אור ברסלב
עצי חיים על מועדים עצי חיים על מועדים - שיר השירים

עצי חיים על מועדים· רבי חיים צבי טייטלבוים

עצי חיים על מועדים - שיר השירים

עצי חיים על מועדים - ספירת העומר

א) כשושנה בין החוחים ובמדרש מה השושנה הזו ניכרת בין החוחים כך היו ישראל ניכרים בין המצריים שלא שינו את שמם ולא שינו מעשיהם וכו' ויל"ד אמאי קרו להם בין החוחים במה שלא הי' ישראל שוים בשמם ומעשים להמצריים ואף דלישראל נאסר להו להקרא בשמם של המצריים אבל הרי לא נאסר להמצריים להקרא בשל עצמם והנראה עפימ"ש במדרש במגלת אסתר עה"פ ישנו עם אחד וגו' ואיתא שם אמר המן שנהון רברבין שאוכלין ושותין ואומרים עונג שבת עונג יו"ט וכו' וכל מה שהי' המן מקטרג על ישראל מלמטה הי' מיכאל מלמד עליהם סנגוריא מלמעלה אמר לפניו רבש"ע אין בניך מתקטרגין על ע"ז ועל ג"ע ושפ"ד אלא על שהן משמרין דהך א"ל חייך לא שבקית ולא אשבוק הה"ד כי לא יטוש ה' עמו בעבור הגדול שמו עכ"ד ובזה יש לפרש מה שאמרו חז"ל בזכות ד' דברים נגאלו ממצרים שלא שינו את שמם ואת לשונם וכו' ר"ל כיון שהי' המצריים שונאים את ישראל ויקוצו מפני בנ"י ופי' רז"ל שהי' כקוץ בעיניהם בשביל שלא עשו כמעשה ארץ מצרים ולא הי' להם דבר עמהם ולא התערבו בגוים וע"כ לא למדו ממעשיהם ובעבור זה הי' שונאים אותם ועל כן בשכר זאת ונהפוך הוא וגאלם ה' ממצרים כיון שהי' המצריים שונאים אותם בשביל שלא עשו כמעשיהם וע"כ לא נטשם ה' בעבור הגדול שמו דייקא כיון שהשנאה נצמח לישראל בשביל שהי' משמרין דתו של הקב"ה וז"ש כשושנה בין החוחים שהי' ישראל בין החוחים כקוץ בעיניהם ומפרש על מה הי' כקוץ במצרים ופי' בשביל שלא עשו כמעשיהם והי' ניכרים בין המצריים שלא שינו את שמם וכו':

ב) אני חבצלת השרון שושנת העמקים ובמדרש אני הוא וחביבה אני, אני הוא שהייתי חבוי בצלן של מצרים ולשעה קלה כנסנו הקב"ה לרעמסס והרטבתי מעש"ט כשושנה וכו' עכ"ד ועיי' בייטב פנים שמדקדק הנה דרש חבצלת נוטריקין חביבה חבוי בצל ויש להבין חבוי ל"ל ומי לא סגי אלו אמר אני הוא שהייתי בצלן של מצרים וכו' והנראה עפימ"ש א"ז ביש"מ פ' תולדות וז"ל הנה שמעתי בחלום כי אף שיעקב נולד בטוב נוטה לטוב כאמרם שהי' מפרכס בבטן אמו על פתחי בתי כנסיות ועשו נולד ברע נוטה לרע והי' מפרכס בבטן אמו על פתחי ע"ז וא"כ לפ"ז לכאורה משולל הבחירה כמעט מהם אך עיקר פעולת בחירתם ע"י שהי' אחים תאומים בבטן אמם ויש להם התערבות א"כ עשו בנטותו לרע בחשקת נמרץ מושך את יעקב עמו והיפוך ביעקב וא"כ די התחזקות הבחירה שכל אחד עמד בשלו וזש"ה אהבתי אתכם אמר ה' והנה הקושי' במה אהבתנו ר"ל באיזה זכות כיון שמטבע הטוב להטיב א"כ צדיק מה פעל, ולזה השיב הלא אח עשו ליעקב והי' להם התערבות ואעפי"כ זה פירש לתומו וזה לרשעו ומשום זה ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי עכ"ד ז"ל והנה כי כן מצינו במדרש בישראל כשהי' במצרים במה דכתיב או הנסה א' לבא לקחת לו גוי מקרב גוי מהו מקרב גוי כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הבהמה כך הוציא את ישראל מהמצריים עיי"ש וזה יש לומר שהי' הנסיון בישראל שהי' בין המצריים כנבלעים במיעם ועכ"ז עמדו בבחירתם ולשעה קלה כשיצאו ממצרים קבלו עליהם ברצון עול מלכותו ית"ש וז"ש המדרש חביבה אני כמו שמצינו ואוהב את יעקב בשביל שהי' בבטן אמו עם עשו אחיו ועמד בבחירתו כן ישראל חביבים הם למקום בשביל שהי' חבוי בצלן של מצרים זה בתוך זה ועכ"ז לשעה קלה הטיבו את מעשיהם כשושנה וזהו עיקר הנסיון והבחירה שלהם:

ג) סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני ואיתא במדרש בשני אשות אש שלמעלה ואש שלמטה וצ"ב ונראה דהנה לכאורה חולת אהבה להקב"ה לא יתכן להיות נקרא בשם חולת אהבה דהא אדרבה זהו שלימות כל איש אם יוכל לבוא למדריגה זו להשתוקק בנפש דבוקה וחבוקה בה' ית"ש אך יש לומר עפימ"ש בס' עבודת ישראל פ' בחקותי לפרש מה שאחז"ל הוי מתפלל בשלומה של מלכות הכוונה שאנחנו מחויבים להתפלל שתהא אימת מלכות על עמו לא לעבדו מאהבה בלבד כ"א בשלימות של מדת מלכות היינו יראה עם אהבה שאלמלא מוראו איש זה הקב"ה כביכול את רעהו הוא העובד אותו חיים בלעו מרוב תשוקה ואהבה עד כלות הנפש כדכתיב בבני אהרן בקרבתם לפני ה' עכ"ד הקדושים ובזה י"ל דמשו"ז נקרא חולת אהבה משום דאהבה בלבד בלי יראה כיון שאין מספקת לעובדי' בלי יראה דהא מגודל אהבה יוכל האדם לבוא לידי כלות הנפש וע"כ אך חולת האהבה נקרא ועי' מ"ש בסדר הקפות לשמ"ע וזש"ה סמכונו באשישות בשני אשות של מעלה ואש שלמטה דהא אהבת השי"ת בא מיראה רוממות מגדולתו של הקב"ה והיינו יראה עלאה ואש של מטה היינו יראה תתאה יראה בלבד בלתי אהבה וע"כ סמכוני בשני אשות של מעלה ושל מטה היינו בשניהם אהבה ויראה ואמר הפסוק משו"ז צריך להיות דבוק בשני אשות כי חולת אהבה אני ר"ל כי אהבה בלבד הוא רק חולה כנ"ל וע"כ צריך להיות דבוק בשניהם אהבה ויראה:

ד) שמנו נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי יש לפרש ע"ד האמור בחוה"ל דמה שאדם עושה מצות ומעש"ט הרי הוא עוסק בשל עצמו אבל מה שעוסק בעניני עוה"ז ה"ה כאלו עושה בשל אחרים כי אינו לו קנין עצמיות כי לא ירד אחריו כבודו עיי"ש ועפי"ז פי' בסדש"ש ואיש את קדשיו היינו מה שעוסק בקדשיו במצות ומעש"ט לו שלו תהי' עיי"ש וז"ש שמנו נוטרה את הכרמים של אחרים ר"ל במה אשר האוה"ע נחרו בנו לבלבל מחשבותינו בעניני עוה"ז להמציא טרף לנפשינו ואך הבל הוא כאלו עוסק בשל אחרים ולכן כרמי שלי שהוא בעצם שלו היינו מצות ומעש"ט המלוין לו לאדם ח"ו עי"ז לא נטרתי וכמו שאמרו חז"ל ברכות ליה אדם חורש בשעת חרישה קוצר בשעת קצירה תורה מה תהא עלי' ובזה יש לפרש שאלת הרשע מה העבודה זאת לכם היינו שגם עבודת ה' אינו לכם משלכם וכמו עניני עוה"ז אינו לכם מה שיש לו אינו שלו כמו כן עבודת ה' אינו שלו קנין עצמיי ועל כן אמור לו בעבור זה עשה ה' לי ר"ל שאינו כן כי המצות ומעש"ט אשר יעשה אותם האדם הם לי שלו קנין גמור ואין לו לאדם בעולמו כי אם את אשר יקנה שלימות הנפש ושלו הוא:

ה) כמגדל דוד צוארך במד"ר שהגדיל דוד אתכם בספרו שאמר לגוזר י"ס לגזרים כל"ח ויש לפרש עפימ"ש אא"ז ז"ל בייט"ל פ' קדושים עה"פ לגוזר י"ס לגזרים והעביר ישראל בתוכו עפ"י דאיתא במדרש שאמר שר של ים מה נשתנו אלו מאלו א"ל הקב"ה שוטה אתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון וז"ש לגוזר י"ס לגזרים ושלא תאמר מה נשתנו וכו' לזה אמר ויוצא ישראל מתוכם מכח תוכם הטוב שהוא קדוש לא' היינו שישראל לא עשו רק באונס ובשוגג עכ"ד ז"ל ויתבאר בזה משה"כ ויחן שם ישראל ופירש"י כאיש אחד בלב אחד ר"ל דבלבם הי' כולם שווים לטובה וכמ"ש חז"ל גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות וז"ש המדרש כמגדל דוד צוארך שהגדיל דוד אתכם בספרו לגוזר י"ס לגזרים והעביר ישראל בתוכו ר"ל כנ"ל ע"י תוכם הטוב אשר ממעקי הלב אנו לה' תלוים וזה שהגדיל דוד אותנו להעיד בנו בי כן אנחנו מקרב איש לעשות רצון אבינו שבשמים ואשר על כן העבירנו בתוכו בחסדו ית"ש:

ו) אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחו לי וגו' יתבאר ע"ד שכתב הטו"ז או"ח סי' א' לפרש דברי הטור אעירה השחר אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי שיש שני מיני התעוררת תחלה מתעורר מלמטה ואח"כ בא עליו התעוררת העליון לסייע לו וע"ז שיבח דוד את עצמו שהי' במעלה כ"כ עד שהתעוררת שלו מלמטה א"צ לסיוע התעוררת שלמעלה וע"כ אמר אני מעורר השחר עכ"ד והיינו שאמרו חז"ל פתחו לי פתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם היינו אע"ג דהתעוררת בא מלמעלה כפתחו של אולם אבל עכ"פ מתחלה צריך לעורר עצמו מלמטה כמו שאמר דוהמע"ה שנתעורר מעצמו תחלה וזש"ה ולבי ער שנתעורר בלבו מקודם ואח"כ קול דודי דופק בהתעוררת מלמעלה פתחו לי היינו אם פתח מקודם מעצמו תחלה ועי' מ"ש בפ' ויקרא:

ז) קול דודי הנה זה בא ובמד"ר זה משה בשעה שאמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלים א"ל והלא לא שלמו ת' שנה א"ל הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבוניכם אלא מדלו על ההרים וגו' עפמ"ש החיד"א בשמחת הרגל וח"ס עה"ת בפ' וארא הטעם שהקב"ה דלג על הקץ שנגזור ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ולא הי' כי אם רד"ו שנים עפי"מ דקי"ל הקדש חמץ ושחרור מפקיע מידי שיעבוד והקב"ה הקדיש את בנ"י לעצמו ולכבודו כדכתיב קודש ישראל לה' וע"כ ההקדש הפקיע אותם מידי שיעבוד מצרים ע"ש ובזה פירשתי משה"כ בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים ופירש"י בעבור זה שאקיים מצותיו ר"ל בשביל זה יצאנו ממצרים קודם שנשלם הזמן בשביל זה שקדשנו במצותיו והקדש מפקיע מידי שיעבוד עשה ה' לי ופירש"י רמז תשובה לבן הרשע לי ולא לו אלו הי' שם לא הי' נגאל דכיון שהוא אינו מקיים מצותיו ולאו קודש הוא ע"כ לא הי' נגאל כיון שהי' קודם הזמן של ארבע מאות שנה ויתבאר המדרש הואיל והוא חפץ בגאולתכם ע"ד שאמר הכתוב ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה וגו' כלומר שהוא חפץ למען צדקו לתת לנו את התורה ובעבור זה אנו קודש לה' ע"כ אינו מביט בחשבוניכם אע"פ שלא נשלם הקץ דהא כיון שהוא חפץ לתת התורה והרי אנו נתקדש בקדושתו והקדש מפקיע מידי שיעבוד מצרים גם קודם הזמן ועיין עצי חיים דרוש פ' שמות[:

תוכן העניינים

עצי חיים על מועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה