עצי חיים על התורה· רבי חיים צבי טייטלבוים
עצי חיים דרושים על פרשת נצבים
למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו וגו' ופרש"י לפי שאוסיף פרענות על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל ויש להבין איך נתוסף על החטא שוגג עד שיהא נחשב כמזיד ומה ענין זה לזה וגם למה לא יאבה ה' סלוח לו: וי"ל עפ"ד הרמב"ם פ"ב מה' תשובה, מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השי"ת ומשנה שמו כלומר אני אחר ואינו אותו השם שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה עכ"ל והוא מדברי הגמ' ר"ה ט"ז אמר ר' יצחק ארבעה דברים מקרעין גז"ד של אדם ואלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה ע"ש, והנה בב"ק דף ס"ז גנב והקדיש הקדישן הקדש משום דאיכא יאוש ושינוי השם וכתבו התוס' אע"ג דהוי שינוי החוזר לברייתו ע"י שאלה לא תשוב חוזר דלא שכיחא ע"ש ומבואר דשינוי השם השכיח להיות חוזר לא חשוב שינוי וא"כ י"ל דה"נ לענין תשובה כיון דמדרכי התשובה היא ע"י שינוי השם ושינוי מעשה וא"כ היכא דשכיח להיות חוזר לא חשיב שינוי רק היכא דלא שכיח להיות חוזר חשוב שינוי מעשה ושינוי השם: ובזה י"ל בהא דאמרי' ביומא פ"ז האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה ל"ל תרי זימני כדרב הונא אמר רב כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס"ד אלא נעשית לו כהיתר ויל"ד הלשון אין מספיקין בידו דמשמע מזה דאין מועיל בידו התשובה או אין מניחין אותו והא כיון שנעשה לו כהיתר א"כ הוא חושב שלא עשה איסור ובעצמו אינו רוצה להשיב ולהנ"ל י"ל דאם עבר ושנה דנעשה לו כהיתר אבל מ"מ יודע הוא שאסור אך כיון דעבר ושנה א"כ שכיח הוא להיות חוזר ולא חשיב שינוי מעשה ומשו"ה אין מספיקין בידו לעשות תשובה היינו שהתשובה אין מספיק כיון שחסר ממנו דרכי התשובה ר"ל דלא הוי שינוי מעשה כיון דהוי שינוי החוזר ואע"ג דאין לך דבר שעומד בפני התשובה מ"מ לא מספיק כיון דלא הוי תשובה כראוי דהא חסר שינוי מעשה שאינו חוזר:
ויתבאר הכתוב והתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה ר"ל כי יתברך שלא יגיע לו עונש על חטאיו ואף שיחטא מ"מ ישוב ויתכפר על עונו ואמר הכתוב כי אפי' ישוב על חטאיו כדי שיהי' לו שלום היינו שלא יגיע לו עונש ותשובה מיראה נעשה לו כשגגות עכ"ז לא מהני לו התשובה כיון דלא הוי שינוי מעשה שאינו חוזר דהא אדרבה הוא עצמו מתברך בלבו אשר בשרירות לבו ילך ולכן אמר הכתוב למען ספות הרוה את הצמאה כפרש"י שיתוסף לו על השגגות המזיד שיצרפם הכל כאחד כי בזה שיאמר אחטא ואשוב לא מהני התשובה למפרע על העונות שכבר שב עליהם ונעשה עליהם כשגגות דהא איגלאי מילתא למפרע דהתשובה שכבר עשה לא הוי ע"י תשובה של שינוי מעשה שאינו שכיח להיות חוזר וא"כ ניתוסף לו על מה שכבר נחשב עליהם כשוגג להיות שוב כמזיד ולכן לא יאבה ה' סלוח לו על העבירות שכבר נחשבו כשגגות משום דלא הוי מדרכי התשובה ע"י שינוי מעשה שאינו חוזר, אמנם התשובה המעולה כמ"ש הרמב"ם שם ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא שנאמר ולא נאמר עוד א' למעשה ידינו היינו שלא יהא שכיח להיות חוזר ובזה לא נאמר עוד א' למעשה ידינו היינו כי יהי' שינוי מעשה וכאלו לא הי' מעשה ידינו כיון שהי' שינוי המעשה שאינו חוזר וזה הוא דרכי התשובה ע"י שינוי מעשה ושינוי השם שאינו חוזר: