עצי חיים על מועדים· רבי חיים צבי טייטלבוים
עצי חיים על מועדים - סוגי' דכבתה
א) מס' שבת דף כ"א אמר ר' זירא אמר רב מתנא אמר ר"י פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחיל בין בשבת וכתב הרי"ף ז"ל מדקאמר מדליקין בהן בחנוכה בשבת מכלל דאי כבתה לא מזדקק לה ש"מ כבתה אין זקוק לה והקשו המפורשים הא גם מדמדליקין בהן בחול משמע דכבתה אין זקוק לה כמבואר בגמ' דרב חסדא ס"ל מדליקין בהן בחול משום דכבתה אין זקוק לה עוד הקשה הפנ"י האיך מוכח בגמ' דרב ס"ל כאז"ל דילמא סבר כז"ל כרב הונא והא דמדליקין בהן בחול לפ"מ שפירש"י לעיל טעמא דר"ה דחייש שמא יפשע א"כ י"ל דרב לא חייש שמא יפשע אבל אם כבתה זקוק לה [והא דתי' בפנ"י דדייק מדקאמר רב מדליקין בשבת ולא חייש לשמא יכבה ותו לא מצי לאדלוקי אע"כ דסבר כאז"ל ע"ש י"ל דבשבת כיון דהוא אניס ואי אפשר לתקן שפיר אמרי' כאז"ל אבל בחול כיון דאפשר לחזור ולהדליק אם כבתה אמרי' דזקוק לה וסברה זו מבואר בפ"י גופי' לעיל ע"ש] עוד הקשה בפנ"י בהא דאמר ר"ה כל השמנים שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בחנוכה הא בכלל השמנים שאין מדליקין בשבת הוא שמן שריפה וכיון שתרומה טמאה נמשך אחר הפתילה יפה רק דבשבת אסור משום דמצוה עליו לבערו חיישינן שמא יטה וזה שייך דוקא בשבת אבל בחנוכה בחול מ"ט אין מדליקין הא נמשך אחר הפתילה יפה: ונלע"ד לתרץ דהנה בקהלת יעקב אות א' כתב בתא דאמר בפסחים דף ק"ב אין עושין מצות חבילות חבילות דוקא כשזמן עשיות המצות נמשך שוה בשוה ונגמרות יחד אבל בשני מצות הנעשות בבת אחת והאחת נעשות מיד וחברתה נמשך גמר מצותה יותר אין בזה משום חבילות חבילות והביא ראי' לזה מירושלמי סוף תרומות מדליקין בשמן שריפה בחנוכה ואמאי לא חשו משום אין עושין מצות ח"ח וע"כ צריך לומר דהיינו טעמא משום דחנוכה הדלקה עושה מצוה וכבתה אין זקוק לה לא כן מצות שריפת שמן של תרו"ט שצריך המשך זמן עד שישרף וכבתה זקוק לה ואמטי להכי לא חשו בזה משום מצות ח"ח כיון דאין נגמרות שני המצות יחד עכ"ד ולפ"ז מיושב קושי' הפנ"י שהקשה אמאי אין מדליקין לר"ה בשמן שריפה בחנוכה בחול דהנה בגמ' הכא לרב ע"כ מיירי בנותן שמן שיעור מצומצם דאל"כ אמאי ס"ל לרב דמדליקין בכל השמנים הפסולים בחנוכה ואפי' בשבת משום דאסור להשתמש לאורה הא לאחר שדלק כשיעור חצי שעה מותר להשתמש לאורה לשיטת הרי"ף ז"ל וא"כ כיון דאחר השיעור מותר להשתמש לאורה הא יש לחוש שמא יטה אחר השיעור וע"כ דמיירי שנותן שמן שיעור מצומצם שידליק חצי שעה ולא יותר וא"כ י"ל דלר"ה נמי מיירי הכי שיש בה שמן רק כשיעור מצומצם וכיון דלר"ה ס"ל כבתה זקוק לה א"כ שני המצות היינו נר חנוכה וגם מצות שריפה דשמן תרו"ט נגמרות ביחד דלאחר חצי שעה שדלק כבר כלה השמן וליכא גם מצוה דשריפת תרו"ט ובכה"ג דנגמרות שני המצות ביחד איכא משום אין עושין מצות ח"ח וא"כ א"ש הטעם לר"ה דאין מדליקין בשמן שריפה אע"ג דנמשך אחר הפתילה יפה משום דלר"ה דס"ל כבתה זקוק לה שייך משום אין עושין מצות ח"ח:
ומיושב קושי' הפנ"י שהקשה מנ"ל דרב סבר כבתה אין זקוק לה דילמא ס"ל זקוק לה רק דלא חייש שמא יפשע ולהנ"ל י"ל דהא אם ס"ל לרב כבתה זקוק לה א"כ אמאי ס"ל דמדליקין בשמן שריפה הא אין עושין מצות ח"ח וע"כ משום דאין זקוק לה ואין נגמרות שני המצות יחד ומיושב ג"כ דברי הרי"ף דדייק דאין זקוק לה מדמדליקין בהן בשבת אבל מדמדליקין בהן בחול אין ראי' דאין זקוק לה די"ל דהא דמדליקין בשמנים הפסולים בחנוכה אע"ג דזקוק לה משום דלא חיישינן שמא יפשע וכקושי' הפנ"י באמת אבל מדמדליקין בהן בשבת ע"כ מוכרח דכבתה אין זקוק לה דאל"כ אמאי מדליקין בהן בשבת ואף דס"ל דאסור להשתמש לאורה מ"מ הא יש לחוש שמא יטה לאחר השיעור חצי שעה דאז מותר להשתמש לאורה וא"כ מוכרח לומר דמיירי בנותן שמן שיעור מצומצם וממילא דנגמרות שני המצות ביחד וא"כ קשה אמאי מדליקין בשמן שריפה הא איכא משום אין עושין מצות ח"ח וא"כ מוכח דכבתה אין זקוק לה ונגמר מצות נר חנוכה תיכף בשעת הדלקה ולכן לא שייך משום מצות ח"ח וא"ש דברי הרי"ף דרק מהא דמדליקין בהן בשבת מוכח דכאז"ל דהא מזה מוכח דמיירי בנותן שמן שיעור מצומצם ושייך משום מצות ח"ח וא"כ מוכח מהא דשמן שריפה דכבתה אין זקוק לה אבל מדמדליקין בחול אין ראי' דכאז"ל די"ל דהטעם משום דלא חיישינן שמא יפשע:
ב) והנה בתוס' כתבו דמשו"ה אמר רב מדליקין בין בחול בין בשבת דאי הוי אמר מדליקין סתם הו"א דוקא בחול אבל לא בשבת דמסברא אמרי' דמותר להשתמש לאורה והקשה במהרש"א א"כ גם ר"ה אמאי לא אמר אין מדליקין סתם ור"ח ג"כ לימא מדליקין סתם וממילא ידעינן דבחול אבל לא בשבת ע"ש ולע"ד י"ל דהנה למ"ד כבתה זקוק לה דאין מדליקין בחול ופירש"י משום דאם יכבה שמא יפשע ולא ידליקנה לכאורה דהיינו דוקא אם אסור להשתמש לאורה א"כ לצורכו לית לי' שום הנאה והלכך יש לחוש שמא יפשע להדליקה אם כבתה אבל אם מותר להשתמש לאורה ובודאי ישתמש בו אם כן כשיכבה ודאי ידליקנה כדי להשתמש בו לצורכו וה"ז דומה למאי דאמרי' דאם מותר להשתמש לאורה אסור להדליק בו נר חנוכה בשבת שמא יטה אבל אם אסור להשתמש לאורה ליכא למיחוש שמא יטה וכש"כ הוא דכשיש אימת שבת עליו ועכ"ז אם מותר להשתמש בו חיישינן שמא יטה אם יכבה ק"ו בחנוכה בחול דאדרבה דיש חיוב עליו להדליקה א"כ אם מותר להשתמש לאורה ודאי דיחזור וידליקנה ולפ"ז י"ל דרב דאמר מדליקין אי הוי אמר מדליקין סתם הי"א דלעולם סובר רב דכז"ל ועכ"ז לא חיישינן שמא יפשע משום דסובר מותר להשתמש א"כ למה יפשע שלא להדליקה וע"כ כתבו התוס' לרב דמסברא אמרי' דמותר להשתמש לאורה והיינו לרב דיקא אבל לר"ה דס"ל אין מדליקין הי"א להיפוך דטעמא משום דאסור להשתמש לאורה חיישינן שמא יפשע להדליקנה ולכן אשמעינן לר"ה דמותר להשתמש לאורה והנה לרב חסדא דס"ל מדליקין הו"א דאסור להשתמש לאורה והא דמדליקין לדידי' בחול משום דס"ל כאז"ל ולכן אשמעונין דר"ח ס"ל דמותר להשתמש לאורה ומסברה אמרי' דכאז"ל רק לרב הו"א דס"ל כז"ל:
אמרוה רבנן קמי דאביי משמי' דר' ירמי' ולא קיבלה כי אתי רבין אמרי' משמי' דר' יוחנן וקיבלה וכבר עמדו המפורשים אמאי מר' ירמי' לא קיבלה ואח"כ משמי' דר' יוחנן קיבלה וכלום משא פנים יש בדבר:
ונלע"ד דהנה בתרומת הדשן כתב דאם כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת אע"ג דעיקר המצוה מצ"ה מ"מ אם כבתה אפילו מבעוד יום אינו זקוק לה והביא ראי' מדהתירו בחנוכה בשמנים האסורים בנר שבת והטעם משום דאסיר להשתמש לאורה ואמאי שרי ליחוש דילמא כבתה אחר קבלת שבת שהוא קודם בה"ש ואכתי ליכא קיום מצוה ואיכא למיגזר בהכי דלא מצי להדליק עכ"ד והטו"ז בסי' תרע"ג חולק עליו עי"ש ולע"ד נראה די"ל דמשו"ה לא קיבלה אביי מר' ירמי' משום שהי' קשה לו כקושי' התה"ד האיך התירו להדליק בשמנים הפסילים בחנוכה בערב שבת הא איכא למיגזר שמא יכבה לאחר קבלת שבת ועדיין לא קיים המצוה עד צאת הכוכבים ולכן ס"ל לאביי בהס"ד דאין מדליקין בשמנים הפסולים בחנוכה בשבת אמנם ר' ירמי' ס"ל דמדליקין משום דאיהו לשיטתי' בברכות דף כ"ז דפליג התם ארב דס"ל דמותר להתפלל של שבת בערב שבת:
ור' ירמי' פליג התם דאמרי' שם בגמ' דרב צלי של שבת בע"ש והוי מצלי ר' ירמי' אחורי דרב וכתב במג"א סי' רס"ז דהתפלל תפלה של חול ומשמע דס"ל לר' ירמי' כרבנן דאין להתפלל תפלה של שבת בע"ש וא"כ ר' ירמי' לשיטתי' לא קשה אליבי' קושי' התה"ד דהא קודם ק"ש עדיין חול הוא ואם כבתה הנר יוכל לחזור ולהדליקו ולאחר ק"ש אליבי' דר' ירמי' הוא רק לאחר ציה וא"כ קיים המצוה דנר חנוכה בלילה ואז אם כבתה אין זקוק לה אפי' אם הי' חול, אך כיון דר' ירמי' אמר מ"ט דרב והא רב סבר דמותר לקבל שבת גם בערב שבת וע"כ לא קיבלה אביי דהא לרב קשה כקושי' התה"ד אבל כי אמרי' רבנן משמי' דר' יוחנן ולא משמי' דרב קיבלה אביי דהא לר' יוחנן לא מצינו דס"ל דמותר להתפלל תפלה של שבת בע"ש וא"כ לא קשה קושי' התה"ד ומשו"ה קיבלה:
ג) עוד י"ל דמשו"ה משמי' דר"י קיבלה דהנה הר"ן במס' פסחים דף ל' מביא שיטת הפוסקים דחמץ בפסח לא בטיל משום דהוי דבר שיש לו מתירין לאחר הפסח אף דמדרבנן חמץ שעבר עליו הפסח אסור מטעם קנס גם לאחר הפסח משום דלא קנסו אותו להקל עליו לחשבו דבר שאין לו מתירין אלא להחמיר עליו ע"ש ולפ"ז י"ל דה"נ רב דס"ל מדליקין בהן בשבת משום דאסור להשתמש לאורה וליכא למיחוש שמא יטה ולהנ"ל י"ל הא מ"מ כיון דאסור להדליק בשמנים הפסולים בשבת דעלמא ורק בחנוכה דאסרו חכמים להשתמש לאורה יהא מותר א"כ י"ל דה"נ לא אסרו חכמים להשתמש לאורה רק להחמיר עליו ולא להקל וא"כ מדוע מדליקין בהן בשבת ולכן י"ל דמשו"ה מתחלה לא קיבלה אביי והנה באמת ר' יוחנן ס"ל בפסחים שם דחמץ בפסח בנו"ט אע"ג דודאי ס"ל ג"כ דדבר שיש לו מתירין ל"ב והיינו משום דלא ס"ל הך סברא רק כיון דמ"מ לאחר הפסח ג"כ אסור לא הוי דשיל"מ ועי' בר"ן שם והיינו דמתחלה כשאמרה משמי' דר' ירמי' לא קיבלה אביי אבל כשאמרה אח"כ משמי' דר' יוחנן דמצינו דס"ל לר' יוחנן דגזירת חכמים הוא ג"כ להקל עליו וע"כ משמי' דר"י קיבלה דלדידי' שפיר י"ל דמשו"ה מדליקין בשבת משום דאסור להשתמש לאורה:
ד) וע"ד דרוש קצת יש לומר דהנה הא דאסור להשתמש לאורה כתב רש"י הטעם כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה והר"ן כתב הטעם משום דהוא דומיא דמנורה ע"ש ולע"ד קשה על הר"ן הא במנורה דהי' אסור להשתמש לאורה הוא משום דהוי הקדש ומועלין בו אבל בנר חנוכה הא לא הוי השמן הקדש וכמו דאמרי' בגמ' אטו נר קדושה אית בי' וגם דזה לא הוא מן הנס מה דהוי אסור בהנאה וא"כ אמאי בעינן בזה שיהא דומיא דמנורה יותר משאר מילי כגון שמן זית דלא בעינן דומיא דמנורה וכדומה רק בזה שהוא אסור להשתמש לאורה אמנם י"ל דכוונת הר"ן כמו דמצינו בגמ' תענית דף כ"ד ע"ב דאסור להנות ממעשה ניסים וא"כ גם מה שנתרבה השמן בהמנורה הי' מעשה ניסים ואפי' לא הי' הקדש הי' אסור להנות ממנה כיון שהי' בא ע"י נס ע"כ גם בנר חנוכה אסור להשתמש לאורה דומי' דמנורה שהי' מעשה ניסים ואסור להנות ממעשה ניסים כן בנ"ח אסור להנות ממנה וא"כ מה דאסור להשתמש לאורה הוא להראות הנס שהי' במנורה דמשו"ז הי' אסור להשתמש לאורה במנורה וכן הוא בנר חנוכה:
אמנם י"ל לפמ"ש הטו"ז בסי' עת"ר שהי' נשאר בהפך ביום הראשון לפי שאין הברכה שורה אלא בדבר שהוא בעולם ומשו"ז קבעו ימי חנוכה שמונה ימים ע"ש א"כ לפ"ז י"ל דמה שנתוסף ע"י הברכה נתרבה מעט מעט בכה"ג דאמרי' קמא קמא בטל במה שהי' כבר בהפך שלא ע"י הנס וא"כ לא שייך לומר דאין להנות ממעשה ניסים כיון דנתבטל כבר דהא אפי' איסור ממש אמרי' קק"ב ועי' ביו"ד סי' קל"ב ובשו"ת בי"צ או"ח ס' ק"ו אות ג' וא"כ קשה שוב אמאי אסור להשתמש לאורה בנ"ח הא גם במנורה הי' מותר להנות ממנה אם הי' השמן חולין דלא שייך הטעם משום שהי' מעשה ניסים ויש לתרץ דמידי הוא טעמא אלא לרב דס"ל אסור להשתמש לאורה והא רב ס"ל במס' ע"ז דף ע"ג דמין במינו לא בטיל וא"כ הכא נמי ל"ב וע"כ אסור להשתמש לאורה ולפ"ז י"ל דלדידן דקי"ל מין במינו בטל י"ל דמותר להשתמש לאורה אמנם יש לאסור מטעם האחר לפ"מ שפירש"י הטעם כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה, ומיושב השתא דאביי לא קיבלה מר' ירמי' כיון דר' ירמי' אמר מ"ט דרב והי' סבר אביי דטעמא דרב הוא משום דבעינן דומיא דמנורה ולטעמי' אזיל רב בזה דס"ל מב"מ לא בטל וע"כ לא קיבלה אביי דהא כתבו התוס' בחולין דף ק"ט וכן כתב רש"י בע"ז דף ע"ג דאביי ס"ל מב"מ בטל וא"כ י"ל דמותר להשתמש לאורה אבל כי הדר אמרוה' רבנן משמי' דר' יוחנן וא"כ כיון דר' יוחנן ס"ל ג"כ בע"ז שם דמב"מ בטל ואעפי"כ סבור ר' יוחנן דאסיר להשתמש לאורה וא"כ אין הטעם משום דבעינן דומיא דמנורה רק כמו שפירש"י הטעם כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה ולכן משמי' דר' יוחנן קיבלה אביי:
ה) אי זכאי גמירתי' לשמעתי' מעיקרא ופריך והא גמרא פי' ומאי נפקא מינה והקשו המפורשים הא נפ"מ דמעיקרא הוה ס"ל מותר להשתמש לאורה ושימש לאור חנוכה והשתא הוא דהדר בי' ונצטער על העבירה עי' בחידושי ח"ס ונראה דהנה לקמן אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה וכתב בחידושי הרשב"א בשם הר"ז ז"ל דאפי' מאן דאמר מותר להשתמש לאורה מודה בה, דאי ליכא נר אחרת הרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה עיי"ש ולפ"ז לכאורה יש לעיין מאי נפ"מ בין למ"ד מותר להשתמש לאורה ולמ"ד אסור להשתמש לאורה הא מבואר בש"ע סי' תרע"ג דאף לדידן דקי"ל אסור להשתמש לאורה מ"מ אי איכא נר נוסיף מותר ומבואר בטו"ז דאפי' יש אור גדול טפי ע"י נר חנוכה מותר עיי"ש וא"כ לעולם מותר להשתמש לאורה דהא יש נר נוסיף ועי"ז מותר להשתמש לאור נר חנוכה ויש לומר דעכ"פ נפ"מ דאי ליכא נר אחרת להשתמש לאורה דאפ"ה מותר למ"ד מותר להשתמש לאורה והא דצריך נר אחר היינו לכתחלה ואם ליכא נר מותר אבל למ"ד אסור להשתמש לאורה אסור אי ליכא נר אחר וא"כ לפ"ז לכתחלה דצריך נר אחרת אפי' למ"ד מותר להשתמש אה"נ דאין שום נפ"מ בין למ"ד אסור ובין למ"ד מותר ומיושב קושי' המפורשים הנ"ל דר' ירמי' לא הי' מצטער על העבירה משום דאפי' מעיקרא דהוה סבר מותר להשתמש לאורה ושימש לאור חנוכה לא הי' נכשל בעבירה דהא לכתחלה גם למ"ד מותר להשתמש לאורה צריך נר אחרת וכיון שהי' לו נר אחר גם למ"ד אסור להשתמש אי איכא נר נוסיף מותר וא"כ גם מעיקרא לא עשה עבירה אם שימש לאור חנוכה, ובפשיטת י"ל עפ"ד הסמ"ע סי' רל"ד דהמוכר לחבירו בשר טריפה מדרבנן ואכלו א"צ לשלם משים דמכשיל באיסור דאו' מצער הוא לי ואין האכילה מיחשב הנאה משא"כ באכל איסור דרבנן עיי"ש ועי' בנתיבות המשפט שם הטעם ולפ"ז י"ל דעל העבירה שעבר לא הי' מצער דבשוגג באיסור דרבנן אין מצטער, עוד י"ל לומר להיפך כיון דהוא איסור אין הנאתו מיחשב הנאה וכמו דאיתא בירושלמי נפשו של אדם חותה מן האיסור וממילא דלא הוי עבירה כיון דלא נהנה כלל מנר חנוכה דהא נפשו הי' קצה מן האיסור ועי' בש"ך ביו"ד סי' קי"ט ס"ק כ"ז: