אור ברסלב
עצי חיים על התורה עצי חיים דרושים על פרשת כי תצא

עצי חיים על התורה· רבי חיים צבי טייטלבוים

עצי חיים דרושים על פרשת כי תצא

עצי חיים דרושים על פרשת שופטים

לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך וגו' ודרשו חז"ל ביבמות דף ד' ע"א מהכא דעשה דציצית דוחה ל"ת, ויל"ד מדוע גילה הכתוב דעדל"ת בכל התורה כולה בשעטנז דייקא, והנה לעיל בפ' בראשית בהא דקין הביא מפרי האדמה מנחה לה' והבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן ואיתא במדרש אל יתערב של קין בשל הבל לכן אסור ללבוש צמר ופשתים יחדיו ר"ל דפרי האדמה שהביא קין הי' מן פשתן והבל שהביא מבכורות צאן שהוא צמר: ונראה עפ"ד הגמ' יומא דף פ"ו גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה שנאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר וגו' ושובו אלי נאום ה' ע"ש ר"ל שנתגרשה מבעלה הראשון ונשאת לאיש אחר דאסור לבעלה הראשון לשוב לקחתה וה"ג אם חטא האדם ואח"כ אם ישוב לה' הרי הוא כאלו אשה שנשאת לאיש אחר שנתגרשה ושבה אל אשה הראשון דהרי הוא בל"ת דלא ישוב בעלה הראשון לשוב לקחתה אמנם הא דמהני תשובה משום דעשה דתשובה גדולה ודוחה ל"ת דלא ישוב וגו' והנה קין עשה תשובה כמבואר במדרש שאמר קין עשיתי תשובה ונתפשרתי, וי"ל דזה שאמר קין גדול עוני מנשוא הן גרשתי אותי היום וגו' ומפניך אסתר ר"ל דקין התנצל עצמו כיון דגדולה תשובה ודוחה ל"ת ולכן ביקש שיקובל תשובתו והיינו שאמר גדול עוני מנשוא ר"ל דאל"כ יהי' הל"ת דמחזיר גרושתו שהוא עונו גדול מנשוא היא התשובה ובאמת מ"ע דתשובה גדולה מל"ת דמחזיר גרושתו וביאר הכתוב טענת קין ומהו הל"ת הן גרשתי אותי וגו' ר"ל דע"י החטא הוי כאשה שנתגרשה מבעלה והיתה לאיש אחר והיינו ומפניך אסתר ר"ל שאסור לו לשוב אליו והוא ע"ד לשון חז"ל בגיטין דף ע"ו במשנה הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מפניך שלשים יום וכו' ומפרש בגמ' אמר רב הונא מאי מפניך תשמיש ע"ש והיינו שאמר הכתוב ומפניך אסתר שאי אפשר לו לשוב משום שאין המ"ע דתשובה גדול כ"כ שיהא דוחה הל"ת דמחזיר גרושתו וא"כ גדול עוני מנשוא ר"ל מהתשובה אבל באמת כבר כתבו המפרשים דהטעם שלא הועיל התשובה לקין משום שלא הי' תשובה שלימה ורק מיראה וכמו שאמר קין כל מוצאי יהרגני: ויתבאר בזה לא תלבש שעטנז צמר ופשתים והטעם כנ"ל כדי שלא יתערב קרבנו של קין בשל הבל והנה טענת קין הי' שעשה תשובה רק דלא אהני לי' משום דאין עשה דוחה ל"ת ולכן התשובה ג"כ לא מהני וע"כ אסמכי' הכתוב גדילים תעשה לך לרבות ולדרוש שאינו כן דבעלמא אמרי' דעשה דוחה ל"ת ובעלמא מהני התשובה שלימה לפניו ית"ש ולכן לא יתערב קרבנו של קין בשל הבל:

זכור את אשר עשה לך עמלק ובגמ' מגילה דף אי' זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור בפה, ויל"ד מנ"ל דזכור בפה ואי משום שנאמר אח"כ לא תשכח הרי מצינו כמה מצות שהוא בעשה ול"ת כמו שבת דאמרינן בגמ' שהוא בעשה ול"ת, ועוד כהנה וגם האיך שייך אזהרה על דבר שאינו תלוי ברשותו ובכוחו וכעין זה הקשה באבן עזרא על הא דלא תחמוד:

וי"ל עפ"ד הגמ' עירובין דף נ"ד ע"א תלמיד א' הי' לו לר' אליעזר שהי' שונה בלחש לאחר ג' שנים שכח תלמודו עוד שם שיננא פתח פומיך וכו' תני כי היכי דתתקיים ביך ומבואר מזה דאם שונה בלחש במהרה שוכח ואם פתח פיו מתקיים בידו וי"ל דה"נ דהזהירנו התורה שלא נשכח מלמחות את זכר עמלק וא"כ בע"כ הוא שלא יזכור בפה רק בלב ממילא הוא שוכח אבל אם גם בפה זכור יזכור בזה היא מתקיים בידו שלא ישכח וא"כ מיושב מה שהקשיתי האיך הוזהרנו שלא נשכח הא היא דבר שבא לאונסו ולהנ"ל י"ל דלכן צונו ית"ש דנזכור בפה דאם יזכור בפה יתקיים בידו שלא ישכח וגם לא קשה מנ"ל דזכור משמע בפה וי"ל דממילא משמע כיון דהוזהרנו שלא נשכח שהוא דבר שאינו ביד האדם וע"כ כוונת הכתוב שצריך לזכור בפה כדי שלא נשכח מלב:

תוכן העניינים

עצי חיים על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה