עצי חיים על התורה· רבי חיים צבי טייטלבוים
ספר עצי חיים על התורה - פרשת נצבים
אתם נצבים היום כלכם לפני ה"א וגו' ונראה עפימ"ש הרמ"א סי' א' שויתי ד' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים כו' כי אין דומה ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו והוא לפני מלך וכו' כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך מה"מ עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה והכנעה בפחד השי"ת וכו' עיי"ש, וזש"ה ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' למען תשכילו את כל אשר תעשון וסמוך לי' אתם נצבים כלכם לפני ד' וגו' ר"ל בזה שתדעו נאמנה בכל עת אשר אתם נצבים לפני ד' ורואה במעשיכם ע"כ תשכילו בכל אשר תעשון כי אין דומה ישיבת האדם ותנועותיו כשהוא יושב לפני מלך גדול וק"ל: א"י עפימ"ש בספר תומר דבורה מי אל כמוך מורה על היות הקב"ה מלך נעלב סובל עלבון כי אין רגע שלא יהא אדם ניזון ומתקיים מכח עליון השופע עליו ועם היות שהאדם חוטא בכח ההוא הקב"ה אינו מונע ממנו כלל אלא סובל עלבונו להשפיע בו כח והוא מוציאו בחטא ובעון והקב"ה סובל כו' עכ"ד, ובזה פי' אא"ז זצלה"ה בס' ייטב לב פ' וירא ממרים הייתם עם ד' וגו' כלומר בכחו הגדול אתם ממרים כנגדו ית' אוי לאותו בושה והיא האמור א' עמך בכל אשר אתה עושה הן לטוב או לרע חלילה הכל בכח אלקי ושפעו ית' לזאת תראה להחזיר אותו הכח לבעלים לסגל בו מצות ומע"ט עכ"ד, וזה ירמוז בדברי רש"י ז"ל כאן הרבה הכעסתם לפני המקום והרי אתם קיימים לפניו ר"ל שאתם קיימים לפניו ית"ש אף בעת שתכעיסו אותו ובאותו כח וקיום הנותן לכם תעשו להמרות נגד רצונו, וזש"ה אתם נצבים לפני ה"א כתרגומו אתון קיימין יומא דין ר"ל כל שאתם מתקיימין היא מכח אלקי השופע בכל עת ולכן כ"ש שצריך להחזיר אותו כח וחילו לאורייתא:
א"י אתם נצבים וגו' ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך וגו' עפימ"ש בשם הגאה"ק ר"ש זצ"ל על הפסוק מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם ואמר ע"ז הפירש מדוע לא בא בן ישי דהיינו מלך המשיח שהוא מגזע ישי גם תמול ביום א' דר"ה גם היום ביום ב' דר"ה על הלחם ר"ל יען כי הם מתפללים רק בגשמיות ולא על גלות השכינה עכ"ד ז"ל, ובזה פירשתי מ"ש הכתוב אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה"א ומשם יקחך עפימ"ש בנועם מגדים פ' זו בשם אביו ז"ל דגם העבירה שנדחת ואינה קרובה לפרגוד אם יש בה קצת כוונה לשמים ירצה וכמו שהמליץ הבעש"ט ודבר טוב על ישראל שכל מה שעושין סוף מעשה הוא לד' גם העושק והגזל הכל למען ד' שיחזיק בניו לתורה ויכבד השבת ויעשה צדקה הרי דהכל לשם שמים וזהו אם יהי' נדחך בקצה בסוף דבר יגיע ממנו השמים כוונה לשם ד' עכ"ד ז"ל, ונ"ל לבאר בזה סיפא דקרא משם יקבצך וגו' עפ"י הנ"ל בשם הר"ש ז"ל דלכן לא בא בן ישי עד היום כיון שהתפללו רק על הלחם ר"ל בגשמיות, ולפי"ז דגם בזה שאדם נתפס ח"ו בדבר איסור בגזל ואונאה עכ"ז יש להמליץ טוב בעדו דגם זהו רק למען כבוד שמו ית' ובסוף המעשה בא בזה רק למלאות רצונו ית"ש ומכש"כ ק"ו ב"ב של ק"ו אם אדם מבקש מאת השי"ת פרנסתו בהיתר ולא באיסור בודאי דאין זה מקרי אל הלחם ר"ל גשמיות לבד כיון דכל עיקר פרנסתו נחוצי' הוא רק למען יוכל תת בזה אותות אהבה לקיים מצותיו של הקב"ה, וזש"ה משם יקבצך ה"א ומשם יקחך ר"ל משום זה דגם נדחי בנ"י בקצה הוא הכוונה לשמים משם בזה עצמו יקבצך ה"א ר"ל כיון שכן גם מה שהתפלל על הלחם בגשמיות לא יקרא בגשמיות כיון שגם לכם לעצמיכם מקרי צורך גבוה ולא קשה לפי"ז קושי' הר"ש ז"ל והבן:
וזש"ה אתם נצבים היום כלכם לפני ה"א ר"ל בר"ה אתם נצבים רק לפני ה"א גם מה שאתם מתפללין לעצמיכם כולה לגבוה סלקא כיון דכ"ז צריכין אתם לשם ד' ראשיכם שבטיכם דכל עיקר כוונתם לשם ד' וגם מחוטב עציך עד שואב מימיך דעסקם וכל מגמתם בגשמיות לבד מהם קטני דעת שלא יבינו ולא ישכילו שיהא משאלותם רק למען שמו ית' עכ"ז גם הם נצבים לפני ה"א ר"ל בקשתם הם לפני ד' שיתגלה כבוד ש"ש במהרה כיון שבקצה היא לשמים ובזה יש לימוד זכות על ישראל ולהסיר מהם תלונות התיקוני זהר שא' צווחין ככלבין הב הב לנא מזונא ופרנסה ע"כ ולפי הנ"ל דגם זה בענין גשמיות עוה"ז הכל הולך למקום גבוה כדי לעשות בזה נחת רוח להבוב"ה וע"כ מטעם זה הותר לנו להתפלל בענין גשמיות גם ביום הגדול והנורא כיון שבקצה היא לשמים והכל הולך אחר החתום וסוף כל דבר הדברים שישראל עושים ממילא נעשה בזה עשי' לרצונו ית' כנ"ל, ויש לפרש עפ"י הנ"ל מ"ש בגמ' כי חק לישראל הוא וגו' דמזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה עד יוה"כ מאי משמע דחק לישנא דמזונא היא כדכתיב ואכלו את לחם חקם עיי"ש במס' ביצה דף ט"ז וקשה ע"ז ג"כ מהא דתקו"ז דאין להתפלל בר"ה על עניני גשמי וא"כ מדוע נקבע לדון ולהורות על חק דמזונא בר"ה ולפי האמור דהכל בישראל שם חד היא וגם בזה מה שישראל מתפללים על הרוחתם במזוני גשמי עולה עד לשמים וגם זה הוא לעשות נ"ר לבוב"ה ועל כן ניחא שפיר דישראל נושע גם במזוני גשמי בר"ה כיון דהיא ג"כ צורך גבוה, וזש"ה כי חק לישראל היא ר"ל גם מה שלישראל היא חק ולישנא דמזונא היא משפט לאלקי יעקב ר"ל בזה הם מקיימין משפטים ודינים לד' ית"ש והבן:
א"י אתם נצבים היום כלכם וגו' כל איש ישראל דקשה מפתח פתח בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד ונראה עפימ"ש ביש"מ פ' חקת ותו' הדברים עפי"מ שמצינו כמה דברים שהן בעצמותן חריפין ומרים כמו מלח ותבלין ועם דברים אחרים הם טובים ולא יאכל תפל מבלי מלח וכ"כ נמצא בבני אדם שבעצמותן נראים לכאורה בלתי יפים אבל בכללות כלך יפה אף נעים זה יש לו מדה טובה זו וזה מדה טובה אחרת לו וע"כ לעולם אל יוציא עצמו מן הכלל ע"ד האמור בתוך עמי אנכי יושבת והקב"ה משגיח על כלל ישראל ולא בפרטן עכ"ד ועיין מ"ש בפ' זאת הברכה, וזש"ה אתם נצבים היום (בר"ה הנקרא היום כידוע) כלכם דייקא לפני ד' ר"ל דהשי"ת גומל חסדים טובים לעמו ישראל לדונם כלכם יחד על כלל ישראל ולא בפרטן כל איש ישראל, ר"ל כל איש ואיש בפרט נידון בתוך הכלל כולו והכל נסקרין בסקירה אחת דייקא ולא כל איש ואיש בפני עצמו:
א"י אתם נצבים עפימ"ש א"ז זצ"ל בייט"ב פ' שופטים לפרש מאמרינו ואתה צדיק על כל הבא עלינו וגו' כי אמרו חז"ל אהא דכתיב אשר הרעותי א' הקב"ה כביכול אני גרמתי להם שבראתי יצה"ר אולם נגד זה אמרו בפ"ק דקידושין משל לאדם שהכה בנו מכה גדולה והניח רטי' על גבי מכתו וכו' כך אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין אם אתם עוסקים בתורה אינכם נמסרים בידו עוד שם אם פגע כך מנוול זה משכהו לבית המדרש וז"ש ואתה צדיק על כל הבא עלינו ואם כי אתה גרמת לנו לחטוא במה שברא יצה"ר עז"א כי אמת עשית הוא התורה הנקרא אמת בראת על כן ואנחנו הרשענו כי הי' בידינו להתיש כחו ע"י התורה עכ"ד עיי"ש באריכות ועפי"ז נ"ל הטעם במה שאמרו דענין תק"ש בר"ה הוא כדי להזכיר מעמד הר סיני שנאמר ויה' קול השופר חזק מאוד ש וגו' וצ"ב מה ענין לר"ה דהא באמת הטעם דתק"ש להחריד הלבבות כמ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וכמ"ש הרמב"ם בה' תשובה שהיא כלומר להכריז עירו ישנים משנתכם וכו' יזכרו וישובו אל ה' וכו' עיי"ש ולהנ"ל יש לומר דבא להזכיר מתן תורה כיון שבימים האלה ימי התשובה והחרטה ואולי יתברך בלבבו שלו' יהי' לי ואף אם בשרורות לבו ילך עכ"ז אין עליו כלום כיון שיש התנצלות לומר ואשר הרעותי כביכול הקב"ה גרם לו כל אלה שברא יצה"ר וע"כ בא השופר להזכיר את מעמד הר סיני ובזה היינו ע"י התורה יוכל לכבוש את היצה"ר וא"כ בא השופר להחריד את לבו לומר שאין לו תקנה למלט נפשו מיד שאול כי אם ע"י התשובה והחרטה והקבלה לשעבד נפשו לעבודתו ית"ש וז"ש אתם נצבים היום כולכם לפני ה"א למשפט על כל חטאתכם אשר עשיתם ושמא תאמר אני שבראתי יצה"ר וע"כ אמר לעברך בברית ה' א' היינו התורה שנקראת ברית כמו שנאמר ושמרתם את בריתי ועל כן אף אם יש בכם וגו' כי בשרורית לבי אלך בזה הטעם שאין יכול לכבוש את היצה"ר לא יאבה ה' סלוח וגו' לעשות את כל דברי התורה הזאת היינו כיון דע"י התורה יכול לכבוש את היצה"ר ואם אבן הוא ונימוח:
אתם נצבים היום כלכם לפני ה"א וגו' יתבאר עפימ"ש בס' זרע קודש לפרש הכתוב ושב ה"א את שבותך דהנה באתערותא דלתתא נעשה כן לעילא וכתיב ה' צלך וכשאדם שב ומתחרט על חטאיו גורם כן למעלה שכביכול אומר ואשר הרעותי אני הוא שגרמתי להם שבראתי היצה"ר ושב הוא כביכול מתחרט וז"ש ושב ה"א את שבותך כלומר שהוא כביכול ישוב ומתחרט ע"י שבותך עכ"ד ובזה יש לפרש מאה"ב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' דהנה השופר הוא להחריד הלבבות ולעורר בתשובה כמשה"כ היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו והרמב"ם נתן הטעם לתק"ש כלומר עירו ישנים משינתכם זכרו בוראכם שפרו מעשיכם ואם כן ע"י תק"ש שנתעורר חרטה מקודם על בני אדם אח"כ נתעורר מדת החרטה למעלה כביכול וע"כ אמר הכתוב הריעו לפני המלך ה' ר"ל לפני מקודם הקב"ה הקב"ה ע"י שאנו מתחרטים ע"י השופר קודם נעשה כן החרטה אח"כ וז"ש אתם נצבים היום וכתבו המפורשים דתיבת היום רומז כאן על ר"ה שנקרא היום כמ"ש בזוהר על הפסוק ויהי היום ויבואו בני הא' וגו' ואמר אתם נצבים היום בר"ה ע"י השופר נתעורר השופר גדול שיתקע במהרה לחירותינו כיון שהשי"ת מתחרט על שברא היצה"ר ואז אין שטן ופגע רע כמרומז באותיות שופר וע"כ השטן בהיל ע"י התקיעות כיון שנתעורר החרטה על מה שנברא דהשטן הוא היצה"ר והיינו שאמר בירושלמי דהשטן בהיל דאתי משיחא והיינו כנ"ל וי"ר שיחיש את גאולתינו ופדות נפשינו במהרה בימינו ויתבאר במקום אחר באריכות יותר:
אתם נצבים היום כלכם לפני ה"א יתבאר עפ"ד המדרש פ' אמור למשפטיך עמדו היום בכ"ה באלול נברא העולם וכו' אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני היום הזה בדין ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאין לפני בדימוס אימתי בחדש השביעי וצ"ב וי"ל עפ"ד רש"י ז"ל בראשית ברא א' בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיי' הקדים מדה"ר למדה"ד שנאמר ביום עשות ה"א וא"כ בר"ה בעת שנברא העולם תיכף בתחלת הבריאה כביכול ראה הקב"ה שאין העולם מתנהג במדה"ד וע"כ במדה זו כאשר אדה"ר בא למשפט התנהג עמו הקב"ה במדה"ר ומשו"ז יצא בדימוס וכן היא סימן לבניו אשר יעמדו במשפט ביום הזה בר"ה שיתעורר עליהם המדה כך הוא להתנהג עמם במשפט במדה"ר ויצאו בדימוס וזש"ה אתם נצבים עומדים היום בר"ה כדברי המדרש למשפטיך עמדו היום בר"ה לפני ה"א ר"ל להתנהג עמם במדה"ר כאשר הקדים בכאן מדה"ר למדה"ד:
כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה עמנו היום ופירש"י אף דורות העתידים להיות והקשה בגור ארי' אחר שלא היו בעולם איך אפשר לכרות ברית עמהם והלא אינם בעולם עיי"ש מה שתי' ואפשר לומר עפי"ד רש"י לעיל אתם נצבים היום מלמד שכינסם משה ביום מותו להכניסם בברית וכתב במזרחי דממלת היום קא מפיק לי' דומי' דבן מאה ועשרים שנה אנכי היום דדרז"ל מיתורא דהיום היום מלאו ימי ושנותי אף כאן נצבים היום שלא נשאר לכרות הברית רק היום מפני שהי' יום מותו עכ"ד ז"ל והנה קשה לפ"ז דהול"ל אני נצב היום ולא אתם נצבים כיון שקאי על יום מותו של מרע"ה ויתכן לומר עפימ"ש בספר פנים יפות לקמן עה"פ ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' עד"ש חז"ל בפ"ק דברכות לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר יעסוק בתורה ואי לאו יקרא ק"ש ואי לאו יזכיר לו יום המיתה וקשה דאם יום המיתה הוא הבחינה המעולה הול"ל מיד יזכיר לו יום המיתה אבל הענין הוא כי המעלה הטובה שבאדם הוא שידביק בתורת חיים כי בראתי יצה"ר בראתי תבלין זו תורה ואם ע"י עסק התורה ישבר כח יצרו הרע אזי בכל יום ויום נתוסף בו חכמה ודעת ביתר שאת אבל אם יתעצב ביום המיתה אינו תועלת אלא לפי שעה כי בכל פעם יתגבר עליו יצרו וז"ש מרע"ה הנה נתתי לפניך שני דרכים לבטל את היצה"ר האחד את החיים ואת הטוב היינו התורה עץ חיים ואין טוב אלא תורה ואת המות ואת הרע היינו שישבור את יצרו ע"י הזכרת יום המיתה ועז"א ובחרת בחיים עצה טובה קמ"ל שתכין לך הדרך להנצל מהיצה"ר למען תחי' אתה וזרעך שיעמוד צדקתך לבני בנים כי ע"י הזכרת יום המיתה אזי מתגבר עליו יצרו בכל יום עכ"ד ועי' בקדושת יו"ט פ' תרומה וזש"ה אתם נצבים היום כטעם האמור דמילת היום מורה על יום המיתה והיינו שהזהירם אשר למען הנצל מיצה"ר תבחרו הדרך ישכון אור זו תורה ולא ע"י הזכרת יום המיתה ולכן כתיב אתם נצבים כיון שמדבר מהזכרת יום המיתה של כל איש וז"ש לעברך בברית ה"א ע"י התורה שהיא נקראת ברית כמ"ש ושמרתם את בריתי ע"י התורה תראו להנצל מיצה"ר כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה היינו דורות העתידים להיות ר"ל אם תכבשו היצה"ר ע"י התורה זכות זה יעמוד לכם גם לדורות עולם העתידים לבא כי באם יכבוש היצה"ר ע"י התורה ניתוסף בו כח וחכמה להעלות נר של תמיד גם לדורות הבאים ושבת ושבת עד ה"א ושמעת בקולו וגו' ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה"א בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך וי"ל כיון דכבר נאמר ושבת עד ה"א ושמעת בקולו למה נאמר אח"כ ומל את לבבך וגם אם מה' היא צדיק מה פעל ומה רבותא היא לאדם הא אין זה משלו רק משל הקב"ה וגם הלשון למען חייך צ"ב:
ונראה עפימ"ש אאמוזלל"ה בייט"פ לשבת תשובה סי' ט"ז לפרש מאמר הנביא שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעוניך ובגמ' יומא גדולה תשובה שזדונות נעשה לו כשגגות האי עון מזיד היא וקרי לי' מכשול ופריך מהא דאר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו כזכיות דכתיב ובשוב רשע מרשעתו עליהם חי יחי' ומשני כאן מאהבה כאן מיראה ויש להבין מדוע לא הוכיחם רק על תשובה מיראה אבל הענין עפימ"ש בסה"ק בשם הרמב"ם על מצות ואהבת את ה"א הכי זה מסור ביד האדם הא ענין אהבה תלוי בחפץ ורצון הלב ותי' כי נפש האדם מישראל חלק אלקי ממעל ובדין שיאהב וידבק החלק בכל והיינו דכתיב בנים אתם וגו' וטבע הבן לאהוב את אביו ומה שאינו כן הוא כענין דכתב עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם ולזה נצטוו להסיר המסך המבדיל ואז ממילא תבא אהבה בלבו של אדם עכ"ד, נמצא בעוד שהאדם חטא א"א לו לשוב מאהבה כיון שיש מסך המבדיל לזה הזהיר הנביא לשוב מיראה כמו שפרש"י עד ה"א על לא יעבוד סניגורי' קטגורי' שזה ביד האדם לירא מעונש ולברוח מדבר המזיק אלא דאכתי איך משכחת לה תשובה מאהבה אפי' אם עושה תחלה תשובה מיראה אכתי נשאר שוגג המבדיל ומסתיר פניו כדכתיב וחטאתיכם הסתירו פני מכם וצ"ל אם האדם עושה מה שבידו ושב מיראה שוב הקב"ה בעזרו לעורר לבבו לשוב מאהבה כי זה אינו ביד האדם בלי עזר אלקי והקב"ה מוותר נגדו, וז"ש שאלו תלמידיו את ר"א האיך נעשה תשובה ונחי' כלומר איך אפשר לנו לעשות תשובה מאהבה דכתיב עליהם חי יחי' שזה אינו ביד האדם וא"ל כתיב יענך ד' ביום צרה שהקב"ה מוותר משלו עכ"ד ז"ל עיי"ש, וז"ש ושבת עד ה"א היינו תשובה מיראה עד שלא יעבוד של סנגורי' קטגורי' וזה ביד האדם בעצמו ואח"כ אם תעבד מה שבידך אזי הקב"ה ישלח עזרך מקודש ומל את לבבך לאהבה את ה"א שתוכל לשוב באמת מאהבה למען חייך כדי שמהעבירות יהא נעשה זכיות אשר עליהם נאמר חי יחי' ובדרך הזה מותר להתפלל הב לנו סליחה ומחילה וכפרה כיון דגם בזה אנו מכוונים לעשות רצון הקב"ה ולא למענינו משום שעוד אשר אנו מלוכלכים בעבירות אשר בידו הם מבדילים בין האדם לבין אלקינו וע"ז אנו מתפללים שיסלח לכל עדת בנ"י כדי שאח"כ נוכל להתפלל בלי מסך המבדיל אך למען כבוד שמו שיתגדל ויתקדש במהרה: