עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט
סדר קדשים · כריתות
פרק א
(משנה א) שלשים ושש וכו' עיין תוי"ט ומפיק ליה מואל אשה בנדת טומאתה. ועיין בגמרא דף ג' אות א' ועיין ברש"י שם כיון דלאוין מחלקין לא מבעיא ליה לחלק דאחותו למה ליה. וא"כ יוקשה לפ"ע למה מבעיא ליה קרא דואל אשה בנדת טומאתה ג"כ וצ"ע. ואפשר לומר דהא דלאוין מחלקין גופא נפקא ליה מואל אשה בנדת טומאתה ושם ג"כ נאמר עונש אחד (באיזה עריות). ועדיין צ"ע הא י"ל דבחד גופא באחותו שהיא בת אביו אינו מחלק ואם כן שפיר צריך קרא:
הבא על הזכר. (עיין בגמרא ד"ג אות ב' דהבא על הזכור והביא זכר עליו דלר"ע אינו חייב אלא אחד דמחד קרא נפיק. ולר' ישמעאל חייב שתים. עיין ברש"י דהא דאצטריך אזהרה לנשכב. ובכל עריות לא מצינו אזהרה מיוחדת לאשה ש"ה כיון דאיהי נמי מתהניא יעו"ש. עיין בתוי"ט פ"ג משנה יו"ד. וצ"ע:
ובעל אוב. עיין בפירוש הרע"ב והוא פלוגתא דר"י ור"ל (ד"ג ע"ב). והא דלא סגי לר"י בטעם דידעוני לא הוה מעשה דהא מתניתין דמחייב במגדף אתיא כר"ע דלא בעי מעשה:
האוכל חלב. עיין ד' אות ח' דלר"י דס"ל דעל חלב מוקדשין לוקה שתים משום חלב. מ"מ לענין קרבן מודה שאינו מביא אלא חטאת א'. עיין תוס' שם ד"ה מודה ר"י. אע"ג דקיי"ל בב' לאוין וכרת א' חילוק חטאת ביניהן היינו בב' דברים אבל בדבר א' לא חילוק. ויש לעיין בחלב דחולין וחלב דמוקדשין דהוה שני דברים יתחייב שני חטאות. וצ"ל דשם איסור חלב חד הוא. ויש לעיין מהמעלה איברי חוץ (ג' ע"ב אות ב') דאף דשם העלאה חד הוא מ"מ מקשינן כיון דתרי גווני העלאה הוא תלתין ושבע נינהו וה"נ דכוותיה יש חלב דחולין וחלב דמוקדשין יתחייב שתים כיון דתרי גווני הוא וצ"ע ויש ליישב (עיין בתוי"ט ד"ה המעלה במ"ש בשם התוס' ודוק):
והמפטם את הקטורת עיין תוי"ט. ועיין גמרא דף ה' אות ט' יו"ד ועלה י"א ע"ב אות א' ותוס' ישנים ד"ה פרט שחרית דבכזית ג"כ יצא ועיין משנה למלך שם במה שנסתפק:
עיין משנה למלך שהביא בשם רבינו דיש ששה מחוייבים מיתת ב"ד ואין בהם כרת ופטורים מחטאת. וע"ש שנסתפק אם מכשף יש בו כרת. והוכיח דיש בו כרת. ותמה אמאי לא מנאו במתניתין:
(משנה ב) יצא מגדף. עיין בפי' הר"ב. ואף דלענין סקילה מחויב אף שאינו מעשה מ"מ לענין חטאת לא ריבה רחמנא. ויש לעיין כיון דכתיב בחטאת מיעוט לעושה בשגגה א"כ למה אצטריך למעט פסח ומילה מקרא (דויקרא ד' דהביא הר"ב) תיפוק ליה דהא אין בו מעשה. וצ"ע):
עיין תוי"ט דיש שני מיני ידעוני אחד שאין בו מעשה והוא בסקילה ולא בקרבן. ואחד במעשה וחייב חטאת. והא דלא תני במתניתין משום דהוה אוב וידעוני בלאו אחד וכר' יוחנן. ועדיין יש לעיין במה דאמרינן דרבנן מהדרי אידעוני והא עדיין יוקשה כנ"ל. וצ"ע: