עצי חיים על מועדים· רבי חיים צבי טייטלבוים
עצי חיים על מועדים - ליום הכפורים
א) כי ביום היה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' יתבאר עפ"ד הרמ"א עה"פ הראיני את וגו' כי קולך ערב דאין תפילתו של אדם נשמעת רק בהיות הצלם א' הדיוקן שלו בשלימות בלי שום פגם מום וחטא וזהו הראיני את מראיך ואח"כ השמיעני את קולך כי קולך ערב עלי רק באופן זה ומראיך נאוה עיי"ש ויש לפרש בזה משה"כ יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך ע"כ ברכך א' לעולם היינו אם יפיפית מבני אדם שהוא בתואר והדר בלי שום מום ופגם על הצלם ודיוקן שלו אז הוצק חן בשפתותיך מה שיאמר ויתפלל יהי' חן בדברי"ו וע"י כן ברכך א' לעולם שיהא תפלתו נשמעת וז"ש הפייט ובכן מה נהדר הי' כהן גדול בצאתו בשלו' מן הקודש דיש לדקדק מה נפ"מ אם הי' הדר ויש לומר דאם יצא בשלו' היינו שנתקבל תפלתו של כה"ג ובמה ע"י שהי' הדר ר"ל שהי' לו הצלם והדיוקן בשלימות ומראהו נאוה וע"כ יצא בשלו' וזש"ה כי ביום הזה יכפר עליכם מה שעליכם בחוץ מראה הצלם א' שעל פניו לטהר אתכם מכל חטאתיכם ואז תטהרו ע"י הצלם אשר עליכם ויתקבל תפילותינו לפני ה':
ב) חנון חון עמך אשר לשמך הוא מאמין סניגור עלי תמנה אשר חטאתי יטמין וכו' יש לומר עפ"ד א"ז זללה"ה ביש"מ פ' נצבים בשם ספה"ק קושי' גדולה על עוברי עבירה ר"ל דאם הוא מאמין שהשי"ת רואה אותו ומשגיח על מעשיו איך יעיז כ"כ פנים למרות אחר רצונו ואם יעלה על דעתו ח"ו שאין השי"ת רואה אותו זו קשה מן הראשונה שהוא כופר בעיקר אמונת השגחת השי"ת בכל מקום וזמן ומי הוא זה אשר בשם ישראל יכונה שלא ימסור נפשו למיתה בכדי שלא יכפור בעיקר ותי' כמשחז"ל בריש סוטה אין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח שטות כי בלא רוח שטות אי אפשר לשום בר דעת לעבור עבירה כיון שמאמין בה' ובהשגחתו עכ"ד עיי"ש ובזה פרשתי הסמיכות מה שאנו אומרים בתפלה א"מ חטאנו לפניך א"מ אין לנו מלך אלא אתה וכבר רבים תמהו מה שייכות זל"ז וי"ל דה"פ דאף דחטאנו לפניך עכ"ז אנו מבקשים בדין לסלוח לנו כיון דאינו רק שגגה ורוח שטות דהא אין לנו מלך אלא אתה ר"ל שאנו מאמינום בה' ובמלכותו עלינו שהוא משגיח עלינו ורואה במעשינו וא"כ איך יתכן לעבור עבירה וא"כ הוא רק רוח שטות וקלקולו הוא תקינו וז"ש חון עמך אשר בשמך הוא מאמין ר"ל כיון דכל אחד מאמין בהשגחתו עלינו וזה תקונינו אשר כל זה מחמת רוח שטות והיינו זה אשר אנו מאמינים סניגור עלי תמנה להיות לנו לפרקליט ולסניגור להטמין חטאתינו:
ג) במה אקדם וכו' ובידי אין מעש ועל זאת לבי יפחד אבל עתה בזכרי מלכות שם המיוחד ועל זאת אני בוטח וכו' יתבאר עפ"ד האלגזי הובא ביש"מ פ' תשא למ"ש הטור בסי' צ"ח ואל יחשוב אדם ראוי שיעשה הקב"ה בקשתי כיון שהתפללתי כי אדרבה זה יהי' כמזכיר עון אלא יבטח שהקב"ה יעשה בקשתו בחסדו וזה שאמר דוהמע"ה אלקים ברב חסדיך ענני באמת ישעך וקשה מתחלה ביקש בחסד ואח"כ באמת שהוא בדין ולדברי הטור י"ל דדוד אמר דמה שאני מבקש שתענינו בחסד כעני המבקש מתנת חנם אמנם למה שאני מתפלל שתבנה ביהמ"ק שבזה הוא ישעך כמ"ש ז"ל כי כביכול הקב"ה: נגאל ע"י גאולת ישראל זה אני שואל באמת ובדין גמור ואינו מתבייש כיון שהיא ישעך עכ"ד וז"ש במה אקדם וכו' ובידי אין מעש היינו במה שאני מתפלל שיענינו ה' למעני כיון דבידי אין מעשים על כן על זאת לבי יפחד שאינני אומר ראוי שיעשה הקב"ה בקשתי אלא בחסדו אבל בזכרי מלכות שם המיוחד היינו במה שאני מתפלל על מלכותו שיתגלה והוא יהא נגאל אתנו כביכול על זאת אני בוטח כיון שהוא באמת ובדין וראוי שיעשה הקב"ה למענו על אנחנו בטוחים בו שישמע תפלותינו:
ד) א"י לפני ה' תטהרו עפימ"ש אא"זזל"ה ביש"מ לחדש אלול כי בהב"ד של מעלה אין מי שיצטדק כי הם מלאכים קדושים ואינם יודעים מהות בו"ד ומהות היצה"ר אבל יוצרינו יודע יצרנו ושעבוד מלכות וזה אמרם אל תבא במשפט עמנו ר"ל בדרך בע"ד לפני ב"ד כי לא יוצדק לפניך ר"ל קודם בואו אליך רק מלפניך משפטינו יצא שאתה לבדך תשפוט כי אתה יודע הכל ויושרך מחייב שלא תדקדק עם עטופי חומר מלובשי יצר עכ"ד וז"ש לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם ר"ל כיון דמשפטינו יצא מלפני ה' לבדו לכן הוא מטהר אותנו כי הוא יודע יצרנו ללמד זכות עלינו לטהר אותנו וז"ש יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו ר"ל משו"ז יכפר לנו חטאתינו כיון דביום הזה ביוכ"פ המשפט לה' לבדו הוא ולא לפני ב"ד כמבואר בספרים וע"כ לפני ה' דייקא תטהרו וילמד סנגורי' על ישראל ויחזה עלינו מישרים:
ה) כי ביום הזה וגו' יתבאר עפמ"ש א"ז זצ"ל ביש"מ פ' אחרי במה שאמרו חז"ל ביומא דף ס"ז בלשון של זהורית הקשור בראש שעיר המשתלח הלבין הי' שמחין לא הלבין הי' עצבין וקשה האיך משכחת לא הלבין הלא יהכ"פ מכפר בכל ענין כמ"ש הרמב"ם ותי' דיש שני מיני תיקונים לעבירה א' מחילה וסליחה אבל רפואה אינו רק ע"י תשובה כנאמר ושב ורפא לו ועפ"ז מבואר הלבין הוא סימן שעשו תשובה גמורה ולא נשאר שום רושם ונטהרו ולכך הי' שמחין עכ"ד ז"ל, ויש לפרש בזה דברי התנא אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים וקשה כפל הלשון וי"ל להנ"ל דאע"ג שהקב"ה מטהר אותנו מהעונות ביוהכ"פ שלא יגיע עליהם עונש מ"מ ילמדנו בזה שצריכום ג"כ לטהר עצמם שלא יהא נשאר רושם מהחטא ע"י תשובה והחרטה והיינו לפני מי אתם מטהרים אתם מעצמיכם אע"פ שאבינו שבשמים מטהר אותנו, וזש"ה כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם היינו כי היום הזה יכפר מהעונות בכל ענין להגין מהעונש אבל מ"מ טהרות הנשמה מהמכות והפצעים שנעשו ע"י חבלת העבירה על זה לא מהני יוהכ"פ בלבד כי אם בעצמו צריך לנקות ולטהר עצמו וז"ש לפני ה' תטהרו היינו שיטהרו בעצמם ע"י תשובה ואז לא ישאר שום רושם:
ו) א"י לפני ה' תטהרו ע"פ הגמ' גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושיעבוד מלכות וכתב בייט"פ לר"ה אות ל' ביאור הדברים דאם ח"ו חוטא אז לבו מלא יגון ואנחה כמ"ש דוד המע"ה א' נגדך כל תאותי ר"ל נגד רצונך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה עכ"ד ז"ל ע"ש וא"כ כל זה אשר יש לו התנצלות אך לפני הקב"ה הבוחן כליות ולב אבל לפני שרי מעלה אם נאמר שאינם יודעים מחשבות שבלב איש א"כ מה יאמר להם שברצונם לעשות רצונך כיון שאינם רואים רק המעשה ולא המחשבה וז"ש לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם לפני אבינו שבשמים דייקא שיודע שרצונינו לעשות רצונך וזש"ה לפני ה' הבוחן כליות תטהרו: ז) א"י במה אקדם וכו' עפמ"ש ביש"מ פ' תשא לפרש הכתוב אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כיליתם וז"ל כי אם ח"ו יצויר הפגם בא"ס הי' כליי' ח"ו כי הי' העונש בלי גבול אך מחמת שאני לא שניתי לכן אתם לא כיליתם והיינו ונשובה עד ה' דייקא נוכל לשוב הכל על מכונו כיון שלא הגיע לא"ס וז"ש כי מעולם ועד עולם אתה א' בלי השתנות לכן תשב אנוש וגו' עכ"ד הקדושים, ויתבאר בזה משה"כ ואנשי סדום רעים וחטאים לה' ר"ל כי גדול עונם שהגיע הפגם עד למעלה כביכול וע"כ אמר הכתוב הכצעקתה הבאה אלי עשו היינו אם חטאם גדול כ"כ שהגיע לא"ס כלה ר"ל העונש בלי גבול ותכלית כנ"ל וזש"ה כי ביום הזה יכפר עליכם והיינו משום דלפני ה' תטהרו שהפגם לא הגיע למעלה ראש וז"ש במה אקדם ואכף פני לא יקח שוחד וגו' היינו משו"ה מהני תשובה ויש תיקון אע"פ שאין בידינו מעש בזכרי מלכות שם המיוחד וכו' באומרים ה' אחד היינו כי הוא אחד בלי שים השתנות ולא יגיע הפגם למעלה ובזאת אנו בטוחים כי יקבלנו בתשובה לפניו ית"ש:
ח) כי ביום הזה וגו' יתבאר עפ"ד העקרים שער י"ט שתמה בענין התפלה שיהא מועיל דממ"נ אם נגזר על האדם כך איך ישתנה הענין בשביל תפלתו וכתב ביאור הדברים כמו שהקב"ה גוזר על האדם שיצליח בתבואה ואם לא יזרע הרי בעצמו מנע הטוב ממנו וכמו אדם שזרק לחבירו מעות והוא מתרחק עצמו לבל יגיע לידו הרי בעצמו מנע הטוב ממנו כמו כן הקב"ה רוצה ליתן לאדם חיים וכל טוב אלא שמצד עונותיו הוא מתרחק לבל יקבל הטוב והחסרון הוא בערך המקבל וע"י תפלתו הוא מתקרב לה' ובישוע"י פ' תבא דחה דעת העיקרים דלפ"ז הי' בדין שלא יועיל תפלת אחרים של האדם שהרי כיון שהאדם אינו מתפלל הוא עומד בהרחקות כמו בתחלה ואיך ישתנה הדבר מכמות שהי' והביא ממהר"ן חביב שעמד בזה והעיד על קבלה האמתית שיש מקים לתפלה שישתנה ע"י זה ע"ש ומבואר מזה דאם האדם מקרב את עצמו להשי"ת ע"י התפלה אזי אין צריך לומר שיש איזה השתנות מרצונו ית"ש אלא שקודם התפלה הי' רחוק מלקבל הטובה וע"י התפלה הוא מקרב את עצמו ונעשה כלי מוכן לקבל, אבל אם התפלה מועיל ע"י אחרים שהתפללו עליו בזה כביכול נעשה כמו שינוי רצון שיועיל עליו התפלה וזהו מאת עילות כל העילות כי לא מחשבותי מחשבותיכם ויש לפרש בזה קרוב ה' לכל קוראיו היינו שהאדם מקרב עצמו למעלה לכל אשר יקראו' באמת היינו אם האדם בעצמו יקרא ויתפלל לה' באמת ולזה אינו צריך שיהא כשינוי רצון ואמר הכ' אח"כ לפעמים אם אינו מתפלל בעצמו או אם ח"ו תפלתו אינו ראוי שיקובל רק ע"י אחרים שהתפללו עליו ג"כ הקב"ה עוזר לו וזהו כמו שהוא נגד רצונו ית"ש אבל הקב"ה עושה רצון של אחרים ועי"ז ג"כ בא הישועה ולכן אמר הכתוב דגם רצון יראיו יעשה ר"ל כאלו משמע מזה שזה אינו רצונו מתחלה אך שהוא רצון יראיו שהתפללו ואת שועתם של אחרים על האדם ג"כ ישמע ויושיעם וזש"ה ג"כ קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכי ר"ל אם היחיד בעצמו יקרא אל ה' לעצמו אז הוא קרוב לה' דע"י התפלה נעשה קרוב לקבל הטובה ואל א' כי ירבה לסלוח היינו אפי' האדם אינו מקרב עצמו מ"מ ירבה לסלוח היינו ע"י אחרים וכמו דמצינו א' כביר לא ימאס ומועיל תפלת כל אחד בתוך רבים אפי' אם הוא בעצמו אינו מקרב את עצמו מ"מ עושה הקב"ה רצון יראיו להושיע כל אחד בתוך הכלל ויתבאר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם ר"ל ע"י תפלת כל להושיע לכל אפי' למי שאינו ראוי שיקובל תפלתו הוא לעצמו מ"מ בתוך תשובתם על חטאתיכם של רבים שהם ראוים שיקובל תפלתם הקב"ה מרבה להטיב ונעשה רצונם ויושעו כולם בתוך הכלל ע"י תפלתם של אחרים ואמר הכתוב לפני ה' תטהרו היינו אם האדם בעצמו מתפלל על עצמו יהוא מקרב עצמו והוא לפני ה' שמקרב עצמו ויטהר גברא והוא כביכול קרוב לפני ה' תטהרו:
ט) קרב ושמע רנתי וכו' לזכות את חטאתי וכו' ותחסום לשון משטיני ואת פיהו לא יפער ה' בשטן יגער קום רד מהר מזה מחר יהי' האות הזה, גם לבאר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו':
יתבאר עפמ"ש בזרע קודש עה"פ ושב ה"א את שבותך דהנה באתערותא דלתתא נעשה כן לעילא וכתיב ה' צלך וכשאדם שב ומתחרט על חטאיו גורם כן למעלה שכביכול אומר ואשר הרעותי אני הוא שגרמתי להם שבראתי היצה"ר ושב הוא כביכול ומתחרט ע"ז וז"ש ושב ה"א את שבותך כלומר שהוא כביכול ישוב בתשובה ע"י שבותך עכ"ד ובזה יש לבאר דברי המשנה סוף יומא א"ר עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים וי"ל דהכוונה לפני מי היינו לפני וקודם להקב"ה ע"ד שכתב הטו"ז הריעו לפני המלך ה' ע"י החרטה דלתתא נתעורר החרטה אח"כ החרטה למעלה כביכול וא"כ ע"י החרטה קודם האדם לפניו ואח"כ מטהר אתכם אבינו שבשמים ואומר אני הוא שגרמתי לכם ויתבאר ג"כ הגמ' יומא דף פ"ו ר' מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם ולכאורה יפלא על מה מוחלין לכל העולם ולהנ"ל י"ל כיון דנתעורר ע"י מה שהיחיד נתחרט כדי שיתעורר החרטה למעלה על שנברא היצה"ר ממילא נמחל גם לכל העולם כיון שהקב"ה אומר אני שגרמתי והכל מפאת היצר ומוחלין לכל העולם: וזש"ה כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' לפני ה' תטהרו היינו מקודם לפני ה' אח"כ נתעורר למעלה אשר הקב"ה יכפר עלינו ואומר שהוא גורם לנו כאמור וזה שאומרים בסליחות קרב ושמע רנתי היינו שהוא ית"ש ישמע רנתי אליו מה שאנו מתחרטים כדי שיתעורר החרטה למעלה ובזה ותחסום לשון משטיני ואת פיהו לא יפער כיון שהוא גורם לנו ויגער ה' בשטן יגער ר"ל כביכול השם בעצמו מחר יהי' האות הזה שנאמר לפני ה' תטהרו היינו אשר אנו מקדימין החרטה ואח"כ ה' בשטן יגער כיון שהוא הגורם לנו ובזה יבא לזכות את חטאתינו:
י) צדקתך התאזר שוכן עד ומרומים סמוך נא הנכשלים שלח ידך להקימם וכו' יתבאר עפמ"ש הרמ"ק בספר תומר דבורה מי א' כמוך מורה היות הקב"ה מלך נעלב הרי אין דבר נסתר מהשגחתו ואין רגע שלא יהא האדם ניזון ומתקיים בכח עליון השופע עליו ואם היות שהאדם חוטא בכח ההוא לא מנעו ממנו כלל אלא סובל עלבון כזה להשפיע בו כח והוא מוציא אותו כח לחטוא נגדו ובזה מי' אא"ז זללה"ה בייט"ל פ' וארא ממרים הייתם עם ה' וגו' כלומר בכוחו הגדול אתם ממרים כנגדו ית"ש ולזאת תראה להחזיר אותו הכח לבעליו לסגל בו תורה ומצות עכ"ד ובזה יש לפרש משאה"כ בפ' נצבים ושב ה"א את שבותך ופירש"י הול"ל והשיב מכאן כביכול שהשכינה הוא עמנו בגלות ויש לומר דה"פ ושב ה"א היינו הכח עליון שנשפע לאדם ישוב ע"י שבותך דהא הכח ההוא הי' סיבה להחטא ובמה שנשוב אל ה' בתשובה גם הכח ההוא ישוב לה', וז"ש ג"כ הכתוב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' היינו כי ימעלו ע"י החטא בה' ר"ל עם הכח שיש באדם מכח עליון שנשפע עליו מה', וז"ש הכתוב לפני ה' תטהרו היינו במה שחטאנו לפניך עם ה' עם הכח הנשפע לנו מה' מזה תטהרו אשר נחזור אותו הכח לפני ה' לעבדו מעתה בלב שלם:
ויתבאר מה שאומרים בסליחות צדקתך התאזר סמוך נא הנכשלים היינו גם במה שנכשלים בעבירה הוא מצדקתו ומשפע עליון ולכן בקשתינו סמוך נא ושלח ידך להקימם היינו במה שנשוב לה' הוא ג"כ לכחו וצדקתו וא"כ הכל נשוב לה' יא) במס' יומא דף ע' במשנה ויו"ט הי' עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלו' מן הקדש יתבאר למה עושה יו"ט וי"ל עפמ"ש בספה"ק דמתחלה צריך להיות סור מרע שלא לעשות מדברים הרעים המפסידים בעבודה הקדושה כדי שלא יהי' זורע אל הקוצים ח"ו ואח"כ יוכל לקיים ועשה טוב לעשות המצוה בשלימות כראוי וכנכון וצריך להכין עצמו שיהא מקום פנוי להחזקת הקדושה ועי' מ"ש בפ' אחרי ולפ"ז י"ל דקודם יוה"כ בעוד שלא נעשה התשובה ולא הי' ראוי לעשות המצות כתקונה ומאי אהני לי' מה שעשה המצות כיון שאין הגוף מחזיק אותם ועונותם על עצמותם וא"כ עד יוה"כ העיקר הוא לתקן את העבירות אבל על מה שלא עשה מצוה אין הפגם כ"כ כיון דהמצות בלא"ה הם כפגומין ומום בם לא ירצו ח"ו רק לאחר יוכ"פ אחר תטהר מהעונות בא עליו חיוב חדש לעשות המצות כיון שכבר סר עונו וחטאתו תכופר ויכול לעשות המצות כראוי וכנכון:
והנה בב"ק דף פ"ז ובקידושין דף ל"א א"ר יוסף השתא דשמענא להא דר' חנינא גדול המצוה ועושה ממי שאינו מצוה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקידנא ועבידנא אית לי אגרא טפי ע"ש ומשמע דצריך לעשות יומא טבא בשעה שמחיוב במצות ועי' ביש"ש ובמג"א סי' רכ"ה שמכאן מוכח דצריך לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כמו רב יוסף שעשה סעודה על שנודע לו שמחויב במצות ע"ש ולפ"ז י"ל דמשו"א עשה יו"ט בצאתו בשלו' מן הקודש היינו שיצה בשלו' שנתכפר לנו עונותינו ונעשה שלו' בינינו לאבינו שבשמים ויש עלינו חיוב חדש על המצות ולכן צריך לעשות יומא טבא וכמו שצריך לעשות יו"ט בשעה שנעשה בנו בר מצוה: