עצי חיים על התורה· רבי חיים צבי טייטלבוים
ספר עצי חיים על התורה - פרשת מסעי
אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם עפ"ד ואלה מסעיהם למוצאיהם ודקדקו המפורשים ביד משה ואהרן למה עוד הקשו המפו' דלמה כתיב על פי ד' וכי לא ידעינן דהכל הוא עפ"י ד' ומה רבותא בזה יותר והנ"ל עפימ"ש במד"ר פ' בא ויאמר ד' אל משה ואל אהרן וגו' החדש הזה לכם וגו' מלמד שהי' הקב"ה מבקש באיזה דבר לגאול את ישראל ולא מצא עד שמצא זכות של משה ואהרן עיי"ש עוד שם במדרש רמ"א לי ולכם הוא הגאולה שנאמר אשר פדית לך ממצרים גוי ואלקיו יקבעו את החדש לי ולכם וכו' עיי"ש ופרשו המפורשים דהגאולה היתה לא בשביל זכות כי אם למען קדושת שמו ית' עצמו המחולל ח"ו בגוים בשבת עם בנ"י קודש לד' בארץ לא להם ונמצא מדברי המדרש דבשביל שני דברים גאלנו השי"ת ממצרים האחד בזכותו של משה ואהרן ולדברי ר' מאיר בשביל השי"ת לבדו ולא בשביל שום זכות, ויתבאר דברי הכתוב אשר יצאו מארץ מצרים היינו משו"ז יצאו ממצרים הגם שלא הי' להם שום זכות עכ"ז גאל ד' את אבותינו ממצרים ביד משה ואהרן ע"י שמצא הקב"ה זכותו של משה ואהרן והנה משה רבינו שהי' עניו מאוד מכל האדם לא רצה להחזיק טיבותא לנפשי' לומר שע"י זכותו יצאנו ממצרים וע"כ כתיב ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם היינו מה שיצאו ממצרים לא בשביל זכותו כי אם כתב זאת לדור אחרון שיצאו ממצרים על פי ד' היינו למען קדושת שמו ית' ולא בשביל זכותו של משה ותלה הגדולה בהשם ית"ש: אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים וגו' והקשו המפו' הא עד השתא ג"כ ידענו שיצאו ממצרים עוד הקשו דלמה שינה מתחלה הקדים מוצאיהם למסעיהם ואח"כ הקדים מסעיהם למוצאיהם, ונראה עפימ"ש המד"ר בפ' בשלח ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא אמר הקב"ה אם אני מוליכם דרך הישר עכשיו מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ומבטלין ת"ת אבל אני אוליכם ארבעים שנה דרך המדבר ויאכלו המן וישתו מי באר ויתיישבו בדעתן שיכלו לעסוק בתורה עיי"ש ומשמע מזה דמשו"ה הוליכם הקב"ה במדבר כל המסעות האלו כדי שבזמנים הללו יוכלו בין כה וכה לעסוק ולהגות בתורת ד' והנה רש"י פי' לעיל בפ' יתרו עה"פ אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים כדאי הוצאה זו שתהיו משועבדים לי פירש דמשו"ה מחוייבים בנ"י לקבל התורה בשביל הטובה שעשה לנו הקב"ה שהוציאנו ממצרים ולמדנו מהנ"ל שני דברים דמשו"ה לא נחם אלקים דרך קרוב כדי שילמדו התורה בלי בטילה וגם משו"ה הי' משועבדים בנ"י לקבל את התורה בשביל הוצאה ממצרים, וזש"ה אלה מסעי בנ"י ר"ל אלו המסעות של בני ישראל שלא הוליכם הקב"ה בדרך קרובה ואמר הכתוב אשר יצאו ממצרים ר"ל בשביל שיצאו ממצרים וכדאי הוצאה שתהא משועבדים ללמוד תורה ולכן אם לא הוליכם הקב"ה באלו המסעות והי' מחזיקין בשדותיהם וכו' הי' מבטלין ת"ת ויכתוב משה את מוצאיהם מה שיצאו ממצרים למסעיהם ר"ל בשביל מסעיהם היינו דהמסעות היו שלימדו בין כה וכה התורה ואלה מסעיהם היינו מה שהיו משועבדים במסעיהם כדי ללמוד התורה הוא למוצאיהם בשביל מה שיצאו ממצרים וכדאי הוצאה שתהיו משועבדים להקב"ה ועי' מ"ש בפ' וארא:
ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ד' ואלה מסעיהם למוצאיהם ודקדקו המפו' דלמה שינה דמתחלה הקדים מוצאיהם למסעיהם ואח"כ הקדים מסעיהם למוצאיהם, עוד יש לדקדק באמרו על פי ד' דהלא כבר ידוע זאת ממה דכתיב בפ' בהעלתך על פי ד' יחנו ועל פי ד' יסעו ונ"ל עפי"מ שכתב בס' כתנות אור אלה מסעי בנ"י ביד משה ואהרן ומדקדק על אומרו ביד משה ואהרן ומפרש עפ"י המדרש ישראל נושע בד' תשועת עולמים לשעבר הייתם נושעים ע"י בו"ד לכך לא הי' גאולת עולמים אבל לעת"ל תהי' נושעים על ידי וזו נושע בד' יהי' תשועת עולמים וז"ש אלה מסעי בנ"י ר"ל מסעות הגליות לכך נרמז בר"ת אמב"י א"דום מ"די ב"בל י"ון הוא מכח אשר יצאו ביד משה ואהרן דייקא עכ"ד, ועפי"ז נ"ל לפרש הכתוב עפי"ד יחנו ועפי"ד יסעו עפ"י שכתב בס' יש"מ בפ' תצוה לפ' הכתוב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ד' עפי"מ דעמדו הקדמונים הכי השני מקדשים שחרבו הם פועל ריק ח"ו והי' כלא הי' חלילה לומר כן, אמנם הענין יובן עפ"י משל לאחד שהביא זרע אילן טוב ממרחק ונטעו וגם עשה פרי ואח"כ עקרו והביא זרע אילן אחר ונטעו וגם עשה פרי ועקרו וחזר והביא זרע אילן אחר דוגמתו מן המובחר ונטעו והכניסו לקיום והנה בעת עקירת השני אילנות הראשונות הרואה משתומם על מה עשה ככה לנטוע אילן טוב ולעקרו זה פעמים אמנם את הכל עשה בחכמה ובהשכל לאשר כי הארץ הלזו אינה מסוגלת לגדל אילן כזה בטבעה לזאת הקדים לנטוע נטע נאמן בארץ עדי תקבל איכות וטבע עפר הארץ ולכן עקרו שני פעמים ואח"כ נטע אילן השלישי אשר לזה הי' מגמתו ואחרית דבר טוב מראשיתו, והנמשל הוא כשראתה חכמתו ית' אשר אין בכח הארץ הגשומה הלזו לקבל ולסבול נוגה אור וקדושת ביהמ"ק השלישי שיבנה במהרה בימינו לולי הב' מקדשות הראשונות אשר על ידם ובכח קדושת העבודה אשר הי' שם כמה מאות שנים קנתה הארץ גם הוא כח רוחני וקדושה נפלאה עדי תוכל מעתה לסבול הבית שלישי מעשי ידי יוצר ובכן הוא שאמר הכתוב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך וקראו הר ע"ש חרבנו כדכתיב הר ציון לבמות יער וש"ת א"כ מהו התועלת ממנו כיון שעתיד ליחרב לזה אמר שהתועלת הוא מכון לשבתך פעלת ד' דייקא הוא מקדש השלישי מעשי ידי יוצר ב"ה כי לולי הראשונות לא הי' כח בארץ לקבל בית השלישי והראשונות היו רק ההכנה להאחרון וכאמור עכ"ד ז"ל ועפי"ז יובן מאמר הכתוב עפ"י ד' יחנו ועפ"י ד' יסעו ר"ל כמו אשר חנו בנ"י הי' ברצון הבוב"ה כן כאשר יסעו היינו בעת הגלות כאמור (אלה מסעי) הוא ג"כ על פי ד' דגם זה הוא רצון הבוב"ה כיון שהוא הכנה למקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו:
וזש"ה ויכתוב משה את מוצעיהם למסעיהם על פי ד' ר"ל את מסעיהם הגליות על פי ד' כיון שהוא לצורך והכנה דרבה למקדש השלישי וא"כ גם זה הוא ברצון הית' ומשום זה הקדים הכתוב פעם אחד מוצאיהם למסעיהם ואח"כ מסעיהם למוצאיהם כאשר מצינו כיוצא בזה גבי אהרן ומשה שפעמים הקדים משה לאהרן הוא משה ואהרן ופעמים ההיפוך הוא אהרן ומשה ללמד ששקולין היו והביאו רש"י בפ' וארא ועי' בסוף הסדר כאן ועי' מזרחי ומטעם זה גם כאן שינה הכתוב להקדים פעם את מסעיהם למוצאיהם ופעם להקדים את מוצאיהם למסעיהם ללמד ששקולין הן שגם מסעות הגליות המה בערך אחד כאשר ישבו ישראל על אדמתם כי המסעות הם ירידה לצורך עלי' והכנה למקדש השלישי שהוא בנין עדי עד שיבנה ויתגלה שמו עלינו במהרה בימינו אמן:
אלה המצות והמשפטים אשר צוה ד' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו, יש לחבר ולנעוץ סופו לתחלתו וידבר ה' אל משה וגו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם:
ונראה דהנה אמרו חכז"ל משה רבינו לא מת שנאמר ויהי ש"ם בהר ונאמר וימת ש"ס מה להלן בהר עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש ולכאורה יפלא מאי שייך בעוה"ב עומד ומשמש הלא כבר אמרו חכז"ל כיון שמת נעשה חפשי מהמצות ר"ל דלאחר פטירתו של אדם לא שייך לקיים שם המצות ומה עומד ומשמש איכא ואף דמשה לא מת אבל מ"מ אעפי"כ לא שייך בעוה"ב עומד ומשמש היינו לקיים המצות בפועל כמצותן אך י"ל עפי"ד אאזללה"ה ביש"מ פ' חקת ויקחו אליך וגו' דהנה בכל המצות יש תיקונים וכל התיקונים הם ע"י הכוונות ולפי"ז יעלה על הדעת שאותם אשר אינם יודעים לכוין אינם פועלים ח"ו בעשיית המצות אך מחסד השי"ת שאם אחד עושה מצוה כראוי עשה סולם לכל העושים המצוה ההוא וזה העושה בכוונה הראוי הוא העושה המצוה לפי שזכות הרבים תלוי בו וא"כ מפני שמשה זכה להתגלות הטעם של הפרה ונעשית בכוונתו והוא סולם לכל הפרות שיהי' ע"כ אמר הכתוב ויקחו אליך דהיינו על ידך הוא הלקיחה משום דלך אני מגלה טעמה והיינו שכל הפרות בטילות דמעצמם הם דבר בטל רק ושלך קיימת בכל הפרות עכ"ד ז"ל ולפי"ז י"ל דגם בכל המצות שאנו עושין אף כי אין אתנו יודע עד מה האיך לכוין בכל המצות אך אנו סומכין על מה שהאריכו לנו אבותינו מדור דור ועל כוונתיהם אשר היתה רצוי' לפני המקום ב"ה נעשה סולם לנו גם עתה, ויתבאר מה שאמרו במשה מה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש ר"ל דשם בעוה"ב ג"כ עומד ומשמש כיון דאנחנו עושים על כוונה זו שקיבלה משה מסיני וא"כ הוא העושה המצוה וגם שם הוא עומד ומשמש דהא נחשב הוא כאלו גם עתה הוא עושה המצוה מפני שאנו עושים על כוונתו ועל כן הוא תמיד עומד ומשמש אף לעוה"ב ויתבאר אלה המצות והמשפטים אשר צוה ד' ביד משה אל בני ישראל היינו ביד משה ר"ל על ידו כיון שהוא ידע מקומה וערכה וכוונה של כל המצות ובזה אנו יכולים לעשות המצות כיון שאנו סומכין ע"ד הכוונה שעשה משה וקיבלה מסיני:
ובזה פירשתי הכתוב במלאכי והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, ויל"ד לב ל"ל דהול"ל והשיב אבות על בנים ובנים על אבותם ולהנ"ל י"ל דהנה אבותינו אשר השיגו כוונת התורה והמצוה והתיקון הראוי וכבר עשו סולם לבניהם ולבני בניהם ע"כ ישוב ד' את לב אבותם הייני הכוונה ואבינה אשר הוא בלב על בנים ולב בנים על אבותם שהם יסמכו בהכוונה על אבותם אשר ידעו והבינו מה שראוי להשיג ויתבאר ג"כ המדרש ריש פ' במדבר שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם ובמד"ר בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל נתקנאו בהם אוה"ע מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל סתם הקב"ה את פיהם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שמביאין בני שנאמר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם ויבואר דהנה אוה"ע ידעו דעיקר בכל המצות ע"י הכוונות והתיקונים והנה כיון שהתורה ניתנה לכל איש וגם על כל דור ודור עד דור האחרון הזה וע"כ שאלו שלא כהוגן הא אם לא יוכלו לכוין כראוי האיך יכולו בנ"י לקיים המצות וא"כ למה נתן לנו הקב"ה את התורה אם אי אפשר בכל דור ודור לקיימה וע"כ אמרו הלשון מה ראה להתקרב להם דהכוונה והיחוד הוא נקרא בשם קורבה כמבואר במקום אחר וסתם הקב"ה פיהם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שמביאים בני ר"ל דבאוה"ע הם לא ידעו דרכי וגם על מי לסמוך אין להם אבל בישראל סומכין על הכוונה אשר כה עשו אבותיהם ועשו סולם לבני בניהם לכל העושים המצוה, ויתבאר הפרשיות נעוץ סופו בתחלתו אלה המצות וגו' ביד משה כנ"ל דהמצות הם נעשים על ידו של משה כיון דהוא ידע הכוונה ועל כן הוא על ידו דהוא העושה המצוה, וז"ש בריש הסדר שאו את ראש וגו' למשפחותם לבית אבותם היינו ישראל שעלו למעלה וקבלו התורה משום זכות אבותם אשר השיגו הכוונה הראוי בכל המצות ואנחנו בדור האחרון יסמכו על לב אבותם שעשו סולם לכל העושים המצוה:
סליק ספר במדבר בעזה"י: