אור ברסלב
עצי חיים על מועדים עצי חיים על מועדים - ליל א' דסכות

עצי חיים על מועדים· רבי חיים צבי טייטלבוים

עצי חיים על מועדים - ליל א' דסכות

עצי חיים על מועדים - לחג הסכות

יב) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחם היום יתבאר דהנה ידוע דחיות:

של הנשמה בתורה ומצות אשר צוה ה' את האדם לעשות אותם וחי בהם והיינו אם ח"ו ימעול מעל בה' לעבור על מצותיו מרצח כח נפשו ברחניות אבל אם ישמור דרכי ה' ללכת בהם נותן כח ועוז בכל חלקי הנשמה להחיות בהם ומשו"ז אמר הכתוב ובשוב רשע מרשעתו אליהם חי יחי' ובגמ' יומא דף פ"ו מוקי לה בתשובה מאהבה דייקא דזדונות נעשית לו כזכיות לכן אליהם יחי' כיון דבתשובה מיראה אע"ג דזדונות נעשית לו כשגגות מ"מ עדיין הוי כאלו מרצח כח נפשו בשגגה כיון דטבע של החטא כאלו נוטל נפשו ח"ו א"כ מה לי אם נוטל נפשו במזיד או בשוגג אבל בתשובה מאהבה דנעקר החטא לגמרי וכאלו לא חטא אדרבא דנעשית לו כזכיות לכן בזה אמר הכתוב ובשוב וגו' חי יחי' כיון דנעקר החטא שממית לגמרי ובזה ע"י הזכיות יחי' האדם והנה בר"ה ויוכ"פ זמן תשובה מיראה בר"ה יכתבון ויום צום כפור יחתמון א"כ כיון דנשאר עוד חטא בשוגג הוי כאלו עוד ניטל חיות נפשו בשוגג דתשובה מיראה נעשית לו הזדונות כשגגות ויש לומר בזה מה שאומרים ובזכות צאתי מביתי החוצה וכו' יחשב כאלו הרחקתי נדוד ר"ל כמו בהורג נפש בשוגג חייב גלות ויכופר עי"ז חטאו בשגגה א"כ גם אם מרצח נפש הנשמה שלו בשוגג ג"כ יחויב גלות לכפר על מה שנטל נפשו של הנשמה שלו בשוגג וע"כ בסוכות זמן תשובה מאהבה וע"י המצוה של סוכה צלא דמהמנותא יתעורר התשובה מאהבה לכן בזכות צאתו מביתו החוצה הוא נחשב כאלו הרחיק נדוד היינו במה שצריך לקבל עליו הגלות וע"י הסוכה נתכפר לו כאלו הרחיק נדוד כיון דנחשב לו כל העון כאלו לא נעשה כלל ואדרבא כזכיות יחשבו גם הם ויתבאר בזה הכתוב והוא יושב פתח האהל כחם היום דהנה כן דרכם של הצדיקים להיות פונים אל מעשיהם ושבים אל ה' בכל לב וע"כ אאע"ה פחד לנפשו פן אע"פ שעשה תשובה לפני הקב"ה מ"מ אפשר לא הי' רק מחמת יראה ונשאר חטא שוגג ונתחייב גלות עבור הנשמה שלו וע"כ בא הרמז והוא יושב פתח האוהל לנסוע מביתו החוצה לקבל עליו עול גלות ואמר הכתוב כחם היום היינו דהכתוב מעיד עליו דמעשיו הי' תמימים להשי"ת ועשה הכל מחמת אהבה ולא מחמת יראה כחם היום כמאמר הכתוב ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ומזה דהעושים מאהבה מכנהו לגבורת השמש וזהו כחם היום ר"ל שהי' אברהם כאוהביו בצאת השמש:

יג) בסכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דרתיכם וגו' ויל"ד הא כבר כתיב חג הסכות שבעת ימים לה' ולמה הוכפל הדבר גם למען ידעו דרתיכם צ"ב ונראה עפמ"ש אא"ז זצללה"ה בייט"ל פ' ראה ההבדל בין יראה עילאה ובין יראת העונש או מאהבת השכר כי בהיות כוונתו זכה וצלולה יקום על מעמדו ולא יפול ממנו כי שפת אמת תיכון לעד משא"כ אם כוונתו לעצמו להעשיר בעוה"ז או לשם שכר או מיראת העונש אז איננו במעמד אחד כי יפול הנופל ממנו ועד ארגיעה לשון שקר, עוד מבואר בספרים כי מי שיראתו ועבודתו מכח שכר ועונש אינו מורישה לבניו כי עבודה כזו לא יורק מכלי אל כלי משא"כ עבודה רצוניות מיראת רוממותו ית"ש האב זוכה לבניו ולדורותיו אחריו וז"ש מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותו דייקא לא יראת עונש כ"א יראה מרוממתו אז תהי' יראתם כל הימים אשר הם סיים וגם למען ייטב להם ולבניהם לעולם כי ינחלו יראתם אל בניהם לדור דורות עכ"ד ז"ל עיי"ש, ובזה יש לפרש הכתוב מה שנאמר על אברהם אבינו ע"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ופירש"י כי ידעתיו לשון חבה היינו שהקב"ה אוהבו ובדאי כי הוא זה מפני שאאע"ה הי' ג"כ עובד את ה' מאהבה לה' לא מטעם יראת העונש והוא ע"ד אני לדודי ודודי לי וא"כ כיון דהעבודה מאהבה הוא מנחיל לבניו אחריו ולכן למען אשר יצוה את בניו וגו' ר"ל דהאהבה של האב להשי"ת עי"ז זוכה לבניו לדורותיו ויתבאר ג"כ הכתוב בישעי' מ"א ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי היינו משו"ז זכו ישראל מה שבחר בנו משום שהם זרע אברהם שהי' אוהבו של הקב"ה וזכה ע"י האהבה לבניו ולדורותיו אחריו: ולפ"ז יש לומר דבסכות זמן תשובה מאהבת השם ית"ש לא מכח יראת עונש כי אם מרוממתו ית' ויתעלה לכן הוא לו לקנין עולם כל ימי חייו אשר הוא על פני אדמה וגם מורשה הוא לדורות הבאים אשר אינני פה היום עמנו כי עבודה כזו הוא קנין עצמיות להנחיל לבניו אחריו והנה כבר כתבו המפו' דשבעת ימי החג הם רמז נגד ז' עשירות חיי האדם שבעים שנה והמה לעורר האדם כי חייו הבל המה כל ימי האדם בעוה"ז וכסוכה דירת ארעי העומד לנסוע ממקום למקום והעיקר לקנות קנין עצמיות בעוה"ב אשר הוא נצחי עדי עד נועם מתמיד וזש"ה בסכות ר"ל ע"י הסכות זמן תשובה מאהבה תשבו שבעת ימים היינו ז' עשירית שנה שהם ימי חיי האדם אשר המה שבעים שנה כי ע"י הסכות תהי' יראת ה' מרוממתו יתעלה חופף עליכם כל הימים וגם למען ידעו דורותיכם כי ינחלו יראתם גם לדורות עולם וגם הם ידעו כי בסכות הושבתי וגו' ר"ל גם הם יבינו כי חיי העולם הוא כסכות והעיקר לשום מגמתו לחיי עוה"ב כי הוא נצחי וקבוע וקיימי:

יד) בסכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותיכם וגו' ובמג"א סי' תרכ"ה ויכוין בישובתה שציונו הקב"ה לישב בסוכה זכר לי"מ וכתב במחה"ש הטעם דכתיב למען ידעו דורותיכם נראה מלשון הכתוב שהקפידה תורה שבשעת קיום המצוה נדע ונתכוין לטעם מצוה שהוא זכר לי"מ עכ"ל ויש להבין מנ"ל דהא דכתיב למען ידעו היינו לכוין כן בשעת קיום המצוה דילמא אמר הכתוב הכי דאם נשב בסוכה ממילא עי"ז נדע מעצמינו שישבנו בסוכה בהוציאנו ממצרים אבל לא שצריך לכוין בעת ישובתה כן וא"כ סוכה הוא ככל המצית דרק צריך לכוין לצאת ידי המצוה אבל לא הטעם של המצוה: ונראה עפ"ד הטור שם וז"ל ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא ציונו לעשות סוכה באותו זמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה סוכות בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ואנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך הוא עכ"ל ויש ללמוד ג"כ מדברי הטור דמשו"ה אין עושין הסוכות בניסן לפי שבעת ההוא פן יעלה בלב לכוין בישובת הסוכה להנאתו למען תהי' לו לצל יומם ע"כ צונו הבוב"ה לעשות הסוכה בזמן הגשמים בחדש השביעי כדי שתהא כולה לשם ה' ובזה י"ל דמשו"ה נקרא חג הסוכות זמן שמחתינו עבודה לה' מאהבת הבוב"ה ע"ד האמור באברהם אבינו ע"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ותמהו המפורשים מדוע פרט הכתוב רק צדקה ומשפט הלא על כל מצות השי"ת צוה אברהם את בניו ואת ביתו ופרשתי עפמ"ש העיקרים מאמר ג' פ' כ"ח איך יהי' שלימות לנפש מחלק המשפטים שבין איש לרעהו הלא אינם אלא תיקון המדיני לישוב העולם והעלה כי הם נותנים שלימות לנפש מצד המחשבה שמכוון בהשמרם לקיים מצות ה' לא בשביל תיקון המדיני ועד"ז פי' משה"כ ישעי' ל"ב והי' מעשה הצדקה שלו' בקיבוץ המדיני ועבודת הצדקה שמכוין בשביל מצות ה' שזה העבודה בצדקה יגרום השקט ובטח עד עולם עכ"ד וזש"ה ושמרו דרך ה' ר"ל לשם ה' דייקא אף במצות צדקה ומשפט שהוא גם להנאת עצמו בשביל תיקון ושלו' בקיבוץ המדיני ועכ"ז צוה אברהם דגם במצות צדקה ומשפט יעשו רק בעבור לשמור דרך ה' ולא להנאת עצמו והוא נסיון גדול ועי' מ"ש בפ' חיי וע"כ אמר הכתוב כי ידעתיו ופירש"י לשון חבה דהא בעושה המצוה ויש לו ממנו הנאת הגוף לעצמו ג"כ מצוה עביד אבל אם גם בזה רק לשם ה' יעשה הכל ולא למענו ע"כ שכרו הרבה מאוד וקראו הכתוב בלשון חבה:

ויש לומר דמשום זה הטעם בסוכות הוא זמן שמחתינו עבודה מאהבה לפי מ"ש הטור דמשו"ה עושים הסכות בתשרי להראות לכל שמצות המלך הוא וע"כ אין עושים את החג בניסן כנ"ל וא"כ גם הסוכה הוא כמו צדקה ומשפט דאע"ג דיכול לעשותה בעבור תהי' לו לצל ואנו עושים אותה בכדי שתהא כוונתינו רק למענו ית"ש ולא להנאת עצמינו וא"כ בסוכה אנו זוכים ג"כ לשכר זאת אשר ה' יראה אלינו בלשון חבה כמו שכתב באברהם אבינו כי ידעתיו שהוא לשון חבה וע"כ הוא זמן שמחתינו על מה שהקב"ה משתעשע עמנו להראות לנו אותות אהבה ויתבאר בזה הכתוב למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם ממצרים ר"ל כמו שאברהם אבינו ע"ה צוה את בניו וגו' במצות שהם גם להנאת עצמו שיכוונו רק לשמור דכך ה' כן בסכות ידעו בזה דורותיכם היינו בניו וביתו אחריהם לשמור את מצות ה' רק לשמו יתברך כיון דלא צונו לעשות הסוכה בניסן שבעת ההוא יצאנו ממצרים ויש לומר דמזה הביא המג"א דצריך לידע הטעם לישב בסוכה זכר לי"מ דאל"כ דרק נתכוין לצאת ידי המצוה אבל לא נתכוין הטעם ג"כ יצא א"כ האיך ידעו מזה דורותיכם דגם במצות שהוא הנאת הגוף יכוונו רק לשמו ית' דהא אם לא ידעו שהוא זכר לי"מ א"כ י"ל דסוכה היא זמנו רק בתשרי ולא בניסן אבל לפי הטעם שהוא זכר לי"מ ועכ"ז זמנו בתשרי ולא בניסן וכדברי הטו"ר ממילא שייך הפירוש למען ידעו דורותיכם שיכוונו במצוה למען שמו ית':

טו) במדרש אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך בסכות תשבו שבעת ימים והוא תמוה ונראה עפ"ד הטור סי' תרכ"ה וז"ל ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו זמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה סכות בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסכות ואנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה בזה נראה לכל שמצות המלך היא עכ"ד ומבואר מזה דמצות סוכה אין לעשותה בשביל הנאת עצמותו כי אם במצות המלך ולא כן מצינו בכל המצות כפי מה שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וי"ל דהיינו טעמא משום דההוא יומא הוא דקגריס דבר"ה ויו"כ זמן תשובה מיראה מפחד ה' ומהדר גאונו בר"ה יכתבון וביו"כ יחתמון וכל אדם מפשפש במעשיו מחמת יראת העונש והעדר השכר כי מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד יוכ"פ כמאמר חז"ל ביצה דף ט"ז אבל בסכות הוא תשובה מאהבה כי נחכה לה' אשר כבר כתבו וחתמו על היהודים לטוב לנו כל הימים רק התשובה הוא על מה כי ח"ו נתרחק מעבודת ה' ומקרב איש ולב עמוק אנחנו משתוקקים לעזרת ה' כי יטהר לבנו לקרב אותנו אשר נהי' מוכנים מעתה להיות עבד נאמן לה' ולתורתו וא"כ בסוכות כן עבודתינו בכל כוונתינו בלתי לה' לבדו ולשמו ית' ועל כן ציונו ה' לעשות את הסכות בחדש השביעי ולא בחדש ניסן כיון דבחדש ניסן אפשר יחשוב האדם לו לישב בסוכה שלא לשמה כמ"ש הטור לפי שהוא ימות הקיץ וכו' אבל כיון דבסוכות צריך לעבוד את ה' רק לשמו ית' מאהבת ה' ולכן צוה אותנו לעשות את הסוכות בחדש השביעי, והנה כתב העיקרים מאמר ג' פ' כ"ח איך יהי' שלימות לנפש מחלק המשפטים שבין איש לרעהו הלא אינם אלא תיקון המדיני ומישוב העולם והעלה כי הם נותנים שלימות לנפש מצד המחשבה שמכוין בהשמרם לקיים מצות ה' לא בשביל תיקון המדיני לבד ועד"ז פי' משאה"כ בישעי' ל"ב והי' מעשה הצדקה שלו' בקיבוץ המדיני ועבודת הצדקה שמכוין בשביל מצות ה' שזה העבודה בצדקה יגרום השקט ובטח עד עולם עכ"ד עיי"ש, ויתבאר דברי המדר' אתה אמרת והשענו תחת העץ כדי לקיים בזה מצות צדקה והכנסת אורחים שהוא מצוה מלבד שיש בזה עבודת השי"ת הוא דבר שיש בו קיבוץ המדיני ומצות שכלי וא"כ עיקר המצוה בזה ע"י המחשבה שמכוין להשמרם בשביל לקיים מצות ה' ולכן בשכר זה נתן הקב"ה לבנ"י מצות סוכה אשר אופן עשייתה רק לשם ה' לבדו ולא בשביל עצמו כי אם כוונתה לשמה אך כדי לקיים בה מצות ה' ועיין מ"ש לעיל ע"ד הטור והמחה"ש ס' תרכ"ה:

טז) ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך וגו' ואעשך לגוי גדול וגו' והי' ברכה ופירש"י מעכשיו תברך את אשר תחפוץ יתבאר עפימ"ש השל"ה מה שאמרה רחל הבה לי בנים לפי שחשבה שהי"ת מונע ממנה פרי בטן מחמת שמתאוה הקב"ה לתפלתו של יעקב כאמרם ז"ל למה נעשה אמותיהן של ישראל עקרות מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים וע"ז השיב יעקב שזה הוא בא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו אבל בחו"ל הניתן תחת שרי מעלה אין הקב"ה מייסר הצדיק מפני שחושק לתפלתו כי אולי יפסיקהו עוברי דרכים הם שרים החיצונים וזה שאמר התחת א' אני פי' וכי אנו בא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו וכו' עיי"ש היוצא מזה דבחו"ל הניתן תחת שרי מעלה יש לחוש ולירא לעצמו כי אולי יפסיקהו המשטינים ומקטריגום ולא תתקבל תפלתו מפניהם ואפשר מכיוון זה במה שאחז"ל בסוכות אשר המה ימי אשובה מאהבה ר"ל ע"ד שקרא בזוה"ק הסוכה בשם צלא דמהמנותא ר"ל כשישראל יושבים תחת הסוכה הם תחת הקב"ה בעצמו ולא תחת מלאך או שליח אף כשהם בחו"ל וע"כ נקראים בשם ימי תשובה מאהבה כיון שבסוכות אין לנו פחד מהמלאכים שישטינו ויקטרגו עלינו ורק הקב"ה בעצמו הוא ירחם אותנו ויקבלינו בתשובה לפניו ותשובתינו רק מאהבת הי"ת ומקור הטוב רוצה להטיב לברואיו לא כן עד עתה מר"ה עד יוהכ"פ ימי הדין וביקור מעשי כל איש וכפרי מעלליו יאכל וע"כ הם נקראים תשובה מיראה מאימת הדין שלא לקטרג ח"ו, וזש"ה ומי גוי גדול אשר לו א' קרובים אליו כד' אלקינו בכל קראינו אליו ר"ל דישראל הם גוי גדול כיון שהם תחת הקב"ה בעצמו לא תחת יד מלאך [ע"ד שכתב ויקם שדה עפרון שהי' לו תקומה שיצא מיד הדיוט ליד מלך] בכל קראינו אליו ר"ל דאם הם מתפללים וקוראים אל ה' יענם וישמע תפלתם כיון שהם תחת הקב"ה ואין לנו פחד מהמלאכים שיקטרגו עלינו, וזש"ה לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול שם בא"י שהוא הקב"ה בעצמו ובזה יהא גוי גדול כנ"ל והי' ברכה תוכל לברך את אשר תחפוץ באין שטן ופגע רע כיון ששם בא"י אין לנו פחד מהמלאכים שיקטרגו עלינו והבן, ויתכן בזה מה שפירש"י ואעשך לגוי גדול שם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים הוא דבר אחד עם מה שפירש"י ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם וכו' דהנה השל"ה כתב עוד שם דזהו ענין מה שאמרו חז"ל ישראל שבח"ל עע"ז בטהרה הן כי בעו"ה הם יושבים תחת רשות השרים שהם אלקי העמים וזהו כע"ז כיון שמפסיק ביניהם עיי"ש וזה שפירש"י דכשיבוא א"א לא"י אז נוכל לומר אלקי אברהם כיון שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו ואין רשות אחרים עליו וע"כ בא"י אתה זוכה לבנים דהא בא"י אין כאן שטן ופגע רע להפריד לעכב התפילות ועל כן שם קרוב ה' לקוראיו לקבל תפילתו ברצון ויזכה לבנים ושם אעשך לגוי גדול:

יז) במדרש ילקוט אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך בסכות תשבו שבעת ימים והוא תמו' מה ענין סוכה לזה ונראה עפי"מ שפירש"י עה"פ ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' א' עולם ע"י אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה לכל העולם לאחר שאוכלים ושותים אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי שאמר והי' העולם אכלתם והוא מגמ' סוטה דף יו"ד ולזה יש לומר הטעם לזאת יקרא הסוכה צילא דמהמנותא עפ"י המבואר באלשי"ך כי זאת היתה כוונתו ית' לשום את בנ"י באוהלים בצאתם ממצרים לתת להם ארץ טובה להראות שלא לעשות עיקר מעוה"ז כי בעוה"ז האדם כמו יושב אוהל העומד לנסוע ממקום למקום והעיקר להיות מוכן בעת ישוב לביתו לקנות ולסחור מצות ומעש"ט לשבת בזה בעוה"ב עכ"ד עיי"ש ולכן נקרא הסוכה צילא דמהמנותא כיון שעי' הסוכה נקרא שם ה' בעולם דבזה יוכל האדם לזכור בעצמו מה הוא ומה אחריתו וכמו שע"י האשל נקרא שם ה' בעולם כן ע"י הסוכה כנ"ל וז"ש המדרש אתה אמרת והשענו תחת העץ היינו תחת האשל כנ"ל ובזה הי' שם ה' נקרא בעולם חייך שאני פורע לבניך כן בדורות האחרונים ליתן להם מצוה כזה שע"י יזכירו וישובו אל ה' ויהי' נקרא שם ה' בעולם במה שישבו שבעת ימים תחת צילא דמהמנותא וכאמור ועי' מ"ש עוד על המדר' בפ' וירא:

יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום ופירש"י לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו והוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים והשענו תחת העץ ובמדרש ילקוט אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך בסכות תשבו שבעת ימים והוא פלאי ונראה עפימ"ש אא"ז זללה"ה ביש"מ פ' תרומה לפרש הכתוב נחלתי עדותיך לעולם וגו' נטיתי לבי וגו' דהנה במגילה כ"א אמרי' אף דתרי קלא לא משתמעי מ"מ בהלל ומגילה אפי' עשרה קורין כאחד דכיון דחביב יהבי' דעתי' ושמעו עיי"ש ונראה דמזה יש ללמוד על הכלל כולו דבדבר חשיב מאוד אין שום טרדה מבטלו וז"ש נחלתי עדותיך לעולם ר"ל בלי ביטול רגע כי ששון לבי המה דאז אין שום טרדה מבטלו ואיידי דחביב יהיב דעתי' אבל נטיתי לבי לעשות חקך היינו שכופה את יצרו אבל אינו חביב אז לעולם עקב היינו בסוף אחר שפונה מכל הטרדות אז פונה אל התורה עכ"ד ז"ל עיי"ש ובזה יש לומר דבשבעת ימי הסכות זמן שמחתינו ימי תשובה מאהבה אזי אנחנו במדה זו לעשות את כל דברי התורה הזאת בלי הרף וביטול מפני הטרדות ומניעות הזמן כיון שכל המצות חביבים הם לנו ולכן הסוכה נקרא צילא דמהמניתא כיון שהזמן גרמא לעבוד את השי"ת בלי שום מסך המבדיל בין אדם לקונו כביכול ואין שום דבר ממקרי הזמן יפריע אותנו מעבודתינו דבר והנה מדה זו הי' לו לאברהם אבינו ע"ה אשר ישב פתח האהל כחום היום בעת השמש יצא בגבורתו וכל איש הי' נחבא בביתו לבל יכהו שמש ושרב והוא ישיש כגבור לרוץ נגד אורחים הבאים וזהו מפני שהי' עובד את השי"ת מאהבה בחיבה יתירה וע"כ אין שום טרדה ומניעה הי' מבטלו מעבודת השי"ת ויתבאר דברי המדרש אתה אמרת והשענו תחת העץ היינו שישב פתח האהל שמא מיקלעי אורחים אף שהי' לו מניעה גדולה בעת ההוא לבטלו ממצות הכנסת אורחים והיינו מפני שעבד את השי"ת באהבה רבה וע"כ חייך שאני פורע לבניך בסוכות תשבו שבעת ימים שהוא מורה על עבודת השי"ת בצילא דמהמנותא באהבה גמורה בלי שום דבר המונע ומבטל:

יט) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום במדרש פתח טוב פתחת לעוברים ושבים פתח טוב פתחת לגרים יתבאר עפימ"ש בזוה"ק עה"פ ואברהם זקן בא בימים לא אתקרב אברהם ביומא חדא אלא עובדוי קריבו לי' בכל יומא מדרגא לדרגא וכו' נמצא שהלך בכל יום למדרגה חדשה שלמעלה ממנו מה שלא הי' במדרגה זו ביום אתמול כי עבר והנה מצינו בכמה מקומות דאהל נקרא אהלי של תורה כמשה"כ מה טובו אהליך יעקב וגו' ועיי' פירש"י שם וכן מבואר בגמ' עה"פ כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' ודרשו חז"ל ברכות דף נ"ז כאהלים אלו בתי מדרשות עיי"ש וזש"ה והוא יושב פתח האהל היינו שבכל יום ישב על פתח האהל שפתח במדרגה חדשה לעבודת השי"ת שנקרא אוהל מה טובו אהלך יעקב והיינו כחם היום ר"ל בכל יום כשהאיר היום הוא ישב על הפתח שהתחיל ופתח במדרגה חדשה וזשה"מ פתח טוב פתחת ר"ל דממנו ללמד יצא לכל עוברים ושבים וכן פתח טוב הוא לגרים ללמד מן אברהם כמו שהוא פתח בכל יום במדרגה חדשה כן כל אדם וכן הגרים יכולים לעבוד ה' אף שלא עשו עד עתה כלום כמו שאברהם אבינו ע"ה פתח בכל יום בעבודה חדשה כן כל איש יכול לפתוח בעבודה חדשה והנה בימים האלה חג הסכות זמן שמחתינו שעושים תשובה מאהבה וזדונות נעשית לנו כזכיות אם כן אותן המצות שנעשית מהעבירות הוא עבודה חדשה כי עד הנה הי' הם עבירות ועתה נעשו מצות וע"כ בלילה ראשונה חובה לאכול בסוכה כי בלילה זו דיתבו עמנו אושפוזי עילאי ועל גביהן אברהם אבינו ע"ה אשר מדתו האיר לנו עתה וכמו שהוא הלך מדרגא לדרגא כן בזכותו אנחנו זוכים ע"י מצות סיכה שהוא זמן תשובה מאהבה לעלות למדרגה חדשה לעשות מהעבירות מצות אשר לא הי' אתנו מדרגה זו ע"ע:

תוכן העניינים

עצי חיים על מועדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה