחזינה עיננו בימינו בקרוב קביעת בתי כנסיות שבחו"ל שעתידין לעלות ולהקבע בא"י בב"א:

תוכן העניינים

ערוגת הבושם על אוח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה