אור ברסלב
עצי חיים על מועדים עצי חיים על מועדים - ליל ה' דסכות

עצי חיים על מועדים· רבי חיים צבי טייטלבוים

עצי חיים על מועדים - ליל ה' דסכות

עצי חיים על מועדים - ליל ד' דסכות

לו) תהלים קל"ג הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים וגו' כשמן הטוב וגו' כטל חרמון וגו' כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם יתבאר עפימ"ש האלשי"ך פ' פנחס ונתתי משכני בתוככם דמאחר שכתב ונתתי משכני מה הוצרך לומר ולא תגעל וגו' אבל הענין עפ"י מאמרם ז"ל והיא במדרש שוחר טוב עה"פ כל הנשמה תהלל יק' וז"ל נפשו של אדם עולות ויורדות תמיד לצאת ממנו שמשתוקקת לשוב אל שרשה הוא השכינה אלא שרואות שמלא כל הארץ כבודו חוזרות וז"ש ונתתי משכני בתוככם בתוך לבבכם ועי"ז ולא תגעל נפשי אתכם שהנשמה תרצה לשבת בגוף עכ"ד ויש לפרש בזה דברי המד"ר תודיעני אורח חיים שובע שמחות וגו' א"ת שובע אלא שבע אלו ז' מצות שבחג ואלו הן ד' מינים שבלולב וסוכה וחגיגה ושמחה עיי"ש והנה רישא דקרא תודיענו אורח חיים צ"ב מאי שייכות לזה לפי דברי המדרש ולהנ"ל יש לומר כיון דהד' מינים שבלולב מורים על שמחה כמ"ש הרא"ה בספר החינוך מצוה שכ"ד וז"ל וידוע מצד הטבע כי הד' מינים כולם משמחי הלב רואיהם עכ"ד עיי"ש ושמחה מביא לידי השראת השכינה כמ"ש התוס' בשמחת בית השואבה שהי' שואבין רוח הקודש ע"י השמחה וגם הסוכה הוא צלא דמהמנותא וזהו ג"כ מורה על השראת השכינה וזש"ה ע"י השבע מצות הנ"ל תודיענו השי"ת אורח חיים כי בזה הנשמה תרצה לשבת בהגוף והחיים אתנו בראותה שכינת עוזו חופף עלינו וז"ש נר ה' נשמת אדם עפי"ד הגמ' בשבת דף כ"ג דהמנורה עדות לישראל שהשכינה שורה בישראל עיי"ש וע"כ ע"י נר ה' היינו המנורה נשמת האדם בגוף כיון שרואה הנשמה שהשכינה שורה בנו והנה בהוריות דף י"ב איתא משה הי' דואג שמא מעלתי בשמן המשחה יצאה בת קול כשמן הטוב וכו' כטל חרמון מה טל חרמון אין בו מעילה אף שמן אין בו מעילה ועדיין הי' אהרן דואג שמא אני מעלתי יצאה ב"ק מה טוב וגו' שבת אחים גם יחד ופי' מהרש"א סם שמא מעלתי להתגאות ואמר כטל חרמון כי הנה הר חרמון הוא יותר גבוה' מהר ציון ומניח לירד הטל ממנו להר ציון עיי"ש והנה ידוע כי אשכון את דכה ושפל רוח דע"י הענוה שורה השכינה וא"כ כיון שלא מעלו בשמן המשחה היינו שלא נהנה בהם ע"כ השרה הקב"ה שכינתו עליהם ומסיים הכתוב כי שם צוה ה' את הברכה ע"י מה שלא מעלו היינו שהלכו בשפלות רוח ובעניוות גדול והשכינה שורה בהם ע"כ הם חיים עד העולם בזה הם חיים וקיימים לעולם כמ"ש חז"ל משה לא מת ומשה ואהרן שקולים הם דהא ע"י השראת השכינה הנשמה מחזקת עצמה בגוף והם חיים וקיימים עד העולם:

לז) אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ויל"ד כפל הלשון דהא ירא ה' הוא ודאי הולך בדרכי ה' וגם מה שדרשו חז"ל יגיע כפיך וגו' כל הנהנה מיגעו כפו גדול מירא שמים שנא' יגיע כפיך וגו' אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב וצ"ב ונראה עפ"ד רש"י ז"ל בראשית ברא א' וגו' בתחלה עלה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שותף מדה"ר למדה"ד ופירשתי עפ"ד התיקונים תקון כ"ט וז"ל פקודין דל"ת מסיטרא דדין דאיה' א' פקודין דעשה מסטרא דימינא דאיה' רחמי' דכלילן באברהם וכו' עכ"ל ויתבאר דברי רש"י בראשית ברא א' בתחלה עלה לברוא במדה"ד היינו שישמור עצמו מל"ת דבא ממדה"ד משם א' ראה שאין העולם מתקיים ר"ל דאפי' אם ישמור עצמו מל"ת לזה אין ראוי להעולם להתקיים דהא אפי' אם לא הי' העולם נברא ג"כ לא הי' עוברים על ל"ת ומה בצע שנברא העולם והוא קיים לכן שותף מדה"ר למדה"ד היינו שיקוים גם המצות עשין שהוא ממדה"ר ובאופן זה ברא ה"א אדם על הארץ שישמור עצמו מל"ת דהוא ממדה"ד וגם יתאמץ במ"ע דהוא ממדה"ר ויש לבאר בזה הכתוב ובשוב רשע מרשעתו עליהם חי יחי' ודרשו חז"ל דמיירי בתשובה מאהבה ויל"ד הלשון חי יחי' דאע"ג דבתשובה מאהבה זדונות נעשית כזכיות מ"מ למה השכר הוא בענין ששייך על זה:

הלשון חי' יחי' וי"ל דבתשובה מיראה דנעקר החטא וכאלו לא עשה במזיד אבל עכ"פ כיון דלא נעשה מצוה א"כ אין העולם מתקיים עי"ז וכמו על ל"ת אבל בתשובה מאהבה דנעשית ע"י הזדונות זכיות א"כ ראוי הוא שיתקיים העולם ולכן בשכר זה אמר הכתוב דחי יחי' מדה כנגד מדה שמגיע לו שכר על שמקיימין את העולם ע"י הזכיות שנעשה בתשובתו מאהבה וכעין זה כתבתי לעיל לחג הסכות ע"ש:

והנה כי כן יבואר דקרבנות הם באים ע"י אהרן ובניו עם קדושיך עפ"ד הזוה"ק פ' ויקרא דף ח' שמחה בכהנא אתקיים בגין דהוא רחוקא מן דינא וכהנא בעי לאשתכחא תדיר באנפין נהירין ובאנפין חדאין יתיר מכל עמא ע"ש וי"ל כיון דהקרבן בא לכפר על החטא עד שנעשה לו כזכיות והיינו ע"י תשובה מאהבה שהוא עבודה מתוך שמחה וכמבואר שם בזוה"ק דגם בקרבן צריך להביא בשמחה וכמשה"כ עבדו את ה' בשמחה ומשו"ה הקרבנות באים ע"י הכהנים שעובדים את ה' בשמחה ובחדוה ולכן סוכות זמן שמחתינו דהסוכה הוא זכר לענני כבוד דבא בשביל אהרן ולכן הוא זמן שמחתינו כמו עובדא דאהרן דעבודתם הי' בשמחה ובחדוה והשכינה שורה רק מתוך שמחה וענני הכבוד הם השראת שכינה שבא ע"י אהרן שעבד את ה' בשמחה ויתבאר הכ' אשרי כל ירא ה' היינו שהוא ירא ה' מל"ת וגם הולך בדרכיו לעשות המ"ע עי' במצודת שם ובזה הוא מקיים העולם כנ"ל וע"כ הוא אוכל פירותיהן בעוה"ז מלבד הקרן קיימת לעוה"ב ואמר הכ' יגיע כפיך כי תאכל היינו שמקיים המ"ע שהוא מקיים בקום ועשה וביגיע כפו ר"ל ביגיעת הגוף אז עי"ז שמקיים העולם דהא העולם מתקיים ע"י המ"ע ולכן מגיע לו שכר בעוה"ז מלבד מה שהוא שמור לו לעוה"ב:

תוכן העניינים

עצי חיים על מועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה