אור ברסלב
עצי בשמים חידושים לשו"ע יו"ד › סימן קלב

עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט

חידושים לשו"ע יו"ד · סימן קלב

סימן קכח

(ס"א) מותר ליקח דמי', עש"ך אות א' דדמי היזק שקיל וחיוב הדמים הוא חל בעוד שלא היה יין נסך דדמי יין כשר היזקו. ויש לעיין הא בגמרא איירי לענין יין נסך גמור והא קיי"ל דדבר תורה היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק רק מדרבנן חייב לשלם. וצריך לומר כיון דמדרבנן חייב לשלם הפקר בית דין הפקר. ועוד יש לומר כיון דהוא אינו נוטל הדמים רק עבור ההיזק לא שייך תפיסת דמים):

ב) עש"ך אות ב' ויש לומר הטעם דהא דפטור הוא מטעם הזיק שאינו ניכר וי"ל דהא דפטור היינו בדיני אדם אבל לצאת ידי שמים חייב לשלם וכמ"ש התוס' בב"ק. וא"כ יש לומר דדמי היזק שקיל די"ל דהב"ד לא יוכלו לחייבו אבל הוא בעצמו יש לומר דדמי היזק שקול. (עוד יש לומר דבאמת מנסך בשוגג דאסור הוא משום גזרה דמזיד וכמ"ש בריש סימן קכ"ד גבי תינוק בשם התוס'):

ג) ואם העכו"ם לקח היין תחלה. הוא שיטת ר"י בפ' השוכר ס"ב וסברתו דע"כ לא שייך תפיסת דמים רק שבשעה שיצא היין מרשותו אז יקנה לו הדמים מה שא"כ בנ"ד דבשעה שנתן לו הדמים כבר זכה העכו"ם בהיין לא הוה בכלל תפיסת דמים. (אבל בחליפיהן יש לומר דאף כה"ג אסור כיון דבשעה שמשך נקנה החפץ להישראל ובאין כאחד משא"כ בדמים דלא שייך בהו קנין בעצם כ"ז שלא נתן ליד הישראל ודוק):

ובנתן העכו"ם דמים תחלה אסור דלמ"ד דעכו"ם קונה מישראל בכסף ג"כ בודאי הוי דמי יין נסך דקניית היין וקניית הדמים באין כאחד ואפילו למ"ד דעכו"ם אינו קונה רק במשיכה מ"מ יש לומר דלא זכה ישראל בהדמים עד שמשך העכו"ם היין ואם כן קנייתם באין כאחד וק"ל:

ודעת הרמב"ן (והובאו דבריו בר"ן בפרק השוכר) דכל שישנו בעולם אעפ"י שזכה בהן מכבר אסור ותופס דמים ולא דמי לבא עליה ואח"כ נתן אתננה דמותר משום דמחסרה משיכה ובשעת הביאה לא קנתה שאני התם דבעת שניתן לה האתנן הביאה ליתא בעולם יעו"ש בר"ן. והיינו טעמא דבי ר' ינאי כיון דפירות כבר ליתנהו בעולם (ועיין ברמב"ן שהקשה ע"ש ר"י הא הוה רוצה בקיומו ובשעה שמוכר לו רוצה בקיומו ועיין בר"ן מה שתירץ) ועיין בסימן קל"ג ס"א מ"ש בזה בהג"ה עש"ך אות ו' ואות ק"ו:

(ס"ב) הכלל דזה הסעיף דאסור למכור לעכו"ם יין אם הוא ענין שיש לחוש שיעשה יין נסך בשעת הקנין דאז דמי יין נסך קא שקיל אבל אם הקנין קודם אין לחוש:

ב) צריך ליקח הדמים ואח"כ למדוד. ואף שהקניה קודם שנעשה יין נסך דמיד שבא לאויר הכלי קנאו מ"מ אסור משום ניצוק ונאסר היין של ישראל מטעם ניצוק בעוד שלא בא לאויר הכלי ונמצא דמי יין נסך קא שקיל:

עש"ך אות ח"י מ"ש בשם הרמב"ם וצ"ע אמאי דמיה אסורים הא מותר למכור חוץ מדמי יין נסך שבו וכמ"ש הר"ב ויש לומר דקאי על והיה העכו"ם מנדנד הכלי דאז אינו אסור תערובות וכמ"ש הש"ך אות כ"ד ודוק:

ג) בהג"ה מיהו. אם מדד וכו' חוץ מדמי יין נסך שבו. וכמ"ש ובעכו"ם אוחז הכלי בידו ומנדנד יש לומר דאף בדיעבד אסור שלא במקום הפסד מרובה וכמ"ש הש"ך בסימן קכ"ו אות י"ג דניצוק בזה לאו מטעם תערובות הוא:

ד) דמיד שבא לאויר הכלי קנאו עש"ך שהוקשה הא קיי"ל ניצוק חיבור ותירץ כיון דבדיעבד אינו אסור דהא מותר למכור חוץ מדמי יין שבו ואף דלכתחלה אסור בתערובות ממש אין להחמיר על ידי ניצוק לכתחלה

עש"ך אות ק"ד ומ"מ קשיא על הר"ב. ולענ"ד לא קשה מידי דהא בנדנוד יש לאסור מטעם כאלו נגע בכולו ולא מטעם תערובות וכמ"ש הש"ך בסימן קכ"ו וא"כ כל היכא דבדיעבד אסור בודאי יש להחמיר בניצוק ואף דשיטת הרב בסי' קכ"ו דאף בניצוק כה"ג יש להתיר מ"מ יש לומר דאינו סומך על זה רק בדיעבד ולא לכתחלה ודוק וזה ברור:

תוכן העניינים

עצי בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה