עצי חיים על התורה· רבי חיים צבי טייטלבוים
עצי חיים דרושים על פרשת וילך
בן מאה ועשרים שנים היום לא אוכל עוד לצאת ולבא וגו' ופרש"י היום מלאו ימי ושנותי לצאת ולבא בדברי תורה י"ל עפ"ד הפנים יפות דאמרי' בפ"ק דברכות איכא סבי בבבל למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב אבל כיון שאמר לו השי"ת לא תעבור את הירדן הזה ע"כ אמר היום מלאו ימי ושנותי עכ"ד ויש להוסיף על דבריו דהנה בגמ' שם אמרי' כיון דחזו דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו ע"ש, וי"ל בזה דהיינו שאמר הכתוב אורך ימים בימינה דע"י התורה יש אורך ימים ואפי' בחו"ל משום דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא, ולפ"ז י"ל דה"נ אלו הי' משה יכול עוד ללמוד תורה הי' מאריך ימים אע"ג שלא הכניס לא"י אבל כיון שלא הי' יכול עוד לצאת ולבוא בדברי תורה ונסתרו ממנו מעיינות החכמה משו"ה מלאו ימיו, וזש"ה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שמלאו היום ימיו ואמר עוד דמשו"ה מלאו ימיו משום שלא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תונה: ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו' ובגמ' גיטין דף נ"ט במשנה אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי וכו' ובגמ' מנה"מ אמר רב מתנה דאמר קרא ויתנה אל הכהנים בני לוי אטו אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי אלא כהן ברישא והדר לוי וכו' א"ל אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאו' הוא וכו' אלא אמר אביי שאם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול הימנו אינו רשאי כי היכי דלא אתו לאנצויי ויל"ד מנ"ל דאי לאו משום שלום הי' מותר לחלוק כבוד לרבו בדבר דילפינן מקרא דכהן קודם ללוי ואין לומר משום דכבוד רבו גדול מכתר כהונה דא"כ באמת אמאי נדחה מפני דרכי שלום ואפשר י"ל עפ"ד התוס' ב"מ דף ל' דעשה דמצורע דחי לאו ועשה דשלוח הקן אי לאו יתורא דשלח תשלח משום דעשה דמצורע חמיר דגדול כח השלום ע"ש, ולפ"ז י"ל דלכאורה הי' ראוי להקדים לת"ח יותר מכהן ע"ה ואע"ג דכהן ראוי להקדימו כדמוכח מקרא מ"מ לפ"מ דאמרי' בשבועות דף ל' ר"י הוי ידע לי' סהדותא למר זוטרא אתו לקמי' דאמימר אותבינהו לכולהו א"ל ר"א והאמר עולא מחלוקת בב"ד אבל בעדים דברי הכל בעמידה א"ל האי עשה והאי עשה עשה דכבוד התורה עדיף ע"ש, ומבואר מזה דעשה דכבוד התורה עדיף משאר עשה וא"כ הי' ראוי להקדים לת"ח דהיא עשה דכבוד התורה ועדיף מעשה דכבוד דכהן אבל כי היכי דלא ליתי לאנצויי י"ל עשה דכבוד דכהן עדיף מכבוד התורה משום דהאי עשה יש בו משום דרכי שלום ועדיף דהא גדול כח השלום דדחי אפי' לל"ת ועשה וכ"ש דדחי עשה גרידא אפי' הוא עשה דעדיף משאר עשה מ"מ הא לא עדיף מעשה ול"ת דאמרינן עשה דוחה ל"ת ועשה משום דגדול כח השלום והיינו שאמר אביי שאינו רשאי לחלוק כבוד לרבו אע"ג דהוא עשה דכבוד התורה אבל מ"מ משום דרכי שלום האי עשה עדיף ועי' בטו"א מגילה דף כ"ח, ויש לפרש בזה ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום היינו אע"ג דלכל אחד ואחד נתן ה' את תורתו לכלם בשוה אבל מ"מ כהן קורא ראשון מפני דרכי שלום והיינו ה' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה והוא ע"ד השלום וכל נתיבותי' שלום:
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בנ"י שימה בפיהם וגו' יתבאר ע"ד שאמרו חז"ל במס' פסחים דף נ' מאי ושמו אחד אמר רב נחמן ב"י לא כעוה"ז העוה"ב עוה"ז נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דלי"ת אבל העוה"ב כולו אחד נכתב ביו"ד ה"א ונקרא ביו"ד ה"א ע"ש, ויש לפרש בזה משאה"כ ובא לציון גואל וגו' נאם ה' היינו כשיבא לציון גואל במהרה אז נאם ה' יאמרו במו פיהם את שם ה' מפורש וככתיבתו כן יהא נקרא בפה, והנה כתוב לעיל בפ' ואנכי הסתיר אסתיר פני וגו' וא"כ מדבר הכתוב על שעת הסתר פנים ר"ל היינו בזמן הזה שצריך להעלים שמו של הקב"ה שלא להוציא בפה וע"כ אמר הכתוב ועתה היינו בזמן הזה דכתיב ואנכי הסתר אסתיר כתבו לכם את השירה הזאת היינו התורה הקדושה שכתוב בה שמותיו של הקב"ה מותרים המה רק לכתוב ומלבא לפומא לא גליא את השם ככתיבתו ולמדה את בנ"י תלמד את בנ"י שימה בפיהם שיפעלו ע"י התורה אשר ילמדו לעורר הקץ וכמו שאמרו חז"ל במד"ר ויקרא פ' צו דבזכות התורה יגאלו ישראל ואז יהי' שימה בפיהם ר"ל שיהא מותר לקרות את השם בפיהם וככתיבתם יהא נקרא בפה: